הבעלים לשעבר של הפועל פתח תקוה, מאיר שמיר, העלה היום (ראשון) בבית המשפט שוב את האפשרות לפיה אוהדי הפועל הם אלו שאחראים להנחת המטענים ליד רכבו וביתו בשנת 2016. את הדברים אמר שמיר במסגרת עדות שסיפק היום כעד מטעם התביעה במשפטו של אבישי בן-דוד, הנאשם כי הניח את המטענים כנגד איש העסקים. על פי כתב האישום, בן-דוד, יחד עם שותפים נוספים, פעל לפי הזמנה מוקדמת של גורמים אחרים, אשר לא ידועים עד עתה, בתמורה לתשלום. יש לציין כי במסגרת פרשת הנחת המטענים נחקרו מספר אוהדי הפועל פתח תקוה, אך כנגד אף אחד מהם לא הוגש כתב אישום.
חלק נרחב מעדותו של שמיר היום עסקה בהפועל פתח תקוה, כאשר את החקירה הראשית ביצע עו"ד חגי בנימין מפרקליטות מחוז תל אביב.
שאלה: אתה יודע להגיד לנו או לבית המשפט מי עומד מאחורי המטענים האלה?
תשובה: אין לי מושג.
ש: יש לך סכסוכים כלשהם עם אנשים?
ת: אין לי סכסוכים עם אף אחד, אמרתי את זה בעדות שלי במשטרה. אם אני צריך להמר, אבל זה להמר, ולא מעבר לזה, על מקומות שבהם יכול להיות מקור לדבר כזה, אז זה או מישהו מאוהדי הפועל פ"ת…
ש: מה הקשר להפועל פ"ת?
ת: או שיש לנו, לי ולבנק דיסקונט, מעל עשרים שנה חברה למימון קבלנים, ויכול להיות שאחד החייבים שם – אגב, חייב ספציפי. חשבנו על חייב ספציפי.
ש: מה שמו?
ת: דני לוי.
ש: זה אותו דני לוי שקשור להפועל פ"ת?
ת: בדיוק.
בהמשך נשאל שמיר:
ש: למה עזבת את הקבוצה? מה היו הסיבות העיקריות?
ת: האנרגיה השלילית.
ש: מצד?
ת: בעיקר גרעין מסוים של אוהדים. עוד פעם, כדי לא לעשות עוול לכדורגל, כדורגל זה ספורט מדהים. בכדורגל שווה להיות אוהד, שווה להיות שחקן, שווה להיות מאמן ושווה להיות עיתונאי, ויש תפקיד אחד שלא כדאי להיות – הבעלים. הבעיה היא שאת רוב הדברים מגלים אחרי שאתה כבר בעלים. אגב, דיברתי מקודם על הבית הצמוד אליי, הבית הצמוד אליי זה אלונה.
ש: אחרי שבשנת 2005 הפסקת עם החסות אין לך יותר שום קשר להפועל פ"ת?
ת: אני לא חושב שאני יכול להגיד את זה. עד כמה שזה יישמע הזוי אני עדיין אוהד הפועל פ"ת, כשאני קורא עיתון אני מסתכל תמיד כמה יצא, ואי-אפשר להחליף קבוצה גם אם אתה סובל מהם.
ש: אני מדבר על קשר עסקי.
ת: מדי פעם היו מבקשים ממני עזרה, לא המועדון אלא אנשים ספציפיים. למשל רפי כהן, איש מקסים, מאמן השוערים, אמר לי – תשמע, תעזור למחלקת הנוער להביא ציוד לאימון שוערים, כל מיני דברים מהסוג הזה מדי פעם.
ש: דיברת על חייב.
