לפני כשבע שנים, כשלהקת ג'אמאיה הוקמה, זה הסתכם בסך הכל בחדר חזרות קטן במקלט ישן ומאובק באזור סגולה, אותו הם הפכו לחדר של יצירה, חזרות והרבה ג'אמים. שבע שנים חלפו מאז התקבצה החבורה הפתח תקוואית הזו לראשונה וכיום הם כבר נמצאים במקום אחר, אחרי שני סיבובי הופעות בהודו ובבריטניה עם מופע אנרגטי המשלב טקסטים בעברית, וקליפ וסינגל לשיר 'עד שהבוקר יעלה' שיצאו לפני כחודש וכבר הגיעו כמעט למאה אלף צפיות ביו טיוב.בנוסף במוצאי שבת ה־2.6, תופיע הלהקה במועדון "האזור" בתל אביב והם מבטיחים מופע מלא הפתעות. למי שלא שמע אותם נספר שלהקת ג'אמאיה מתאפיינת בסגנון גרוב אתני, עם שילוב מוזיקלי של מזרח ומערב.
"את הטור בבריטניה התחלנו באוגוסט, הופענו בעיקר בסקוטלנד כשהסיום היה בפסטיבל השלום הבינלאומי המתקיים כחלק מפסטיבל האמנויות באדינבורו", מסביר טל אראיה. יחד עם אראיה בלהקה נאור אליהו ותמיר הלל. להופעות מצטרפים מיכה קורקוס, רון בקאל וליאור גרייבסקי.
"זכינו ליחס מעולה מהמקומיים", מסביר אראיה, שמציין שמדובר בפסטיבל שאליו מוזמנים להקות ואמנים יהודים, נוצרים ומוסלמים שהופיעו על במה אחת. "הלהקה שלנו שרה בעברית, אנגלית וערבית והסגנון שלנו בשילוב השפות נשמע מאוד טבעי וזו הייתה חוויה מאוד מיוחדת".
שלושה חודשים אחרי הטור בבריטניה, המשיכה הלהקה לטור בהודו. הם התחילו את מסע ההופעות בניו דלהי, המשיכו לבנגלור וסיימו בפסטיבל בחופים של גואה. "קשה לתאר במילים את החוויה של הטור הזה, זה עלה על כל הציפיות שלנו", אומר אראיה. "גילינו שהמוזיקה היא גשר בין תרבויות ולא משנה אם הקהל בכלל מבין את המילים. זכינו לפרגון ותמיכה מצד המשלחת ההודית והקהל וזה כיף גדול".
הוא מספר גם על חוויות מהדרך: "בדרך להודו, עשינו קונקשן במוסקבה ואז גילינו שכל הציוד שלנו והגיטרות לא עלו על המטוס בישראל. באותו רגע התחיל טירוף של טלפונים, לבדוק איפה הגיטרות ומה עושים, חברת ההפקות בהודו בשיתוף השגרירות דאגו להשכיר לנו גיטרות וכלים וכך יצאנו לדרך".
איך הגעתם למופעים האלה?
"להודו הגענו דרך הזמנה מנציגי הפסטיבל בגואה ומשרד החוץ, זה אירוח משותף של כמה גורמים ביחד. לגבי אנגליה, ראינו פרסום על פסטיבל, הצענו את עצמנו והם אהבו. המוזיקה שלנו היא שילוב של מוזיקה שורשית מהבית, ערבית ומוזיקה מערבית שגדלנו עליה, קצת רגאי ומוסיקה תימנית והמופע נע בין ערבית, אנגלית ועברית והקהל מקבל את זה בצורה מאוד יפה. זה כיף לחוות את הקהל בחו"ל, שלא משנה להם השפה, אלא הקצב".
הבסיס של להקת ג'אמאיה, הם טל אראיה, תמיר הלל ונאור אליהו שחברים כבר מגיל צעיר. הם התחילו לנגן יחד בשביל הכיף וכל השאר היסטוריה. שם הלהקה, ג'אמאיה, מגיע מחדר החזרות שם עשו הרבה ג'אמים (אלתורים) והבינו שהם אוהבים לאלתר, לנגן ולהמציא את עצמם כל פעם מחדש. אראיה, אליהו והלל הם חברים מילדות, למדו יחד ועדיין מתגוררים בפתח תקוה. הם למדו בחטיבת ברנר ומשם עברו לתיכון ברנר. בימי התיכון החלו להופיע בבית דני, הופיעו באירועים עירוניים וביום העצמאות בפארק הגדול. "חדר החזרות בסגולה היה ממש הבית השני שלנו", נזכר תמיר הלל. "המון אומנים ומוזיקאים מרימון שלמדו איתנו הגיעו לשם והיו לנו המון שיתופי פעולה".
לפני כשנתיים הוציאה הלהקה את האלבום שלה "חיים פשוטים" בעזרת מימון המונים.כיום הם עובדים על חומרים לאלבום הבא. "אנחנו לא ממהרים להוציא את האלבום הבא, כרגע אנחנו מוציאים סינגלים והאלבום אמור לצאת בהמשך", הוא מסביר ומציין שהמטרה היא להוציא אלבום פיזי לצד אלבום אינטרנטי. "יש היום הרבה דרכים להוציא אלבום ולהקליט והכל זה פונקציה של כמה אתה יודע לעשות דברים. היום אנחנו יכולים לעשות הפקה לבד וזה מקל על העניין. גם אם אין לך כסף לאולפן, אתה יכול להקליט אלבום והיום יש אולפנים ביתיים".
רוצים להישאר מעודכנים?
ועם כל האינטרנט והיו טיוב, צריך גם אלבום פיזי?
"אני חושב שכן, קשה לנו עדיין לוותר על אלבום פיזי, למרות שהיום יש אנשים שיש להם פחות את הערך של אלבום. אנחנו עושים שתי פלטפורמות, לאנשים שמגיעים להופעות וקונים אלבומים ואנשים שמעדיפים לשמוע את השירים ביו טיוב".
ומה החלום שלכם?
"אני חושב שאנחנו כבר בתוך החלום. השאלה היא כמה עוד גבוה נגיע. אנחנו בני 27 ואנחנו עושים מוזיקה בארץ ובחו"ל, מוציאים אלבום וסינגלים והשלב הבא הוא שהיינו שמחים לעוד טור של הופעות בחו"ל, ויש כבר דיבורים לעשות זאפה, אבל כל דבר בזמן שלו".
