כבר שלוש שנים נאבקת גדית שמש פניזל במחלת הסרטן. בתקופה האחרונה היא עושה את זה בארצות הברית, שם היא נמצאת יחד עם משפחתה. לפני כשלוש שנים התגלה אצל גדית סרטן שד גרורתי, מאז עברה טיפולים קשיים ואף טסה ללוס אנג'לס עם המשפחה לטיפול ניסיוני שעלויותיו הן כ-250 אלף דולר. יחד עם גדית נסעו הבעל רפי וחמשת ילדיהם. המשפחה מתגוררת בימים אלה ביוסטון טקסס, שם נמצאים מרכזים רפואיים רבים.
בשיחה עם מלאבס מספר רפי על התקופה הלא פשוטה, על הטיפולים שעוברת גדית ועל והקשיים הכלכליים בארץ ובחו"ל. "גדית ברוך השם משתפרת", מספר רפי, "תכננו לחזור באוגוסט, לקראת שנת הלימודים וכבר רשמתי את התאומים לכיתה א' ואת בת ה-12 לחטיבה, אך מאחר והייתה הרעה קלה במצב של גדית, מצאנו טיפול חדש שעוזר לגדית, שאנו מקווים שיעלים לחלוטין את הגרורות המוחיות, ומהסיבה הזו וגם בגלל הקורונה החלטנו ברגע האחרון להישאר".
איך גדית מרגישה?
"ברוך השם מרגישה טוב, יציבה במחלתה אם כי עדיין עם הליכון, לכן בתום הטיפולים נתחיל שיקום ארוך לעניין ההליכה ושיווי המשקל שנפגעו בגין הגרורות המוחיות וטיפול ברעד ביד ימין".
איך הסתגלו הילדים למצב החדש?
"הילדים בבית כבר כשנה ללא מסגרות כדי לא לסכן את גדית בקורונה. קצב החיסונים בארצות הברית איטי מאוד, לא כמו בארץ, וכעת יש גם את החשש מהמוטציות. הילדים בבית ללא אינטראקציה חברתית עם בני גילם. בהתחלה הגדולים ניסו עוד ללמוד דרך זום באנגלית, אך זה לא עבד. הקטנים לא יודעים אנגלית בגין היותם סגורים לתקופה כה ארוכה. הילדים שומרים אחד על השני בזמן שאנחנו לא בבית ואימצנו כלבה גדולה שתנבח על כי מי שמתקרב לבית, שכן יש חטיפות ילדים מטקסס למקסיקו ואנחנו חוששים מכך".
ואיך אתה?
"ברמה האישית שלי, אני קורס, אני צריך לזכור כל כך הרבה דברים, להיות עם היד על הדופק עם כל הטיפולים של גדית. אנחנו תוקפים את המחלה מכל כיוון אפשרי ולכן הטיפולים רבים ומורכבים. ובנוסף, צריך לתת תשומת לב לילדים שלצערי היא מינימלית, לכבס ולנקות ואני לא מכניס שום עזרה כדי לא לסכן את גדית בקורונה. המזל שיש כאן קהילה מדהימה, הם רוצים לעזור, אבל אני חושש ולכן הם שמים לנו ארוחות חמות מחוץ לדלת. אין יוצא ואין בא. מה שמחזיק אותי זה שגדית משתפרת ותבריא ותשרוד".
איך אתם מסתדרים כלכלית?
"זה לא פשוט בכלל. את המחיה מממנת לנו הפדרציה היהודית ביוסטון ארגון ה- JSF שכן כל הכסף הולך לטיפולים היקרים של גדית, הם גם דואגים לנו לארוחות חמות. ולצד זה יש לנו גם תשלומים בארץ, הדירה שלנו פנויה מזה שנה, לא הצלחנו להשכיר אותה בגלל הקורונה ומאחר והיא מרוהטת ואנשים מחפשים דירות ריקות. ביקשנו מוועד הבניין להקל עלינו את תשלום עבור הוועד והם לצערי לא מוכנים לאשר לנו 60 אחוז הנחה לפנים משורת הדין. לא שילמנו ועד מאוגוסט 2020 ולטענתם הם צריכים אישור של 100 אחוז מהדיירים, דבר שהם לא יכולים להשיג. הם מוכנים שנשלם עכשיו 60 אחוז ו-40 אחוז כשיהיה לי כסף. הבעיה שהסרטן זה בור ללא תחתית ואני לא רוצה להיות חייב כסף. עצוב לי חוסר ההתחשבות הזו בנו.
אתה אופטימי?
"כן. אין לי ספק שננצח את המחלה הזו וגדית תשרוד בעזרת השם ולילדים שלי תהיה אמא. גדית היא אישה חזקה מאוד ואנחנו חוקרים על כל טיפול אפשרי וגם מוצאים. אנחנו עושים דברים קונבנציונליים במקביל לדברים לא קונבנציונליים נוספים, כגון "קוקטייל תרופות אנטי סרטניות" וכו' שאונקולוגים רגילים בדרך כלל לא רושמים, שכן האונקולוגיה הקונבנציונלית לא נותנת מענה לחולי סרטן שלב 4. אחד מהם הוא הפרוטוקולים של ג'יין מקללנד (Jane McLelland), שהייתה חולת סרטן סופני, נתנו לה שלושה חודשים לחיות והיא הצילה את עצמה ושורדת כבר שנים רבות. היא הוציאה ספר ואני ממליץ לחולי סרטן לקרוא אותו. הוא מבוסס כולו על מאמרים אקדמיים ומחקרים, וזה עובד. מי שרוצה לנצח את המחלה חייב לעשות הרבה מעבר לרפואה הקונבנציונלית".
תרומה למשפחה ניתן להעביר באתר "חברים לרפואה" – היכנסו כאן לאתר – או בטלפון – 03-5777666.
מתרבות הדיור נמסר שעל פי הנהלים נדרשת הסכמה של 100 אחוז מהדיירים למתן הנחה, מאחר ובמצב כזה העלויות שמושתות על שאר הדיירים גבוהות יותר.
מוועד הבניין נמסר: "חברי ועד הבית בחנו בחיוב ובכובד ראש את בקשת רפי וגדית למתן הנחה במיסי הוועד, כולל התייעצות עם עורכי דין ופניה לאגודה לתרבות הדיור. עם כל הסימפטיה והכאב שלנו ממצבם של שכנינו האהובים, נאמר לנו שלנו כוועד, אין סמכות לקבל החלטה למתן הנחה כלשהי והאגודה לתרבות הדיור אפשרה מתן הנחה בתנאי של הסכמה של 100 אחוז מהדירות בבניין ( בבניין 80 יחידות דיור). ראוי לציין כי עיתון מלאבס שבדק בנפרד עם האגודה לתרבות הדיור, קיבל תשובה זהה. ברור לחלוטין שאפשרות שכזו הינה תיאורטית וצפויה להביא דרישות להנחה של דיירים נוספים שלהם בעיות קשות (שלא כאן המקום לפרטן). הואיל וכך, ומתוך רצון לסייע למשפחת פניז'ל ככל האפשר, מחד גיסא, ומאידך גיסא, לא לעבור על החוק, החליט הוועד, לאשר להם תשלום של %60 ובתנאי שאת היתרה ישלמו לכשיתאפשר. חברי הוועד מאחלים להם הצלחה, החלמה מהירה בריאות איתנה ושיחזרו במהרה ארצה בשלום".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות