ימי חנוכה הם ימים בהם הדריכות בכיבוי האש גוברת. עבור טפסר משנה אלון שבתאי, מפקד תחנת הכבאות בפתח תקוה, חנוכה הוא סיבה נוספת לדאגה. אבל בראיון איתו, לצד כללי זהירות להדלקת חנוכיות, הוא שם דגש על תופעה מסוכנת אחרת: העלייה המדאיגה באירועי שריפה בדירות שנגרמים כתוצאה מהטענה לא בטיחותית של סוללות ליתיום המשמשות בעיקר לאופניים חשמליים.
אבל קודם חנוכה. בשיחה עם מלאבס מציין שבתאי כי מדי שנה, במהלך חג החנוכה מטפלים לוחמי האש של התחנה בפתח תקוה, בשריפות רבות אשר נגרמות מהדלקת נרות חנוכה. "חשוב שהציבור ידע שהדלקת נרות צריכה להיעשות אך ורק בהשגחת מבוגר", הוא מדגיש, "יש להדליק את הנרות על גבי משטח יציב ולוודא כי אין בקרבת החנוכייה חומרים דליקים כמו וילונות, ספות וכדומה. וכמובן, אסור, בשום אופן, להשאיר חנוכייה דולקת ללא השגחה".
בנוסף, מזכיר שבתאי, למי שמתעקשים לוותר על התור במאפיות ולהכין בעצמם לביבות וסופגניות, כי טיגון בשמן עמוק עלול אף הוא להיות מסוכן ובעל פוטנציאל לשריפה: "טיגון בשמן עמוק חייב להיעשות בהשגחת מבוגר, שכן שמן שמתחמם יתר על המידה יכול להתלקח גם בתוך כלי הבישול".
שריפה ברחוב רחובות באם המושבות. צילום ארכיון תיעוד מבצעי כב"ה עומר שפירא
מה עושים במקרה כזה?
"קודם כל חשוב לדעת שלא מכבים סיר של שמן בוער באמצעות מים, מאחר ומים רק מחריפים את הבעיה. במידה וסיר השמן התלקח, מכסים את הכלי באמצעות מכסה רחב או מגבת רטובה. בצורה כזו 'חונקים' את האש ומכבים את הבעירה".
טפסר משנה שבתאי מציין כי בשנת 2020 טיפלו לוחמי האש מתחנת פתח תקווה ב- 373 אירועי שריפות במבנים, בעוד ב- 2021 היו עד כה 442 מקרים והשנה עוד לא הסתיימה. "מדובר בגידול של 20 אחוזים בשריפות מבנים וזה אומר דרשני", הוא אומר בדאגה. לדבריו, עונת החורף היא בעלת פוטנציאל רב יותר לשריפות במבנים ומלבד סכנות החג, ישנן סכנות נוספות אשר הציבור אינו מודע דיו לפוטנציאל הנזק שעלול לקרות בגינן. כך למשל, שימוש בתנורי ספירלה: "התנורים האלה עלולים לגרום לשריפה ופגיעה בחיי אדם, מומלץ להשתמש באמצעי חימום אחרים בטיחותיים יותר", הוא אומר.
אבל אחת הסכנות הגדולות, שהולכת ומתעצמת, היא זו של סוללות הליתיום הנטענות המשמשות לאופניים וקורקינטים חשמליים, הובר בורד ועוד. שבתאי מציין את הנתונים המדאיגים, ומספר כי במהלך השנה האחרונה התרחשו בישראל 184 מקרי שריפה של דירות בעקבות הטענת סוללות ליתיום בתוך הבית. "רק בשלושת החודשים האחרונים, היו לנו חמישה אירועי שריפה בפתח תקוה, של דירות שבערו כתוצאה מהטענה של סוללות ליתיום", הוא מדגיש. "לשמחתי מרבית האירועים, נגמרים בנס וללא פגיעה משמעותית בחיי אדם, אך לצערי, באירוע אחד – איבדנו ילד שנלכד בדירה ונפטר לאחר זמן מה. אני אומר 'איבדנו', כיוון שאני מרגיש שזו אבידה גם עבורי", הוא אומר ומתייחס בדבריו לאירוע השריפה ברחוב וייסבורג, עליו דיווחנו בחודש ספטמבר האחרון ובעקבותיו נפטר אמיל אלופר ז"ל בן ה-12. "גם אחרי 29 שנים במקצוע, כאשר אנחנו מאבדים נפש באירוע מבצעי, זה מצער ויוצר תחושת החמצה".
אלון שבתאי מפקד תחנת הכיבוי בפתח תקוה, צילום תיעוד מבצעי כיבוי אש
שבתאי מוסיף כי בימים אלה עושים שירותי הכבאות וההצלה פעולות הסברה מול הרשות בנוגע להטענת הסוללות. "סוללת ליתיום בתוך דירה זה כמו מטען חבלה, פשוטו כמשמעו", הוא אומר ומסביר: "מדובר בנושא מאוד בעייתי וחשוב לי שהמסר הזה יעבור לכל תושבי פתח תקוה – אסור לטעון סוללות ליתיום בתוך דירה ללא השגחה. כלומר, בעיקר בשעות הלילה, כשדיירי הדירה ישנים. הסוללות האלה מתחממות, מתלקחות ובוערות ובזמן מאוד קצר שורפות את הדירה. במצב כזה דיירי הדירה יכולים להילכד בתוכה ויכול לקרות אסון. בנוסף, אין לרכוש סוללות ללא תו תקן ישראלי או לבצע כל שינוי בסוללות, במטרה לשפר את ביצועיהן. כאשר אנחנו מבצעים שיפורים כאלה ואחרים, או שהסוללה ללא תו תקן, יש סיכוי גבוה לכשל חשמלי שעלול להוביל להתלקחות ולשריפה".
אז איך בכל זאת נשמרים?
"סוללות ליתיום אפשר לטעון בשעות היום ותחת השגחה או מחוץ למבנה. בנוסף, לקראת החורף חשוב לבדוק גם את לוח החשמל של הדירה, כדי לוודא שאין עומסי יתר ואין התרופפות של חוטי החשמל. וכמובן והכי חשוב – להתקין גלאי עשן בדירה. העלות של גלאי עשן עצמאי מאוד זולה והתועלת שלו בזמן אירוע שריפה מאוד גדולה, כיוון שהוא יכול להתריע ולהציל חיים".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
