בערב ראש השנה קיבל קצין ההדרכה של גדוד 82 בחייל השריון, סמ"ר אוריה גולן, בן 22 מראש העין, את תואר מצטיין חטיבה 7. "בשנה האחרונה אני משרת בתפקיד על תקן קצין, תפקיד מרכזי במחלקת המבצעים של הגדוד", הוא אומר. "עיקר התפקיד שלי הוא להיות בקר איכות וחונך למקצועיות לגדוד ולאימונים. אני עוסק המון באגמ"י, כותב פקודות, מכין סיכומים, מצגות ומתכנן אימונים".
בעוד חודש הוא ישתחרר מהצבא, אבל לפני גיוסו הוא התנדב לשנת שירות בקק"ל עם הגרעין שלו. אמנם היו לו לבטים לא מעטים אם להתגייס לחטיבה 7, אבל היום הוא מבין עד כמה המקום הזה תרם לו להתפתחות המקצועית והפיקודית. "אמנם לפני שנת השירות הלכתי לגיבושים, אבל בחרתי בחטיבה 7 מפני שלא רציתי להתעסק בשנת השירות עם כל נושא הגיוס. טוב לי היה שהכל היה ברור מראש. רציתי להיות לוחם אבל בשנת השירות הרגשתי שאני לא פנוי להתעסק בשום דבר אחר. השריון תמיד עניין אותי, אמנם הוא לא נוצץ וזוהר כמו חיילות אחרים, אבל אותי זה משך. רציתי להגיע ולחוות בעצמי, לגלות מה באמת קורה שם".
ולא היו לך חששות?
"היו לי הרבה חששות, חלקם התאמתו כשהתגייסתי וחלקם הופרחו לחלוטין".
למשל?
"הקושי הראשון שלי היה בלהתגייס. אחרי שאתה מגיע משנת שירות, שם אתה עצמאי ודורשים ממך להגדיל ראש, בטירונות מוחקים לך את הכל ומיישרים קו. בהתחלה היה לי קשה עם התחושה הזו, שמוחקים לי את הזהות שלי. ברגע שסיימתי קורס מפקדים, זה חזר אלי. חזרה אלי יכולת ההחלטה, הגדלת הראש ומשם הרגשתי טוב יותר. הרגשתי שאני שוב פעם תורם למערכת ושאני חוזר להיות עצמי ולא עושה כל היום רק מה שאומרים לי".
סמ"ר אוריה גולן
עצמאי בשטח
גולן המתגורר בעיר ראש העין, למד בבית הספר היסודי "טל" ולאחריו בחטיבת "גוונים". בכיתה ט' הצטרף לפנימייה בשדה בוקר, אשר שינתה לו את דרך המחשבה. "למדתי בפנימייה לחינוך סביבתי, כמו האחים שלי לפני. כל השנים שמעתי את הסיפורים שלהם ומאוד רציתי להגיע ללמוד שם. זה קסם לי יותר מאשר ללמוד בתיכון רגיל בראש העין. הפנימייה היא מקום מאוד מיוחד וזה היה הכי נכון לגדול ככה. בתפיסה שלי, בני נוער צריכים לגדול ככה. כמו בקיבוצים של פעם".
רוצים להישאר מעודכנים?
ובכל זאת, להתנתק מהבית, להגיע פעם בשבועיים, זה לא קשה?
"נכון שיש לזה מחיר מסוים, אבל אני חושב שיש לכך יותר יתרונות מאשר חסרונות. קודם כל, להתמודד לגור מחוץ לבית, זה גורם לך להעריך יותר את המקום שממנו באת. את הבית. בסופו של דבר זה מחזק את הקשר עם המשפחה. כשמתגוררים בפנימייה, זה יוצר פחות חיכוכים עם המשפחה. אני באמת מאמין בעקבות החוויה שעברתי, שבני נוער צריכים לגדול עם בני נוער ולא עם ההורים בבית".
לאחר שסיים את הלימודים, התנדב גולן כאמור לשנת שירות ב"חוגי הסיירות על שם אורי מימון". "מדובר בעמותת בת של קק"ל", הוא מסביר. "זה ארגון שמתמחה ומתמקצע בחינוך דרך השטח ובעצם זה מתבטא בכך שמטיילים המון. הדרכתי שלוש קבוצות בגליל, התגוררתי עם הקומונה בעכו ובמהלך שנת השירות עשינו פעילויות כל שבוע ובכל סופ"ש היינו יוצאים לטיולים של יומיים. מדובר בחינוך בלתי אמצעי בשטח, והדרכנו חניכים, ילדים ובני נוער מכלל האוכלוסייה, מעכו, מהגליל ומהסביבה".
לא לקורס קצינים
לאחר סיום שנת שירות, כאמור התגייס גולן לחייל השריון. במשך שמונה חודשים היה נהג טנק, איש צוות ולאחר מכן עשה קורס מפקדים. הוא שימש כמפקד בקורס, מפקד בפלוגה ובשנה האחרונה הוא משרת על תקן קצין. "סיימתי קורס מפקדים ונשארתי מפקד בקורס המפקדים, חנכתי את הקורסים שהיו אחריי ואת המפקדים שהולכים להיות בקורס", הוא אומר. "לאחר מכן, עברתי לשרת בגדוד 82, גדוד מבצעי. הייתי ארבעה חודשים מפקד בגדוד ובפלוגה ואחרי ארבעה חודשים הפכתי להיות קצין הדרכה. כיוון שאין כרגע קצין בתפקיד הזה אני הייתי הכי מתאים".
למה לא יצאת לקורס קצינים?
"לא כי אני לא חושב שזה חשוב, אנשים מתאימים צריכים לצאת לקורס ולהיות קצינים, אבל גם חיילים שמתאימים בנתונים שלהם יכולים לשרת בתפקידים כאלה. אני אישית הרגשתי שאני מאוד מתאים, אבל לא מספיק טוב לי בתוך המערכת. בתקופה שהייתי מעומד לקצינים לא הרגשתי שאני מקבל מספיק ערכיות מהצבא, שאני ארצה להישאר ולהמשיך את השירות שלי. יציאה לקצינים, זו החלטה מאוד אישית. אני הרגשתי שזה לא יעשה לי טוב בנפש ולכן החלטתי לא להאריך את השירות שלי. אני מאוד שמח על ההחלטה הזו וחושב שתרמתי המון בתור לוחם במשך השלוש שנים בצבא".
תמשיך בתפקיד גם במילואים?
"במילואים אני אשמש איש צוות או מפקד טנק. בסופו של דבר זה ההכשרה שלי כלוחם".
מה התוכניות שלך לאזרחות?
"לעבוד, לטייל, לגור עם החברה. אני גם מנגן על סקסופון ורוצה לעסוק בזה בצורה יותר מקצועית. בקיצור לנצל את האזרחות וליהנות מכך כמה שיותר".
