זה לא סוד שהקהל של הפועל משווע שנים ארוכות לשחקני בית המזוהים עם סמל המועדון. בעונה קשה מקצועית וניהולית, כשרוב הסגל מורכב משכירי חרב שהעלו את רף הציפיות אבל לא ממש סיפקו את הסחורה, נקודת האור שגורמת לאוהדים לחייך עונה לשם ואהיב חביבאללה. החלוץ, שהצטרף בעונה שעברה לקבוצת הנוער ועלה עמה לליגת העל, מקבל את הקרדיט מתומר קשטן ומחזיר ביכולת טובה פלוס המון השקעה, הקרבה ואגרסיביות – מוטיבים שמעלים עוד יותר את ערכו בעיני הקהל הכחול, שגם כך התאהב בו מהרגע הראשון.
"כמו כל שחקן צעיר אני עובד קשה מאוד כדי להוכיח את עצמי. חיכיתי הרבה זמן להזדמנות וברוך השם היא הגיעה", אומר חביבאללה בראיון ל"ספורט מלאבס". "אני מרגיש מצוין על המגרש. תומר קשטן נותן לי לשחק ומגבה אותי והלוואי שזה רק ימשיך כך".
היחסים שלך עם הקהל של הפועל הפכו לסיפור אהבה.
"נכון. זה התחיל כשהגעתי בשנה שעברה. מהרגע הראשון האוהדים נתנו לי להרגיש כמו שחקן בית וזה ממש לא מובן מאליו. גם כשאני על הספסל תמיד קוראים לי ומעודדים אותי ואין לי מילים כדי להודות להם. הקהל זה הדבר הכי יפה בהפועל, כל האהבה הזו עושה לי טוב וברור שאני משחק בשבילו. כשקהל כזה מתלהב אתה מתלהב עוד יותר ורוצה להחזיר על המגרש. אני מקווה להמשיך לשמח אותם עם ניצחונות כדי שנוכל לשכוח כמה שיותר מהר את התקופה הקשה שהייתה לנו".
מרגיש כמו שחקן בית. חביבאללה. צילום: זאב שטרן
הניצחון 1:2 הדרמטי על מכבי הרצליה בתוספת הזמן בהחלט העניק אופטימיות בנוגע לכך אפשר לשים את המשבר הגדול מאחור. חביבאללה, כמו שאר השחקנים, פצח בריקוד ניצחון מול היציעים השמחים – מחזה שלא זכור כמותו תקופה ארוכה בהפועל – בטח לא בעונה הנוכחית. "הרבה לחץ השתחרר, היינו חייבים לנצח ובנוסף הראינו אופי כקבוצה", אומר החלוץ. "כולם רצו ונתנו מעצמם 100 אחוזים. נכון, לא היינו רחוקים מהפסד, אבל זו הליגה הלאומית וכל אחד נלחם על החיים שלו".
מעין מאהל לראש העין
ואהיב חביבאללה יחגוג בחודש הבא יום הולדת 20. הוא נולד וגדל בכפר עין מאהל הסמוך לנצרת, בן הזקונים של נזים ואחלאס ואח לרינד (27), סטודנטית לסיעוד בנצרת ורשאד (24) שלומד מנהל עסקים באוניברסיטת חיפה. האב היה חלוץ מוביל בכפר ו-ואהיב ממשיך את דרכו. חביבאללה החל לשחק כדורגל מאוחר יחסית, בגיל 11, כקשר אחורי בעין מאהל. לאחר שנה נדדה המשפחה לירושלים בעקבות עבודתו של האב ואילו הבן עשה הפסקה מכדורגל ובעט בחפץ העגול בעיקר עם חבריו בבית הספר.
בגיל 15 שב לעין מאהל, אז הוסב לחלוץ על ידי מאמניו, אדהם שאני והישאם דראושה. אשתקד שיחק עם קבוצתו מול הפועל בליגת המשנה לנוער. עין מאהל הובסה 11:0 אבל המאמן אורן קריספין התרשם מהחלוץ. זמן קצר לאחר מכן, בתקופה בה גם בני סכנין התעניינה בו, עבר ואהיב למרכז הארץ והיה בורג משמעותי בחזרה של הפועל לליגת העל לנוער כשכבש שמונה שערים. ברזומה שלו גם מספר הופעות בקבוצת הבוגרים של עין מאהל בליגה ב'.
