בבית החולים בילינסון נערך מבצע השתלת כליות בשרשרת הצלבה בין שמונה אנשים, וכך, תוך 48 שעות, בוצעו כל ניתוחי ההשתלה וניצלו חייהם של ארבעה חולים.
הצלבה בין זוגות תורמים נעשית במצבים בהם יש תורם המעוניין לתרום לאדם הזקוק לכליה (אלטרואיסט או קרוב משפחה) אך לא נמצאת התאמה לאדם שזקוק להשתלת כליה. ככל שיש התאמה טובה יותר בין מערכת סיווג הרקמות של התורם לזו של הנתרם, כך גדל הסיכוי שהכליה המושתלת תתפקד. "שרשרת המורכבת מרביעייה של השתלות כליה הינה הליך מורכב ונדיר כאשר נעשה בבית חולים אחד. הליך זה דורש דיוק והתאמה מרבית בין כל החולים והתורמים", הסביר פרופ' איתן מור, מנהל היחידה למחקר, פיתוח וקשרים בינלאומיים במחלקת השתלות בבילינסון. "היתרון העצום זו התאמה טובה יותר בין הנתרם לתורם בתקווה ששתל הכליה יחזיק יותר שנים. חולים אלו יכולים לחכות שנים עד שיימצא להם תורם מתאים ותכנית ההצלבות נותנת את הפתרון לכך. אני שמח שהצלחנו למצוא את הפתרון לארבעת החולים הללו לאחר עבודה מאומצת של מתאמת המחקר במחלקה ושל כלל אנשי הצוות, אני סמוך ובטוח שפריצת דרך זו תוביל להצלבות נוספות שיתנו חיים למטופלים רבים בישראל".
ד"ר אביתר נשר, מ"מ מנהל מחלקת השתלות בבילינסון, הוסיף: "בבילינסון מבצעים את מרבית השתלות האיברים בישראל ולמרות שנראה כאילו מדובר בדבר שגרתי ההפך הוא הנכון. כמעט בכל יום אנו חוזים בסיפור מופלא שמצליח לרגש אותנו. ההצלבה הזו הפכה אפשרית לא רק בזכותנו אלא גם בזכות אנשים אלו שהיו מוכנים לתרום כליה לאדם שאינם מכירים על מנת להציל את יקירם. שיתוף הפעולה הפורה בין מתאמת המחקר, הצוות הרפואי, הצוות הסיעודי ומתאמות ההשתלות היה זה שעזר לנו להביא את ההצלבה לקרום עור וגידים ובכך אפשר לנו להציל חיים של ארבעה חולים בזמן קצר מאוד".
מאיה מור כהן, מתאמת מחקר במחלקת השתלות בבילינסון מדגישה כי מדובר בפאזל אנושי שכל חלק חייב להתאים לשני באופן מושלם וכשזה מצליח זה סיפוק אדיר. "מטופלים שלא נמצא להם תורם שמתאים להם מסיבה כלשהי מגיעים אלינו וכאן אנחנו מחפשים כיצד ניתן למצוא להם תורם מתאים. זו עבודה מורכבת שמצריכה דיוק והסתכלות על הפרטים הקטנים. ממש כמו פאזל שלאט לאט נוצרת התמונה השלמה, חלק אחרי חלק".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
