כניסת השבת בפתח תקוה: 17:31
יציאת השבת: 18:34
אורי דרשן הכהן צילום יוסי זליגר
עו"ד אורי דרשן הכהן על פרשת השבוע, פרשת ויקרא:
הפרשת הנוכחית עוסקת בעיקר בתורת הקורבנות ובכוהנים המשרתים במשכן. ישנן קורבנות שהן בגדר חובה, וקורבנות שהן רשות – לפי רצון המקריב וצרכיו.
קיימים כמה סוגים של קורבנות: עולה – קורבן שנשרף כולו על המזבח, מן הבקר, הצאן או העוף. מנחה – קורבן מן הצומח. שלמים – קורבן לכוהנים ולמקריב. חטאת ואשם – הם קורבנות שנועדו לכפר על החטאים.
".. נפש כי תחטא בשגגה… אם הכהן המשיח יחטא… ואם כל עדת ישראל ישגו… אשר נשיא יחטא…"
הדעה הרווחת היא, כאשר מדובר בחטא המיוחס לנשיא / למנהיג ציבור, הנטיה להאמין שאכן החטא נעשה, אקסיומה – "אשר נשיא יחטא". אצל כל אדם, החטא נתפס באופן שונה.
על אדם מן היישוב, נכתב "נפש כי יחטא", כלומר, לא בטוח שחטא, אבל יתכן – מאוד לכן נכתב – "כי…". לעומת זאת, כלפי הכהן – איש הדת, הספק גדול יותר – "אם יחטא", קשה להאמין אבל… אם.. אז.. . לגבי כלל העם – הקולקטיב יש קונצנזוס, הם אינם חוטאים, במקרה הגרוע הם שוגים – ".. כל עדת ישראל ישגו", שכן לעיתים בכל זאת הרוב קובע. כאשר מדובר 'בנשיא' – מנהיג ציבור, הספק נעלם – בוודאות הוא חטא – "אשר נשיא יחטא" – זה בלתי נמנע. הרציונל הוא, הכבוד, השררה והשילטון מוציאים את האדם מדעתו.
ובכן, לא בהכרח זה נכון, וטעות להכליל ולקבוע מסמרות. – עיין ערך במשלי: "קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו"- שפתיהם כמו קסם, גם אם יטעו, אך לא במשפט – "לא ימעל פיו"- בדין עצמו לא יטעו. יען כי, בסופו של יום, התחוור שלא חטאו – לא עשו את המעשה שיוחס להם.
"נפש כי תחטא ומעלה מעל… וכחש בעמיתו…" ישנן אסכולות לא מעטות לאופי ביצוע העבירה: הראשונה, לגבי אדם שעובר עבירה בשוגג, ניתן לייחס לו נפש כי תחטא – בטעות באופן חד פעמי – לא בשיגרה, מעשה שנעשה בלא כוונה תחילה. על כך ניתן לשקול מחילה. השנייה, ביחס לאדם שמפעם לפעם מבצע מעשים רעים חוזרים ונשנים, זהו האדם העונה להגדרה – "מעלה בו מעל". השלישי – הם האנשים המקלים ראש בדברים הקטנים, שמובילים למעשים נוספים, רבים וגדולים. ההתייחסות לאלה – העונשים קשים – בהתאם לחומרת האירועים. מטבע הדברים – עבירות מתחילות בקטן, וכמדרון חלקלק הדברים מדרדרים. חטא מתחיל בזוטות- בפרטים הקטנים, בשקרים הלבנים – "וכחש בעמיתו", ומסתיימים בהונאות ענק. אדם שמאמץ את השקר הקטנטן ומרמה את זולתו, לא תהיה לו בעיה לבצע גם עבירות נוספות וחמורות יותר נגדו.
על כך נאמר במסכת אבות: "בן עזאי אומר, הוי רץ למצוה קלה כחמורה, ובורח מן העבירה. שמצוה גוררת מצוה, ועבירה גוררת עבירה". – אדם צריך לברוח מביצוע כל עבירה, גם אם אינה חמורה במיוחד, אחרת הוא עלול להגרר לעוד מעשים חמורים, ורבים יותר.
נאחל לכולנו אריכות ימים, בריאות הגוף והנפש, חיים טובים, שמחים ומאושרים.
# הכותב הוא עו"ד, בעלים של משרד עורכי דין בפ"ת. מומחה בכל תחום העבירות פליליות, עבירות תעבורה, ייצוג בהליכי מרב"ד- במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
