שלום לכולם. קוראים לי אלמוג צברי. אני בת 16, תלמידת תיכון ברנר ולפני פחות מחודש סיימתי כיתה י'.
בעוד חודשיים אתחיל את כיתה יא'. כמו שחלקכם יודעים זו השנה האינטנסיבית ביותר בכל 12 שנות הלימוד. זו שנה שבה ריכוז הבגרויות גבוה יותר מאשר בכיתה י' או בכיתה יב'. זו שנה שבה צריך להקשיב בשיעורים למרות שזה קשה מאוד. במיוחד עבור בני נוער עם הפרעות קשב וריכוז זו שנה מאתגרת במיוחד בגלל העומס הלימודי שבה. אז בדומה לבני נוער נוספים מבני גילי, יש לי לא מעט חרדות, פחדים ולחצים לקראת השנה הזאת.
ראשית, הלחץ הגדול ביותר של כל מתבגר שעולה לכיתה יא' זה הלימודים עצמם. זו הפעם הראשונה שאנחנו עושים את הבגרות שכל השנים דיברו אתנו עליה ואמרו שכל החומר שאנחנו לומדים יהיה מרוכז בבחינות האלה. בגלל הלימודים, יש לנו חשש נוסף, מהיעדר זמן פנוי, זמן לעצמנו, כמו חוגים, פעילויות אחר הצהריים ואפילו סתם לנוח. אני מודה שאני חוששת מזה שכל ההתעסקות שלי במשך שנה שלמה תהיה מתי הבגרות הבאה, מתי צריך לקום לתגבור ומה צריך לעשות כדי להצליח.
נוסף על כך, הפחד שלי כנערה שכל חיי התנדבתי ומצאתי זמן לתרום לקהילה, הוא שבגלל כל העומס אני לא אספיק לשלב עשייה חיובית למען אחרים.
כששאלתי את חברותי שסיימו את כיתה י' יחד איתי, ממה הן מפחדות לקראת העלייה לכיתה יא', דיברנו על הפחד להתבגר. כשסיימתי את הלימודים בבית הספר היסודי התיכון עוד נראה לי רחוק, וכשסיימתי חטיבה לא האמנתי ואמרתי שיש לי עוד זמן. עכשיו אני מגלה שהשנים עוברות מהר מדי ועוד שנתיים אני מסיימת 12 שנות לימוד ומתחילה פרק חדש ואחר לגמרי.
אני מקווה שהחששות שלי לקראת תחילתה של השנה החדשה יתבררו כמוגזמים ושכל הדברים ששמעתי מבני נוער גדולים ממני על העומס בבחינות יתברר כאפשרי ואף מאתגר. אני מתנחמת בעובדה שאם כולם עברו את זה לפני, אז גם אני יכולה ואני מאחלת לכולם שיהיה לנו קיץ מהנה ובטוח ושנת לימודים מוצלחת וקלה.
יב
בתור אחד שסיים יא השנה עם הרבה יותר עומס מהממוצע תאמיני לי שזה לא כזה קשה,המחצית הראשונה קצת קשה אבל השנייה עפה מהר,ואל תלחצי מהבגרויות הם בדרך כלל יותר קלות ממתכונות ובכללי מסתמכות על הגיון והחומר הפשוט