"אורן קריספין בן אדם זהב. הוא לקח אותי מעין מאהל להפועל ותמך בי מאוד", מפרגן חביבאללה. "אני מודה לו מכל הלב וההצלחה שלי היא בזכותו. גם העונה קיבלתי דקות אבל היה קשה לשלב אותי עם כל השחקנים שבאו והציפייה לעלות לליגת העל. קיבלתי הכל באהבה וברור לי שצריך הרבה סבלנות. אם קיבלת את ההזדמנות צריך לקחת אותה בשתי ידיים ולהוכיח את עצמך. אם לא – להמשיך לעבוד קשה כי אני שחקן צעיר ויש לי זמן. אסור לחשוב על דברים שייקחו אותי לכיוונים לא טובים".
"בן אדם זהב". אורן קריספין. צילום זאב שטרן
איך השפיע עליך המרחק מהמשפחה?
"ברור שהמרחק הקשה עלי אבל התאקלמתי כמו שצריך כבר בעונה שעברה. בסופי שבוע או כשיש יום חופש אני חוזר הביתה לכפר. אבא מפרגן מאוד על ההצלחה ואחי מלווה אותי מקרוב, תמיד נמצא איתי ומגיע לכל המשחקים".
רוצים להישאר מעודכנים?
ואהיב מתגורר בדירה ששוכרת עבורו הקבוצה בראש העין. בתחילת העונה חלק אותה עם טנגו ציקארידזה ובהמשך עם שני שחקנים פרובלמטיים במיוחד – ג'ייקוב נג'וקו ו-ואטו קואטה. כזכור, נג'וקו לקח את הרכב השכור של המועדון ועבר איתו תאונה טוטאל-לוס מבלי לדווח לאנשי הקבוצה.
"נג'וקו בא אלי בבוקר ואמר שהוא עשה תאונה", משחזר חביבאללה. "נבהלתי, לא הבנתי מה הוא רוצה ובהתחלה חשבתי שהוא מסתלבט עלי, אבל כשהוא הראה לי את הדם על היד שלו ובנוסף צילם את הרכב, הבנתי שהוא רציני ומיד התקשרתי למנהל הקבוצה. בסך הכל הוא בן אדם טוב ושחקן מצוין. קואטה היה קצת בעייתי. איתי הוא היה בסדר, אבל היו לו בעיות עם שחקנים אחרים. הוא היה שחצן וחשב שמגיע לו הכל. במשחק הראשון מול רמת השרון, כשעוד היה פצוע, הוא התעצבן על השחקנים וקילל אותם. אחד שהרשה לעצמו לעשות מה שבא לו".
חביבאללה חתום בהפועל עד תום העונה עם אופציה לשנתיים נוספות. את השער הראשון שלו בבוגרים של הפועל הוא עדיין לא מצא. "זה לא פשוט, אבל אני מאמין שגם השערים יגיעו", הוא אומר. "ברור שאני מאוד רוצה להישאר במועדון. נקשרתי להפועל ואני מרגיש כאן ממש כמו בבית".
חיבור מיוחד. חביבאללה (מימין) חוגג עם האוהדים. צילום: זאב שטרן
בליגה צפופה דוגמת הלאומית גם על הסיכוי להשתחל לפלייאוף העליון הוא עדיין לא סתם את הגולל. "אפשר בהחלט לנצח את המשחקים שנותרו לנו ואז הכל פתוח. אי אפשר לדעת מה יהיה". ומה בהמשך הדרך? "אני רוצה להמשיך לשחק טוב, להתקדם ולהגיע רחוק עם הקבוצה. לשחק עם הפועל פתח תקוה בליגת העל זה דבר שיחשב להגשמת חלום גדול עבורי".
מוישה
יא חביבי מה עם הבקעת שערים
מתי?