נפרדים בכאב גדול: אפים ליוו היום למנוחות את ענבר הימן ז"ל, שנורתה, נחטפה ונרצחה בשבי על ידי מחבלי החמאס באוקטובר 2023. גופתה של ענבר הוחזרה לארץ וזוהתה השבוע. רבים עמדו עם דגלי ישראל, חלקם בוורוד לבקשת המשפחה, בצידי הדרך לאורך מסע ההלוויה שיצא מראשון לציון לפתח תקווה. ענבר הייתה אמנית מוכשרת וכונתה פינק, כינוי המסמל את הצבע האהוב עליה, ורוד.
הלוויית ענבר הימן ז"ל, צילום פאולינה פטימר
יפעת, אמה של ענבר, ספדה לה: "חיכינו חודש ועוד חודש עסקה ועוד עסקה ובסוף הגעת האחרונה, בגלל שאת אישיות שעוזרת לכולם, שפשוט חיכית שכל אנשי נובה יבואו. יפה שלי, איך אימא נפרדת מהבת שלה אחרי שגידלה אותה 27 שנה? איך מגדלים ילדה כזאת מוארת ויפה, שעוזרת לכולם ותמיד שמה את עצמה בסוף. וגם לי עזרת ותמיד אמרת לי – תעשי תמיד מה שטוב לך ואת הכי יפה בעולם. היינו יושבות בקפה עם פלאפונים בצד ואת אמרת לי שזה זמן אימא".
יפעת המשיכה ואמרה: "איך אימא קוברת את הבת שלה, שהיא כל כך אוהבת, מלאה צבע ואהבה, שתמיד ראתה את הטוב שבאדם? איך ילדה כזאת, טהורה נשארת רק עשרים ושבע שנה? נהדרת, יפה שלי, חיכינו מ-7 באוקטובר, שאת תחזרי הביתה. עכשיו, אחרי שנתיים איומות, שבת אלינו הביתה, ואני אוכל סוף סוף לנשק אותך ולהיפרד ממך. מלאכית שלי, אני מבטיחה לך שלא נשכח אותך אף פעם, ותמיד תהיי בזכרוננו שנראה שקיעה ורודה. ואני מבטיחה לך שתהיה לך מצבה ורודה כמו שהבטחתי, שאוכל לדבר איתך ולשים לך נר ופרח".
הלוויית ענבר הימן ז"ל, צילום פאולינה פטימר
"היית ילדה של נתינה אין סופית, אמר האב חיים, "ילדה של חופש, טבע, אור ואהבה. אני זוכר את הטיולים בכל שבת. אני זוכר אותך כילדה קטנה. אני זוכר שעשיתי לך קוקיות. אם הייתי יודע, הייתי נוצר כל רגע. כשבחרת להיות לוחמת, ניסינו לשכנע אותך לא לעשות זאת. אבל שכנעת אותנו והיית ללוחמת בקרקל. מילאת את העולם ביצירות שלך. סליחה שלקח לנו כל כך הרבה זמן להשיב אותך".
חיים אמר עוד: "אני רוצה להגיד תודה לחיילים האמיצים ולעם ישראל שהיה איתנו. בלעדיהם לא היינו מצליחים להחזיר אותך. קיווינו שזה יהיה אחרת, גם כשקיבלנו את הידיעה המרה לא ויתרנו. תמיד דאגת לכולם. אני כל כך אוהב אותך ילדה שלי, לא נשכח ולא נסלח. המאבק לא תם עד שאחרון החטופים יובא לקבורה. אני מבטיח שאבוא כל יום להיות איתך".
תגובות