בנות מאמאנט ראש העין פתחו בחודש שעבר את האימונים לקראת העונה השביעית של ליגת הכדורשת המקומית, שתצא לדרך בחודש נובמבר. ליגות המאמאנט, אמהות אשר התאגדו יחד לפעילות ספורטיבית, סחפו את המדינה בשנים האחרונות וכיום יש לא פחות מ-16,000 שחקניות ב-90 ישובים בארץ, כאשר ראש העין היא אחת החלוצות והייתה מחמשת הליגות הראשונות שהוקמו בארץ. בליגה כיום יש 12 קבוצות, כשמספר הנרשמות צפוי להגיע לכ-130.
הליגה הוקמה על ידי “אמהות מורעלות עם חזון”, אומרת דלית רון נעים, שחקנית בעצמה ומהמקימות והמנהלות כיום. “כל ההנהלה שלנו כוללת רק שחקניות. אנחנו מנהלות את עצמנו בהתנדבות. זה משהו שהוא עם חזון קהילתי. יש ליגות יותר תחרותיות משלנו אבל אצלנו המוטיב החברתי שולט, זאת ליגה מאוד חברית. אנחנו משלימות אחת את השנייה”.
"משלימות אחת את השניה". צילום: אפרת סלינס
המשחק עצמו הוא משחק כדורשת, שמוכר לרובנו בעיקר מימי בית הספר. הוא מזכיר את משחק הכדורעף, כאשר גודל המגרש, מספר השחקניות והמערכים דומים. להבדיל מכדורעף, אסור לחבוט בכדור בשום מצב, אלא חובה לתפוס, כאשר המטרה היא כמובן שהכדור יפגע על הפרקט של הקבוצה השנייה.
רוצים להישאר מעודכנים?
הקבוצות בליגה של ראש העין מחולקות לפי בתי הספר בהם הילדים של אותן אמהות לומדים. “זאת ליגה מאוד חברית, אנחנו משלימות האחת את השנייה”, אומרת רון נעים. “יש לנו קבוצות וואטסאפ משותפות ולאט לאט נוצרות חברויות. מתוך החברויות האלה נוצרות קבוצות. הליגה היא בעצם ליגה עירונית פנימית, כשבכל קבוצה מותר שתהיה שחקנית אחת שאינה אמא של ילד מאותו בית הספר. השחקנית הכי מבוגרת שלנו היא בת 58”.
מנהלות הליגה מתפארות בעיקר בעבודה הקהילתית שעושות הבנות מחוץ לשעות הפעילות בליגה. “יש לנו מספר פרויקטים חברתיים שאנחנו חלק מהם”, אומרת רותם ובר, אחת המנהלות ושחקנית בעצמה. “ילדים בכיתה י’ יכולים לעשות אצלנו מחוייבות אישית, כאשר הם משמשים כשופטים אצלנו. אחר כך הם חונכים אחרים. אנחנו אחד הארגונים שקולטים הכי הרבה מתנדבים. כמובן שאנחנו צריכים להיאבק על תקציבים כמו כל ארגון בעיר, אבל העירייה רואה את החשיבות שלנו ואת זה שאנחנו תורמות הרבה דברים. כל הבנות בליגה הן לחלוטין על טהרת ראש העין, אין שחקניות מחוץ לעיר וזה חשוב לנו מאוד למרות שיכולנו להביא גם מבחוץ ולהגדיל את הליגה. חשוב לנו לשמור על הציביון של העיר”.