ת: האפשרות השנייה היא דני לוי, שההיכרות איתו היא מהפועל פ"ת, הוא היה חבר עמותה. דני פנה אליי, אני לא זוכר מתי, לפני הרבה שנים, שמע על החברה שיש לי עם בנק דיסקונט, הוא בעצמו יזם בפ"ת בתחום הנדל"ן, וביקש אם אני יכול לסדר לו פגישה עם המנכ"ל של החברה שנקראת "מניף".
ליאור דגן התנהג באגרסיביות ועלתה לי המחשבה שאולי זה הכיוון שלו
בהמשך העדות נשאל שמיר לגבי תסקיר המפרקים, עורכי הדין ליאור דגן ועמית פינס, בנוגע לעסקת אצטדיון האורווה. כזכור, דגן ופינס טוענים כי "על מנת לאפשר את ביצוע העסקה (עסקת רכישת האצטדיון, ל"ס) ולנטרל את התנגדות הקבוצה, שהייתה בעלת זכויות שימוש בלתי מוגבלות בזמן ללא תמורה, 'השתלט' שמיר על קבוצת הכדורגל הפועל פתח תקוה על מנת להשיג את 'הסכמתה' לעסקה, ובכך הסיר את המכשלה המרכזית לביצועה והוצאתה לפועל". ב-29.5 ייערך הדיון המקדמי בהליך בין הצדדים, במסגרתו דורשים דגן ופינס משמיר להחזיר כל רווח שהפיק מהעסקה הפסולה, לטענתם.
התסקיר המלא שהגישו המפרקים בנוגע לעסקת אצטדיון "האורווה"
התגובה המלאה שהגיש מאיר שמיר לבית המשפט בנוגע לתסקיר המפרקים
ש: אני חוזר איתך להפועל פ"ת – ספר לנו על הליך הפירוק, מי היו המפרקים שמונו מטעם בית המשפט? באיזו שנה זה היה?
ת: לא זוכר, זה לא קשור אליי. כשאני עוזב לוקח את הקבוצה רונן אלעד, ואז רונן אלעד עוזב ולוקח ממנו – אם אני לא טועה – בחור בשם בן זקון (דורון בן דקון, ל"ס), שאני לא מכיר, ואחרי שבן זקון עוזב לוקח את זה בחור בשם גלנט, גם לא מכיר אותו. אני יודע מי הוא אבל לא מכיר אותו.
ש: מיהם ליאור דגן ועמית פינס? מה הקשר שלך אליהם?
ת: באיזשהו שלב—- אני רוצה לתקן. אם אני לא טועה אחרי רונן אלעד מגיעים, בין רונן אלעד לבין בן זקון מגיעים תומר סיני וגל חצור. הפועל פ"ת, אני חושב שאחרי תקופת גל חצור, או בתקופת גל חצור או בתקופת בן זקון, נכנסת למצב של חדלות פירעון וממנים לה שני מפרקים.
ש: שהם?
ת: האחד ליאור דגן והשני עמית פינס.
עו"ד ליאור דגן. צילום: עזרא לוי
בהמשך נשאל שמיר:
ש: ולמה דיברת לגביהם במשטרה? למה סיפרת להם? חשבת שזו יכולה להיות אפשרות נוספת?
ת: כשאתה יושב במשטרה באירוע מוזר ומנסים לשמוע, מבקשים ממני להתאמץ ולחשוב על כל אפשרות שהיא, אז אמרתי שזו אחת האפשרויות כיוון שליאור דגן ניסה, לטעמי – אני מכבד את זכותו של מפרק להוציא כספים מצד שלישי כדי לדאוג לניזוקים, זה לא אומר שהמטרה מקדשת את האמצעים – אצלו המטרה כנראה קידשה קצת את האמצעים, הוא התנהג באגרסיביות ועלתה לי מחשבה שאולי זה הכיוון שלו, הוספתי בחקירה שקשה לי להאמין שזו אופציה. אמרתי את זה.
ש: ולגבי תומר סיני וגל חצור? גם לגביהם נתת אפשרות תיאורטית ולא קלושה?
ת: לא.
