אני מתאבד סידרתי. יש לי אופי רע: אני עוכר חגיגות סידרתי. היכן שיש נשף אני בא ומקלקל. אין לי הסבר לדי.אנ.איי שלי אבל נראה לי שאתם די מרוצים מזה, כי בסוף יוצאים צחוקים וחידודים.
משקל הטור. טור במשקל יתוש. יעני קל אבל עוקץ. ראו הוזהרתם!.
הקורונה היא קונספירציה?. ראו כמה ההתייחסות הפתולוגית לביבי נתניהו מעבירה אנשים על דעתם. ואני מתכוון לשני אנשי תקשורת מפורסמים ולפרופסור אחד לרפואה. המשפט הקלאסי המעצבן אומר: "מותו של אחד זאת טרגדיה. מותם של אלפים זאת סטטיסטיקה". השלושה נאחזו במשפט הזה כדי לקבוע שבכלל לא היה נגיף קורונה, ואם היה נגיף אז זה סתם גירסה משעשעת של וירוס שפעת. ובכלל: המאות שמתו בארץ זאת מיתה טבעית של זקנים וחרדים בבתי אבות והמאות אלפים שמתו בעולם זאת קונספירציה של טראמפ. איש לא יזיז אותם משנאת נתניהו. מבחינתם אפילו הכינרת המלאה זאת מזימה ביביסטית.
חיסון קורונה?. וואללה, גם לי יש מחשבות על חיסונים. אם רק שתי הסבתות שלי: סבתא גוהר וסבתא חנום היו בחיים הן היו מוצאות חיסון בשנייה. עובדה – בכל החול, השלוליות, הוואדיות, החוליים, המסמרים ועוד מרעין בישין של המעברה לא היה לנו אפילו שפעת אחת. והכל בזכותן. ומה לדעתי היו מרכיבי החיסון של סבתותיי הפנימאיות: קורט כורכום, שתי ביצים, כף פלפל שחור, קצת סומוח זאדה, גלדיולה של עלי פטרוזיליה ועוד מרכיב סודי. מערבבים הכל ומורחים. רק מהסירחון הקורונה הייתה מתה.
שלמה צדוק
מדליון הקורונה?! אמרתי לכם שאני הולך להרוס מסיבות. אז ככה. מצד אחד היו אותם שלושה מצחיקים לעיל: אלו שאמרו לא קורונה ולא בטיח, ומצד שני יש את אלו שמהללים את הטיפול בקורונה. אז אלו שמבסוטים מהטיפולים, כמו משרד התרבות והספורט למשל, החליטו לתת "מדליון קורונה" לכל מי שנתן כתף למאבק במחלה. אפילו כאלו שתפרו מסכות בצבעים שונים ומכרו ב-30 שקלים האחת. המשרד הנ"ל יעניק 10 אלפים ג'ובות טבין ותקילין, למי שיעצב את המדליון. נניח בצורה של רקע אדום מתחת לכנפיים של קורונה וכיוב'. מה אגיד לכם? אני מיואש. מה, עכשיו יהיה לנו עיטורים ומופתים לכל מי שמרח משחה אנטי נגיפית? יאללה , שיהיה.
יש לנו ממשלה – הללויה!!!. קילילילילי זאת הגירסה הפרסית לקולולולולו, וקולולולולו זאת הגירסה האינדיאנית לצהלולים. אז החלטתי גם לקלילילילילי, גם לקלולוללולו וגם לצהללללולו.
שר של מים פושרים. אני יודע שכל העולם נגד הממשלה המנופחת הזאת, וכל חדי הלשון מריצים עליהם דחקות ברשתות: שר בשרי, שר חלבי, שר פרווה, שר של יום ראשון, שר של יום שלישי, שר מים חמים, שר מים קרים, שר מים פושרים. בקיצור, אחלה יעד לטיווח. אמה מה? אני נגד העליהום הפופוליסטי הזה שחלקו נובע מבורות והשאר מרישעות של עיתונאים.
מתמטיקה פשוטה. המבקרים אומרים כי מדובר בהוצאה של מאות מיליוני שקלים על משכורות, רכבים, נהגים, לשכות, תקציבים, יועצים, עוזרים, דוברים, מזכירות, מנכ"לים וכד'. אבל הבה נראה כיצד הפייק מספרים המבהילים האלו קורסים כאשר בודקים אותם בגישה רציונאלית. משכורות – השרים החדשים אינם באים מבחוץ אלא מהכנסת. כלומר, משכורתם הרי משולמת להם בכל מקרה. הפער בין משכורת שר לשכר ח"כ היא שולית. רכבי שרד – בדיחה: לכל ח"כ יש כיום רכב מנהלים שאינו מגולם והח"כ/השר משלם עליו עלות מלאה. מעבר לכך – אופי רכב השרד נקבע בכלל על ידי היחידה לאבטחת אישים, וישנם שרים, כמו רוה"מ למשל, שמשלמים עבור רכב משוריין אפילו אם אין הם חפצים בו. לשכות – לשכה זה סתם עוד חדר בבנין המשרדים של המשרד. כלומר, המדינה אינה בונה טירות ואו ארמונות שרד חדשים כדי לשכן בהם שרים. מזכירות ויועצים – בלשכת כל ח"כ משרתים יועצים ושכרם משולם מתקציב המדינה. היועצים הולכים עם הח"כ ללשכת השר ושכרם משתדרג רק בשוליים. תקציבי המשרדים – טענה מביכה. אין מדובר בכסף חדש אלא בהוצאות שהיו יוצאות בכל מקרה דרך מסגרת התקציב הכוללת. הקמה של משרד אין כוונתה שהוא מתוקצב מהירח אלא שתקציב המשרד נלקח מכיס אחד ועובר לכיס שני. זאת אינה הוצאה מתירנית אמיתית נוספת.
ומה באשר למוסריות? אין סיבה להתרגש. מוסריות אינה צריכה להיות שיקול בפוליטיקה כיוון שהיא ערך יחסי ותמיד יהיה ויכוח מה מוסרי יותר. ובכל זאת – האם אין בממשלת ל"ו השרים משהו טיפשי?
התשובה היא: לא!. וכי מה עדיף: להיות צודק או להיות חכם? יעני , עדיף בחירות?
