1. גילוי נאות: מידת העניין שדאגה לייצר קבוצתי המרגשת לקראת הפלייאוף התחתון גרמה לי להסתפק בצפייה בטלוויזיה במותחן מול הפועל רעננה. עם שריקת הסיום הודיתי לאלילת המזל (ולאשתי היקרה) שלא הלכתי. מכבי נראתה פשוט רע ואין אור בקצה המנהרה. שרון מימר במאניה ואנחנו כרגיל בדפרסיה. מה שבטוח, על המשחק אין לו שליטה, שלא לדבר על שיטה. מקום 7? מענק מיקום? אוטוטו גם מקומות 8-9 לא יהיו ריאליים. אם חוץ מיוסי בניון אף אחד לא בא לקבל כדור וכולם בורחים מאחריות, המסקנה המתבקשת היא שהעונה גמורה וכולם כבר מתכננים את החופשה השנתית בתאילנד.
2. אין ספק שמכבי חייבת לעשות חריש עמוק בפן המקצועי בקיץ הקרוב – בראש ובראשונה בעמדת המאמן – אבל כדי להתוות דרך חדשה חשוב להתחיל קודם כל בניהול. שינו זוארץ חייב להיכנס לעובי הקורה ולהוביל את מגמת השינוי, להביא גורמי מקצוע שמבינים עניין לצד המנהל המקצועי עומר גולן, לבנות תכנית רצינית לחמש שנים ולרוץ קדימה. שינו, אתה קודם כל אוהד והקבוצה יקרה ללבך. אנחנו אוהבים אותך ומוקירים את תרומתך והשקעתך. הגיע הזמן להחליף את ההנהלה הקודמת שמיצתה את עצמה ולזכור שטובת המועדון מעל הכל. אתה חזק ובהחלט מסוגל לכך.
רוצים להישאר מעודכנים?
3. בפעם השנייה העונה נדהמתי לראות את האוהדים שלנו מועברים אחר כבוד (ובניגוד לרצונם) ממקומם הקבוע בשערים 1-2 ליציע שממול. העיקר שיהיו מול מצלמות הטלוויזיה. הלו, מנהלת הליגה, פתרתם כבר את כל הבעיות שיש לכם זמן לשטויות? עוד מעט תוציאו לנו מייל מסודר מה ללבוש ובאיזה רכב להגיע לאצטדיון. אולי תתחילו בניסיונות מעשיים להפוך ענף עסקני וחובבני למשהו שיזכיר כדורגל מקצועני? מה עם לתת את הדעת על הרמה הנמוכה להחריד? תציעו פתרונות יצירתיים לעניינים הפעוטים האלה, אחר כך יהיה לכם מספיק זמן לחשב זוויות צילום ולשחק כסאות מוזיקליים עם הקהל.