ש: למה לא?
ת: לא.
כדי לרצות את האוהדים גלנט דיבר נגדי
במענה לחקירה הנגדית של ב"כ הנאשם אבישי בן-דוד, עו"ד שי רודה, התייחס שמיר אל הניסיונות של הבעלים לשעבר דורון גלנט לקבל ממנו סיוע.
ש: אמרת שרכשו את הפועל פ"ת גלנט אחרייך. אמת?
ת: לא אמרתי אחריי, זה לא נכון.
ש: בחקירות שלך במשטרה, מה שתועד, ציינת שהיה אחד בשם גלנט.
ת: הוא לא רכש ממני. באיזשהו שלב היה גם בעלים בשם גלנט.
ש: לא היה לך קשר איתו, נכון?
ת: נכון.
ש: אמרת שהוא בא אלייך לבקש כסף. אמת? גלנט בא אלייך למשרד לבקש כסף?
ת: גלנט ביקש ממני סיוע, אני לא זוכר אם הוא בא אליי או דיבר איתי, אבל באיזשהו שלב הוא ביקש ממני סיוע. אני זוכר שגלנט דיבר איתי בנושא סיוע.
דורון גלנט. צילום: זאב שטרן
בהמשך נשאל שמיר:
ש: שלפת לו את עיתון מלאבס על השולחן?
ת: עד עכשיו אמרתי לך שגלנט פנה אליי, לא זכרתי אם היה או לא, עכשיו כשאתה מזכיר לי את העיתון – הוא היה אצלי ושלפתי לו את העיתון.
ש: ואתה אמרת לו – אתה דיברת בגנותי, אני לא אתן לך שקל.
ת: אני מניח שאני לא מתבטא כמוך, אני לא מתנהג כמוך. אמרת שצילמו אותי, אם היו מצלמים אותך—- א', אני לא זורק עיתונים, הוא בא אליי למשרד וביקש סיוע, ואז הוצאתי מהמגירה כתבה מעיתון מלאבס שהוא דיבר נגדי. אני חושב שאין לו שום דבר נגדי, כדי לרצות את האוהדים, את הגרעין הקשה, הוא מדבר נגדי".
ש: כמה זמן שמרת את העיתון הזה?
ת: אני לא זוכר אבל שמרתי את העיתון.
ש: במשטרה אמרת במילים שלך "הסתלבטתי עליו". הסתלבטת עליו?
ת: מוזר שהתבטאתי ככה.
הכתבה מ"מלאבס" עליה מדבר ככל הנראה מאיר שמיר
בהמשך נשאל שמיר:
ש: שאלו אותך במשטרה על מי אתה חושב וגם זרקת את השם של ליאור דגן, נכון?
ת: עניתי על זה מקודם.
ש: אמרת את השם או לא?
ת: אני עניתי על זה מקודם. ללא אירועי הפיצוצים קשה לי לחשוב בכלל על מישהו שרוצה לפגוע בי, כי זה לא אויבים. קשה לי לחשוב על מישהו שרוצה לפגוע בי לאור החוויה שאני מקווה שלא תעבור עלייך של שני פיצוצים בתקופה קצרה, ואומרים לי – תנסה בכל מקרה לחשוב גם על דברים—- ואז אני מעלה את האפשרות של, עוד פעם, של קבוצת אוהדים קיצוניים מפ"ת—-
ש: קראת להם חולי נפש. כמה אנשים בקבוצה הזו?
