כשילד לא יכול לדבר: הפיתוח החדש של בית החולים שניידר

ילד המאושפז בבית חולים ואינו מסוגל לדבר עלול להתקשות להסביר לצוות הרפואי שכואב לו, שהוא מפחד או שהוא פשוט רוצה את הוריו לידו. פיתוח חדש של מרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית וארגון Code for Israel מבקש לתת מענה לקושי הזה, באמצעות מערכת מבוססת בינה מלאכותית המאפשרת להכין בתוך דקות לוחות תקשורת המותאמים אישית לכל ילד.

המערכת פותחה ביוזמת צוות קלינאיות התקשורת במרכז שניידר, בהובלת ד"ר אושרת סלע וייס, מנהלת מערך קלינאיות התקשורת, ובשיתוף מרכז החדשנות והמחקר של בית החולים וארגון Code for Israel. את הפתרון פיתחה בהתנדבות קהילת המתנדבים של הארגון, שהוקם על ידי משקיעת ההון־סיכון והיזמת החברתית יסמין לוקץ' ומנוהל על ידי עידן רול, לשעבר חבר כנסת וסגן שר החוץ.

הצורך במערכת נולד מתוך מציאות יומיומית במחלקות בית החולים, ובעיקר ביחידות לטיפול נמרץ. ילדים המאושפזים במצב רפואי מורכב נזקקים לעיתים להנשמה חודרנית, המקשה עליהם להפיק קול ולדבר. ילדים אחרים מתמודדים מלכתחילה עם קשיי שפה, דיבור או תקשורת, ויש גם ילדים שטרם למדו לכתוב, או שמצבם הגופני אינו מאפשר להם להשתמש בכתיבה כדי להביע את עצמם.

במצבים כאלה, גם פעולה פשוטה לכאורה, כמו לומר שכואב, לבקש עזרה או לשאול שאלה, עלולה להפוך לאתגר משמעותי. כדי לסייע לילדים משתמשים אנשי הצוות בלוחות תקשורת מודפסים, הכוללים מילים וסמלים המאפשרים לילד להביע את רצונותיו וצרכיו ללא דיבור.

אלא שעד כה נעשה שימוש בעיקר בלוחות אחידים. כאשר נדרשה התאמה אישית לילד מסוים, הכנת הלוח הייתה תהליך ידני שנמשך לעיתים יותר מחצי שעה, ובמקרים מסוימים אף כמה שעות. הזמן שנדרש להכנת הלוחות הגביל את האפשרות להעניק פתרון אישי לכל ילד שנזקק לו.

המערכת החדשה משנה את תהליך העבודה. באמצעות בינה מלאכותית ניתן ליצור לוח תקשורת מודפס בתוך פחות מחמש דקות, תוך התאמה לגיל הילד, לשפתו, למגדרו ולרקע האישי שלו. המערכת מאפשרת גם לעדכן לוחות קיימים, לשתף אותם בין אנשי מקצוע ולשמור לוחות במאגר לשימוש חוזר.

המשמעות עבור הצוותים היא קיצור משמעותי של זמן ההכנה, ואפשרות להקדיש יותר זמן לטיפול הישיר בילדים ולהדרכת בני משפחותיהם. בבית החולים מקווים כי השימוש במערכת יאפשר להרחיב את מספר הילדים שיקבלו לוחות תקשורת מותאמים אישית.

עבור הילדים עצמם, המטרה היא לאפשר תקשורת טובה יותר עם סביבתם, להפחית תחושות של תסכול וחרדה ולהעניק להם יכולת גדולה יותר להביע כאב, רגשות ובקשות במהלך האשפוז.

ד"ר אושרת סלע וייס, מנהלת מערך קלינאיות התקשורת במרכז שניידר, מסבירה: "כשילד לא יכול לדבר, הוא לא מאבד רק את הקול שלו- הוא עלול לאבד גם את היכולת לומר שכואב לו, שהוא מפחד או שהוא פשוט רוצה את ההורים שלו".

לדבריה, "מבחינתנו, הטכנולוגיה היא לא הסיפור. הסיפור הוא להחזיר לילדים את היכולת לתקשר, להביע את עצמם ולהיות שותפים פעילים בטיפול שלהם. המערכת החדשה מאפשרת לנו ליצור לוחות תקשורת מותאמים בתוך דקות, כך שנוכל להעניק את המענה הזה להרבה יותר ילדים".

עידן רול, מנכ"ל Code for Israel, מדגיש כי הפיתוח נועד בראש ובראשונה לסייע לאנשי המקצוע להתמודד עם צורכי המטופלים. "הטכנולוגיה מהווה מכפיל כוח עבור מערכות ציבוריות המתמודדות עם אתגרים מורכבים ועומסי עבודה", אמר רול. "באמצעות חיבור נכון בין צרכים שעולים מהשטח לבין היכולות והידע של קהילת ההייטק הישראלית, ניתן לפתח פתרונות שמסייעים לאנשי המקצוע ומאפשרים להם להתמודד טוב יותר עם האתגרים העומדים בפניהם".

רול הוסיף: "המערכת שפותחה עבור מרכז שניידר היא דוגמה לאופן שבו פתרון טכנולוגי יכול להפחית עומסים ולאפשר לצוותים להקדיש יותר זמן למטופלים".

הפיתוח החדש מדגים כיצד ניתן לרתום את הבינה המלאכותית לצורך רפואי ואנושי: לאפשר גם לילדים שאינם יכולים לדבר להשמיע את קולם, להיות מובנים ולקחת חלק פעיל יותר בטיפול בהם.