חגית ויחנסקי
"ל"ג בעומר, כמו הרבה חגים אחרים, שומר על מסורת יהודית יפה וארוכת שנים. לדעתי אסור לוותר על מסורת הדלקת המדורות בשום אופן, בדיוק כמו שלא נוותר על קריאת ההגדה בליל הסדר, על תחפושות בפורים או על סופגניות בחנוכה. ידוע שהבעיה היחידה היא ריבוי המדורות שגורם לזיהום אויר. זה נכון שיוצא מצב שכל קבוצה של עשרה ילדים בערך מדליקים מדורה וזה מיותר. מה שכן ניתן ורצוי לעשות בכדי לצמצם את הפגיעה באיכות הסביבה ואת זיהום האוויר, זה להתאגד למדורות קולקטיביות, נניח מדורה אחת לכל שכבה. ככה אפשר יהיה לארגן מדורה גדולה יותר, מהנה יותר ובטיחותית יותר". (ויחנסקי היא בעלת סטודיו למחול).
מוניקה כהן
"מזה שנים רבות אני מתנגדת חריפה למדורות ל"ג בעומר במתכונתן הנוכחית. אני זוכרת את ילדותי בבאר שבע כאשר חיכינו בכיליון עיניים לל"ג בעומר. שבועות היינו אוספים עצים ומכינים את המדורה, אבל היינו עושים את המדורה ליד בית הקברות במרחק יותר מקילומטר מבתי השכונה. אז היו מרחבים והיה ניתן לעשות מדורה מבלי להפריע לאיש. כיום אין שטחים פנויים, הבנייה המתרחבת השתלטה על הכל. המדורות כיום הן תחת החלונות והמרפסות שלנו. ל"ג בעומר אינו חג מחגי ישראל המצוינים בתורה. החלו לציין אותו במאה ה־12 לספירה. יש לו פירושים שונים ואנשי התלמוד לא הגיעו להסכמה ביניהם מה חוגגים. לדעתי במצב האקולוגי והצפיפות של היום, אין לחוג את החג במאות מדורות הגורמות לזיהום אוויר כבד של יותר מ־24 שעות. אנשים בעלי בעיות בדרכי הנשימה לא יכולים לצאת מן הבית. עצים נפגעים כאשר שוברים וגוררים ענפים, ואין מגרשים פנויים. בשנתיים האחרונות יש פעילות מבורכת של בתי ספר ועירייה למטרת ריכוז מדורות מחוץ לעיר. עדיין לדעתי צריך לבטל חג זה, אבל ילדים אוהבים מדורות, אז צריך לחזק את הדרכים לצמצם את הפגיעה האקולוגית". (כהן היא יו"ר עמותת פתח תקוה זה אני).
יאיר קמיר
"המסורת היהודית מהווה את המהות שלנו וזכות הקיום הנצחית של העם היהודי. מדורות ל"ג בעומר הם חלק מהצביון היהודי והמסורת שלנו, אבל חשוב לציין כי הדלקת המדורות היא מנהג בין מאה שנים בלבד, כך שדווקא מבחינת מנהג זה נכון לעשות שינויים שמתבקשים מהנסיבות ולהתאים לתהליכים בחברה ובסביבה, אולם מבלי להכחיד את היום לגמרי. אין ספק שאירוע המדורות כפי שהוא היום גורם לזיהום אוויר משמעותי ולמפגע סביבתי ובריאותי. לכן אני מציע שאירוע המדורות צריך להתקיים כאירוע מרכזי בו בתי הספר יציינו אותם על ידי הדלקת מדורה מרכזית אחת וטקס חינוכי שבו התלמידים לוקחים חלק אקטיבי לא רק באיסוף עצים אלא גם בקטעי קריאה ותכנים בעלי מסר חברתי. כך נצמצם את כמות המדורות למדורה לכל בית ספר וגם ניתן יותר משמעות לחג". (קמיר הוא מבעלי בית הספר לעצוב שיער יאיר ורות).
אופירה אבירם
"למנהג של הדלקת מדורות בל"ג בעומר יש שני הסברים, הראשון מבוסס על הקשר בין מרד בר כוכבא ובין ל"ג בעומר שהמורדים הדליקו משואות אש על ראשי ההרים כדי להעביר את ההודעה על פרוץ המרד. והמדורות שמדליקים היום בל"ג בעומר הן זכר לאותן משואות. והסבר הנוסף, קשור לדמותו של רבי שמעון בר יוחאי, לאש ולהילולה. ל"ג בעומר הוא חגם של הילדים והמדורות, חג ההילולות וחג החתונות, ימי ספירת העומר שהם ימי אבלות נפסקים ליום אחד. אז למה לוותר על החגיגה והמדורות? אני זוכרת שבתור ילדה חודש לפני החג אספנו קרשים, שמרנו עליהם מכל משמר שאף אחד לא יגנוב לנו והחוויה היתה מדהימה. היינו נשארים סביב המדורה עד הבוקר ללא טלפונים ניידים ורק עם שירים וזמן ביחד. ולכן אני חושבת שלא צריך לוותר על המדורות, למרות זיהום האוויר הלא פשוט, אלא להדליק מדורות קטנות מאוד וכך נחסוך את זיהום האוויר ונכבד את המסורת". (אבירם היא נומרולוגית).