ת: פחות מ—בוא תראה לי אתה שאני אמרתי דבר כזה. יש בהפועל פ"ת מעל 90% אוהדים נפלאים שלצערי סובלים מאותו קומץ ולצערי זה קיים ברוב הקבוצות בארץ, ולצערי החוק לא עוצר אותם כי החבר'ה האלה גורמים להרבה אבות וילדים ללכת בשבת לראות כדורגל. מבקשים ממני להעלות כל אפשרות קיימת, ותיצמד לפרוט' שלי שלוחצים עליי ומבקשים ממני להעלות כל אפשרות שיש, אז אני אומר קומץ אוהדי הפועל פ"ת ודני לוי, וגם אמרתי שלאחרונה יש לי מחלוקת עם ליאור דגן שמתנהג באופן מאוד אגרסיבי, אבל קשה לי להאמין שזה הוא. עכשיו אתה תקרא את הפרוט' שלי ותגיד לי אם זה מה שאני אמרתי או לא. בהנחה שלי, אם אני יושב מול חוקר משטרה ואני לא אומר לו את כל מה שיכול להיות בתיאוריה אפילו הכי הזוי… אין מצב בעולם שאני אמרתי דבר כזה על האוהדים, אמרתי את זה על קומץ. אני לא מכיר מקרים אחרים ולצערי התופעה הזו של קומץ אוהדים ביותר מדי קבוצות עושות בסה"כ נזק לחברה, וכשהמדינה תדע לטפל בזה נצא נשכרים.
ש: מפנה אותך לתמליל עדותך מיום —- עמ' 9 ש' 25. אמרת "שליש צריך להיות באשפוז, שליש לבית סוהר ושליש כנראה בטעות…" [מצטט].
ת: לא יכול להיות שאמרתי משפט כזה. אין סיכוי שאמרתי דבר כזה אבל אני רוצה להוסיף…
ש: זה רשום וזה מתועד.
ת: אין סיכוי כי אני לא חושב ככה ואם אמרתי את זה אני לא עומד מאחורי זה.
ש: אתה עוד אמרת הרבה דברים כשלא ידעת שאתה מתועד, ועכשיו נוח לך לבוא ולהגיד שאתה לא עומד מאחורי זה. אני אראה לך אמירות ספונטניות שיצאו לך מהפה. אומרים לך שאתה רכשת את הפועל פ"ת בשביל לעשות סיבוב על אצטדיון האורווה-הקודם. נכון או לא?
ת: תראה, נכון שאומרים, לא נכונה האמירה. אתה הרי מנסה בסה"כ לתת לי להרגיש לא בנוח, אבל שנינו יודעים שאם קראת את התסקיר קראת גם את התשובה, וזה כנראה לא מפתיע שאתה מצטט את התסקיר ולא את התשובה, כי התשובה מגובה בניירות.
ש: גם התסקיר.
ת: לא. בתצהירים של אנשים שחובה להגיד את האמת, התסקיר לא מגובה בזה, התשובה כן מגובה בזה. הפועל פ"ת, שנים לפני שנהייתי בעלים, לא הייתה פותחת את עונת הכדורגל בלי עזרה שלי. זו, אגב, הייתה התקופה הכי יפה שלי, כשהבעלים והגזבר של הקבוצה יודעים שיש מישהו שעוזר מאחורי הקלעים, אף אחד לא מתעסק איתי כי לא יודעים מי אני, בכל משחק בעל הבית מחכה לי בחוץ כאילו אני כיפת ברזל, ואז בשנת 1996 כשגברי לוי צריך לעבור להיות יו"ר ההתאחדות לכדורגל והפועל פ"ת חייבת מיליונים, הם מגיעים אליי הביתה לת"א – הגזבר וגברי לוי ביחד ז"ל – ומבקשים ממני שאקנה את הפועל פ"ת ולוקחים אותי לראש העיר. אמרתי להם, קחו מתנה מיליון ₪, אני לא רוצה להיות הבעלים, ואז כולם התחילו לעשות לי הצגה. אני מתפתה ועושים מזכר להוציא את גברי מההתאחדות כדי שאני אכנס פנימה ואכסה את החובות שלו, וכשאנחנו יושבים עושים איתנו הסכם שמועצת הפועלים תורמת 3 מיליון ₪ בתמורה לזה שגברי מצהיר שהפועל פ"ת שלו ולא שלי. אגב, המגרש הוא לא של הפועל פ"ת אלא של ההסתדרות. עושים על הדבר הזה נייר, ותסתכל בבקשה בתסקיר של אדון ליאור דגן, זה הנייר הכי חשוב בעסקה. זה מופיע בתסקיר? בוא תראה לי אותו, תקבל מה שאתה רוצה. ניסו להפעיל עליי, המפרקים, הרי אני נמצא איתם בגישור, לא אתה.
