משרד החינוך פרסם את נתוני התמונה החינוכית לשנת הלימודים תשפ"ד, כולל החינוך המיוחד, ממנה עולה כי בעיר פתח תקווה שיעור הזכאות לבגרות עומד על 78.9 אחוז, לעומת אחוז הזכאים בשנת תשפ"ג שעמד על 79.8 אחוז. פתח תקווה מצויה מעל לממוצע הארצי שעומד על 76.6 אחוז. בשש שנתי אחד העם אחוז הזכאות לבגרות עמד על 95.5 אחוז ואחוז הזכאות לבגרות מצטיינת עמד על 19.6, בתיכון ברנר אחוז הזכאים לבגרות עמד בשנת תשפ"ד על 94.9 מתוכם 13 אחוז עם בגרות מצטיינת ובתיכון גולדה אחוז הזכאות לבגרות עמדה על 96.9 ואחוז הזכאות לבגרות מצטיינת בשנת תשפ"ד עמד על 29.7 אחוז. לבתי ספר נוספים היכנסו לקישור – https://shkifut.education.gov.il/home.
התמונה החינוכית מכילה נתונים המציגים את ההישגים הפדגוגים בבתי הספר העל יסודיים בכל הערים בישראל לסיכום שנת תשפ"ד. הנתונים מציגים את העשייה החינוכית והערכית לצד ההישגים הלימודיים., היקפי תקציב, והשוואה של מדדי ערכים בין העיר לבין המוצע הארצי.
מהנתונים עולה עוד כי פתח תקווה מדורגת מעל לממוצע הארצי בזכאות לבגרות מצטיינת שעומדת על 15.9 אחוז, לעומת 13.1 אחוז בארצי. עוד על פי הנתונים, במדד בגרות טק, המשקף את שיעור התלמידים הזכאים לבגרות ברמה של 5 יחידות לימוד במתמטיקה, בפיזיקה או במדעי המחשב, ואנגלית, ברמה של 5 יחידות לימוד, 13.1 מהתלמידים זכאים לעומת 10.8 אחוזים ברמה הארצית.
57.1 אחוז מתלמידי פתח תקווה זכאים לתעודת בגרות עם 5 יחידות לימוד באנגלית לעומת 46.8 בארצי. שיעורי הזכאות לתעודת בגרות עם 5 יחידות מתמטיקה בפתח תקווה הוא 19.6 אחוז לעומת 16 אחוז ברמה הארצית. בנוסף, בשנת תשפ"ד נשרו ממערכת החינוך בעיר 0.9 אחוז, לעומת אחוז בארצי.
בשנת תשפ"ד למדו בעיר פתח תקווה 3,767 תלמידי י"ב. עוד על פי הנתונים תקציב משרד החינוך פר תלמיד עומד על 24,079 בנוסף, 45.71 אחוז מהמורים בפתח תקווה בעלי תואר שני ומעלה.
ראש העירייה, רמי גרינברג: "הנתונים משקפים את ההשקעה האדירה של צוותי החינוך בבתי הספר וכן את ההשקעה של העירייה בהקמת מסגרות חינוך חדשות, כיתות חדשנות ומעבדות דמיון, קידום תכניות פדגוגיות ייחודיות בדגש על תכניות טכנולוגיות, בשדרוג מסגרות הלימוד הוותיקות והתאמתם למציאות המשתנה, השקעה בחינוך הבלתי פורמאלי ועוד, תוך מתן מענים הוליסטיים למגוון האוכלוסיות הקיימות בעיר. בהזדמנות זו אני מבקש שוב להודות למינהל החינוך ולאגף העל יסודי בעיריית פתח תקווה, לעובדי ועובדות ההוראה המסורים, יחד אנו פועלים כתף אל כתף במאמץ רב להביא הישגים לתלמידי ותלמידות העיר ולאפשר להם מגוון של אפשרויות כדי שיצליחו להגשים את עצמם – הן בשלב הלימודים וכמובן גם בחייהם הבוגרים. אנו נמשיך להשקיע את כל המשאבים הדרושים למען הצלחתם של תלמידי העיר ולהמשך מגמת ההצלחה של מערכת החינוך העירונית. כבוד גדול לתלמידי ותלמידות פ"ת".
אנה נבות, סגנית ראש העירייה וראש מינהל החינוך: "כמי שנמצאת בלב העשייה החינוכית ומכירה מקרוב את ההשקעה המשמעותית בחינוך ברמת האתגרים, התהליכים, הפתרונות והערכים. אני מאמינה שהסוד טמון באנשים והנתונים החיוביים הם פרי לעמל הרב של עובדי המינהל והחיבורים הנכונים והמדויקים עם בתי הספר, התלמידים וההורים. אני רוצה להגיד תודה לכל צוות המינהל ובעיקר למנהלות ומנהלי בתי הספר שעושים לילות כימים עם צוותי החינוך בסינרגיה נהדרת עם אגפי הרשות כדי להביא את תלמידי העיר להצליח והתוצאות בשטח מוכיחות שזה עובד".
ראש העין: על פי התמונה החינוכית בעיר ראש העין נרשמה עלה קלה בשיעור הזכאות לבגרות, שעומד על 90.6 אחוז לעומת 90.3 אחוז שנה קודם לכן, בעוד הממוצע הארצי עומד על 76.6. בתיכון בגין אחוז הזכאות לבגרות עמד על 90.8 ואחוז הזכאות לבגרות מצטיינת עמד על 14.4. באולפנת זבולון, 97.4 אחוז מהתלמידות היו זכאיות לבגרות ו-26 אחוז לבגרות מצטיינת.
עוד עולה מהנתונים כי ראש העין מדורגת מעל לממוצע הארצי בזכאות לבגרות מצטיינת שעומדת על 13.9 אחוז, לעומת 13.1 אחוז בארצי. עוד על פי הנתונים, במדד בגרות טק, 13.3 מהתלמידים זכאים לעומת 10.8 אחוזים ברמה הארצית.
65.8 אחוז מתלמידי ראש העין זכאים לתעודת בגרות עם 5 יחידות לימוד באנגלית לעומת 46.8 בארצי. שיעורי הזכאות לתעודת בגרות עם 5 יחידות מתמטיקה הוא 19.7 אחוז לעומת 16 אחוז ברמה הארצית. בנוסף בשנת תשפ"ד נשרו ממערכת החינוך בעיר 0.6 אחוז, לעומת אחוז בארצי.
בשנת תשפ"ד למדו בעיר ראש העין 679 תלמידי י"ב. עוד על פי הנתונים תקציב משרד החינוך פר תלמיד עומד על 24,489. 45.93 אחוז מהמורים בעיר בעלי תואר שני ומעלה.
ראש העירייה, רז שגיא, בירך על התוצאות ואמר: "מערכת החינוך שלנו ממשיכה לגדול, להשתפר ולהיות מקור גאווה עירוני. מדובר בתוצאה ישירה של עבודה עקבית, שיתוף פעולה פורה בין המנהלים, המורים, התלמידים וההורים, והשקעה עירונית ממוקדת מהגיל הרך ועד התיכון".
ראש מינהל החינוך בעירייה, גלית בר-אל: "התוצאות משקפות התחלה של מדיניות חינוכית ארוכת טווח למצוינות אישית וקהילתית. אנו רואים את ניצני הפירות של השקעה בתוכניות חינוך חדשניות, ליווי אישי ופתיחת הזדמנויות מגוונות לתלמידות ולתלמידים בעיר".





תגובות