1. עם כל הכבוד (ויש כבוד) לניצחון הראשון העונה על האימפריה מאום אל פאחם, הכישלונות היחסיים בגביע הטוטו שידרו פאניקה. גם אם אף אחד במשפחה לא הצהיר על כך בתקשורת, לכולם היה ברור שעם הסגל הנוכחי אין סיכוי לעלות ליגה בעונה לאומית ומייגעת שצפויה להיות לא פשוטה אך מרתקת – תשעה חודשים של להיות או לחדול. הפלא ופלא, סוף סוף רכש, ואפילו שמות מוכרים! אלי בבייב חזר מקדנציה אירופית באזרבייג'אן ובהחלט מדובר בכישרון שיכול לסייע מאוד למכבי בחלק הקדמי. ישראל זגורי לא כל כך התלהב לחתום בהתחלה, ניסה את מזלו באשדוד אבל הבין מהר מאוד שהרוח נושבת לכיוון פתח תקוה. הניסיון של שניהם אמור להוביל אותנו למחוזות טובים יותר בעונה הבאה.
2. הקדימון הגיע בגביע הטוטו ועיני כולנו נשואות למחזור השישי בליגה, אבל במצב הבלתי אפשרי שנוצר, בו המשפחה הלוחמת עוברת להילחם בינה לבין עצמה, כבר במחזור השני ניחשף לדרבי חדש ולוהט לא פחות – זה שבין אבי לעמוס. חרף ההכחשות מצד האח הגדול, יודעי דבר מתעקשים שחתול שחור עבר בין השניים והיחסים עכורים במיוחד בעקבות הסירוב לכאורה לאפשר לעומרי לוזון, בנו של עמוס, לשחק בחממה המשפחתית. לא פלא שהוא לובש עכשיו כתום בקבוצה החדשה של אבא.
וכשהעניינים בין היו"ר הנצחי לנשיא לשעבר נמצאים בנקודת רתיחה, אין שום סיכוי שהם לא יגלשו לכר הדשא. ואף מילה על היחסים הקרובים בין הבעלים של הקבוצה מעיר היין לבן טיפוחיו האמיתי, שממש במקרה עומד על הקווים בקבוצה שלנו. אם נפתח מחר (חמישי) ברגל ימין מול הגלגול החדש של נצרת עילית (אמן) אפילו נגיע לדרבי החדש הזה עם מאזן מושלם. כך או אחרת, אני צופה עונה עמוסת אקשן ורווית יצרים. לאומית 2019/20, התחלנו.