ש: כמה גזרת על האצטדיון?
ת: המילה היא "הרווחת", לא "גזרת". לא הרווחתי שקל.
ש: אומרים עשרה מיליון דולר קל.
ת: אני מציע הצעה – יש שלב שהבנתי שעשיתי טעות שקניתי את המגרש, כי עכשיו יגידו כולם – הוא לא בא להציל את הקבוצה, הוא בא בשביל הנדל"ן.
ש: נכון, וזה מה שאומרים עלייך, עניין אותך לקחת עשרה מיליון דולר.
ת: ואז אני מבין שבשנתיים הראשונות שהייתי בהפועל פ"ת שאני נחשב משיח, הם מתחננים אליי שאני אקנה את האצטדיון, וקניתי אותו, ואני אספר לך סיפור שאף אחד לא שמע עד היום – היה לי באותה תקופה דירקטור בחברה שגם הוא נפטר, אריה זייף. העסקה התפרסמה. הוא הרים אליי טלפון ואמר לי – תגיד לי, השתגעת? קנית את האורווה? אמרתי לו שכן, שאמרו שזו עסקה לא רעה, בתמימות אמרתי. לא תצליח להגיע למקום שאני אצא מכליי כי אני חושב שידיי נקיות, יותר מדי אפילו. ואז הוא אמר לי – מאיר, אתה לא מבין מה עשית. עד היום אוהדי פ"ת אמרו שאתה משיח, ובגלל זה שקנית את האצטדיון אמרו שבאת רק בגלל הנדל"ן. לקח לי שנים להבין עד כמה הוא צודק. אני לא מכיר את הרכילות בעיר. קניתי אותו יחד עם שותף נוסף. קיבלתי החלטה באיזשהו שלב שאני מוכר את חלקי באצטדיון ב-7 מיליון ₪ לבחור בשם חממי.
ש: שאחרי 7 שנים מכר לך את זה באותו סכום בלי להרוויח כסף אחרי שהבניינים כבר עמדו?
ת: לא.
בהמשך נשאל שמיר:
ש: אתה מסכים לטענה הזו שלהפועל פ"ת הייתה זכות שימוש בקרקע לא מוגבלת בזמן?
ת: לא.
ש: כמה אוהדים יש להפועל פ"ת?
ת: לא יודע כמה אוהדים יש, היית שואל אם אני יכול להעריך, אבל אני לא יודע להעריך. בעצם אני כן אעריך, 10,000. כשאני הייתי בהפועל פ"ת אצטדיון האורווה היה מקסימום תפוסה של 8,000 איש והיו משחקים כשהיה שם מפוצץ.
ש: כשהמפרקים או המנהלים הכינו את התסקיר שלשיטתך זו סחיטה, התייעצת עם הילה גרסטל (שימשה בעבר כנשיאת בית המשפט המחוזי, ל"ס)?
ת: כן.
ש: על התסקיר?
ת: לא, לא הבאתי לה את התסקיר. הילה חברה שלי. לא הבאתי לה את התסקיר. אמרתי לה איך היא ממליצה לי לנהוג עם מפרקים שמה שאני מבין הם שליחים של בית המשפט, מטעים, השתמשתי במילה אפילו יותר קיצונית, את בית המשפט.
ש: מרמים.
ת: כן. מה את ממליצה? להתלונן במשטרה? והיא אמרה לי שלא, להתלונן בלשכת עורכי הדין.
