אמש (רביעי) נפתחה בפתח תקווה תערוכת "חיבוק אחרון", המשמיעה את קולם של 26 אבות שכולים, שילדיהם נרצחו או נפלו ב־7 באוקטובר ובמהלך מלחמת חרבות ברזל. התערוכה, המוצגת ברחבה המרכזית של קריית המוזיאונים יד לבנים, מזמינה את המבקרים לעצור, להתייחד ולצאת למסע עמוק של זיכרון, כאב, אובדן, געגוע ואהבה שאין לה גבול.
היצירות בתערוכה מוצגות בפורמט גדול של 1.20×2.40 מטר, כאשר בכל אחת מהן מופיע האב השכול בביתו בצילום שחור-לבן. הבחירה האמנותית בצילום נטול צבע נועדה לבטא את תחושת האובדן ואת החוויה, לפיה מאז לכתם של הבן או הבת "הצבע יצא מהחיים". לצד כל צילום מופיעים פרטי ההנצחה של הנופל או הנרצח, וכן ברקוד המוביל לעמוד ייעודי עם מידע נוסף ולסרטון וידיאו אישי, שבו האב מספר בקולו על האסון, על הקשר עם בנו או בתו, בדגש על רגע הזיכרון של החיבוק האחרון.
אלן גרש, אביו של רס"ל מירון משה גרש ז״ל (צילום: יפעת פאר)
עם האבות המשתתפים בתערוכה נמנים גם דמויות מוכרות מהחברה הישראלית, ובהן דדי שמחי, איל אשל ואורן סמדג'ה.
היוצרת, הצלמת ואוצרת התערוכה היא יפעת פאר, הפועלת בשנים האחרונות בזירה האמנותית סביב זיכרון, הנצחה וקשר הורה-ילד. בעבר יצרה פאר תערוכה שעסקה באימהות שכולות ברגע של החיבוק האחרון, תערוכה שזכתה לחשיפה בינלאומית והוצגה בלונדון, בארגנטינה ובמטה האו"ם.
רוצים להישאר מעודכנים?
פאר: "פגשתי אבות עם צורך עז להשאיר חותם של ילדיהם, להיאחז בזיכרון של הילד או הילדה שלהם ולוודא שהם לא יישכחו. מהרגע הראשון היה ברור שזה לא עוד תיעוד אלא שותפות עמוקה. האבות פתחו את הבית, את הלב ואת הסיפור האישי שלהם, והתמסרו לתהליך היצירה באומץ ובכנות נדירה. כל צילום, כל מילה וכל מבט נולדו מתוך אהבה גדולה ורצון עיקש לומר: הילדים והילדות שלנו היו כאן, והם יישארו כאן".
ראש העיר, רמי גרינברג, אמר בטקס הפתיחה: "התערוכה הזו היא הזדמנות נדירה להקשיב לקולות האישיים של אבות שכולים, לחוש את הכאב והאהבה שמעבר למילים, ולהזכיר לעצמנו עד כמה חשוב לזכור ולהנציח את יקירינו. פתח תקווה גאה להעניק במה למורשת ולזיכרון של המשפחות האמיצות האלה".
“חיבוק אחרון” היא תערוכה המבקשת לעצור לרגע את השגרה, להביט בעיניהם של האבות ולהתחבר לעומק החוויה האנושית של אובדן, זיכרון ואהבה שאינה מסתיימת.
התערוכה פתוחה לקהל הרחב עד סוף ינואר.
תגובות