נוי ואביב לוי

"הייתי צריכה הרבה כוחות" | נוי לוי עשתה סרט על אחיה, אביב ז"ל, שנהרג בגבול עזה

מצמרר: אביב נעורים של תלמידי מגמת הקולנוע בתיכון אחד העם, זכה במקום הראשון בתחרות הפיצ'ינג הארצית. "אביב תמיד דאג ושמר עלי, אני מרגישה שאני עושה את זה בשבילו ושאני חייבת לו את זה", אומרת נוי בת ה-16

פורסם בתאריך: 19.2.21 09:37

התסריט אביב נעורים, של תלמידי מגמת הקולנוע בתיכון אחד העם, זכה במקום הראשון בתחרות הפיצ'ינג (תסריטים) הארצית שהתקיימה השבוע. התלמידים זכו בקטגוריה העלילתית. אבל לא מדובר בתסריט רגיל. על כתיבת התסריט והבימוי אחראית נוי לוי, שהקדישה אותו לאחיה סמ"ר אביב לוי, לוחם ומפקד בחטיבת גבעתי, שנפל במהלך פעילות מבצעית בגבול עזה מירי של צלף, בזמן שפיקד על כוח מיוחד ב-20.7.2018.
הסרט מספר על אגם, נערה מתבגרת, שביום הולדתה ה-16 נוסעת בלילה חורפי וקר עם אמה ואחיה להחזיר את האח לבסיס בדרום הארץ. היא לא יודעת שזאת תהיה הנסיעה האחרונה שלה ביחד. "כאשר חשבתי על התסריט של הסרט, ישר אביב עלה לי בראש", מספרת נוי. "היה לי מאוד קשה לחשוב על התסריט וזה היה תהליך עבודה לא פשוט, בעיקר נפשית. הייתי צריכה הרבה כוחות על מנת לעשות את הסרט, אבל משהו בתוכי אמר לי לעשות את זה ולעשות את זה בצורה הכי טובה".

אביב לוי ז"ל

נוי מתארת עד כמה היה חשוב לה לעשות את הסרט על סיפורו של אביב ז"ל: "הסיבה הראשונה היא כדי שהזיכרון של אביב לא ישכח. אביב תמיד נמצא איתי ובלב ואני מרגישה שאני עושה את זה בשבילו ושאני חייבת לו את זה. אביב תמיד דאג ושמר עלי וזו נקודה שגם היה חשוב לי להעביר בסרט. הסיבה השנייה, זה בשבילי. אני אוהבת להעביר דברים בדרך של אומנות, זו התרפיה הכי גדולה שיכולה להיות לי. בסרט זכיתי לחזור אחורה, לחשוב עם עצמי על כל מיני דברים, מה אביב היה אומר לי וממש עברתי מסע, סוג של תיקון וסגירת מעגל, כי יש לי תחושת פספוס שאולי לא אמרתי לו מספיק או לא עשיתי מספיק. הסרט מבוסס אמנם על סיפור אמיתי, אבל זה סרט שהוא עלילתי. לקחתי נקודות מהחיים וחיברתי אותן לעלילה. אגם, הדמות בסרט, נמצאת בסוג של בועה ואני ממש לא כך, אני יותר משפחתית. אבל על מנת ליצור עלילה, יצרתי קונפליקט בין האחים, עשיתי אותה צינית, מסתובבת בחברה לא בריאה, שזה בעצם רחוק ממני. אביב נשאר על פי העקרונות שלו, בא ומגן ושומר. והסיבה השלישית לכך שעשיתי את הסרט על הסיפור של אביב, היא שלפעמים אני יושבת עם אנשים שלא הכירו את אביב או הכירו פחות ואני מספרת להם מי הוא היה והם מתבאסים שהם לא זכו להכיר אותו. הסרט חושף את אביב, את הערכים שלו ואת הסיפור שלו להרבה יותר אנשים והכי מגיע לו שלא ישכחו אותו".
את זוכרת את היום שהוא נהרג?
"ביום שהוא נהרג היינו באיטליה. זה היה יום שישי, היום האחרון של הטיול ולמחרת היינו צריכים לחזור לארץ. בדיוק התכוונו לצאת לאכול במסעדה ואיך שאנחנו באים לפתוח את הדלת, אבא שלי קיבל שיחת טלפון. שואלים אותו אם הוא אבא של אביב ובאותו רגע הפנים שלו נהיו מבועתות. מי שהייתה בצד השני של הקו סיפרה לו מה קרה. זו הייתה חוויה טראומטית ונוראית. היינו תקועים במשך עשר שעות בחדר קטן, יודעים שכל המשפחה מחכה לנו בארץ ולא היו טיסות".

# # #
"היא נזכרת ביום של ההלוויה. "זה היה מאוד קשה. היו המון אנשים. אני זוכרת שבבוקר כתבתי כמה מילים לומר וזה היה מאוד כואב. גם בשבעה, מגיעים אנשים ואת לא מבינה את המצב, את מה שאיבדת, שזה חיים שלמים בלי אביב וזה משהו שלא נתפס עד היום. בחודשים הראשונים ובעצם גם עכשיו ליוו אותנו אנשים. החברים של אביב עד היום באים ותומכים, ויש את תחושת הכאב, שהחיים של כולם ממשיכים ואת נשארת עם הכאב. אביב נמצא איתנו כל שעה וכל נשימה וזה גם מה שהיה חשוב לי להעביר בסרט, שהוא לא יישכח".
את זוכרת את הפעם האחרונה שראית את אביב?
"כן. זה היה לפני הנסיעה לאיטליה. נסעתי עם אמא שלי ברכבת לעזריאלי לקנות כמה דברים ואביב נסע איתנו. לא רציתי לרדת ולעזוב אותו, זה הרגיש לי כמו סצנה מהסרטים. אני חושבת שאמרתי לו שישמור על עצמו ונתתי לו חיבוק, אני זוכרת שהסתכלתי לאחור והוא נעלם לי מהעיניים. כשיצאנו מהבית, היה לי דחף לצלם תמונות ביחד".
מה ההורים חושבים על הסרט?
"הם מאוד גאים בי וחושבים שאני עושה עבודה מבורכת. אמא שלי גם משחקת בסרט את האמא, זו החלטה אמיצה מבחינתה ואני מעריכה אותו על זה. בכלל היא עושה הרבה דברים שמפתיעים אותי וזה משהו מאוד קשה".
מה אביב היה חושב על הסרט?
"אני ממש מקווה ומאמינה שהוא היה אוהב את הסרט. היה חשוב לי שיכירו את כל הזוויות שלו. את הזווית המשפחתית וכאח גדול והקטע עם אמא, את האהבה שאי אפשר להסביר. וגם את הצד הצבאי וכל מה שהוא עשה עבור החברים שלו והחיילים שלו. בשבעה שמענו המון סיפורים שבכלל לא ידענו עליהם, סיפרו לנו שאביב היה מודל לחיקוי לכולם, שהיה מקדיש זמן לחיילים ומשוחח עם האמהות. וגם ביום שהוא נהרג, הוא לא היה אמור להיות שם, אלא היה צריך להישאר במפקדה והוא אמר שהוא לא משאיר את החיילים שלו בשטח. הוא תמיד נתן את ה-200 אחוז".
מה את מתכננת לעשות בשרות הצבאי שלך?
"בהתחלה רציתי ללכת לגבעתי, בשביל להמשיך את דרכו של אביב. אבל הגעתי למסקנה, שאין שם תפקידים שיכולים להיות משמעותיים עבורי ובשביל להמשיך אותו, אני צריכה להיות בתפקיד שהוא משמעותי עבורי ושאני יודעת שאביב היה משוויץ בו לחברים שלו. אני יודעת שאביב גאה בי והוא כל הזמן שולח לי כוחות וסימנים. אני מרגישה אותו בכל צעד שאני עושה".

הצוות מימין לשמאל: מאי דניאל – מפיקה, אופק יצחקי – עורך, יאן פסקל – צלם, שקד מובשוביץ – שחקנית (אגם), נוי לוי, פרי לוי – שחקנית, אמא,
עומרי נשיא – שחקן (אביב), במרכז דן לוי, האח הצעיר של נוי ואביב

# # # 

עריכת הסרט בעיצומה. בהמשך יפורסם מידע היכן ניתן למצוא קישור לצפיה בו. את מגמת הקולנוע בתיכון אחד העם מנהל רכז המגמה ד"ר מאור גל-אור. בתחרות, הנערכת זו השנה ה-11 בשיתוף משרד החינוך וסמינר הקיבוצים, מציגים תלמידי מגמות התקשורת והקולנוע מרחבי הארץ תסריטים ורעיונות לסרטים עלילתיים ולסרטי תעודה בפני אנשי חינוך ואנשי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל. השנה עלו לגמר 16 סרטים מתוך עשרות שנשלחו לתחרות. "אני גאה מאוד בתלמידים שהכינו פיץ' מקצועי לתסריט שכתבה נוי. בזכות התמדה, מקצועיות וכשרון מגיע להם לזכות במקום הראשון", אומר גל- אור. צלם הסרט – יאן פסקל, המפיקה – מאי דניאל, העורך – אופק יצחקי. תסריט ובימוי – נוי לוי.

 


רוצים להיות מעודכנים בכל הנושאים החמים בפתח תקוה?

הורידו את אפליקציית "מלאבס" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "מלאבס" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק של "מלאבס"

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "מלאבס"

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו


אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר