רבע מבני הנוער בישראל חיים במצבי סיכון שונים – כך עולה מהדוח השנתי של עמותת עלם לשנת 2022 שהוגש אתמול (שלישי) לנשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג. על פי הדוח, בישראל יש יותר מ-800,000 בני נוער בגילאים 18-12, ובשנת 2022 פגשו נציגי העמותה 12,309 מהם. עוד עולה מהדוח כי 50 אחוז מבני הנוער דיווחו לעלם על הרגשת בדידות, 44 אחוז דיווחו על דיכאון ועל חרדה ו-13 אחוז דיווחו על פגיעות, על אמירות אובדניות ואף על ניסיונות אובדניים.
"שמונה אחוזים מבני הנוער בעלם סבלו מאלימות ברשת, כולל חרמות, הצקות, תכנים פוגעניים ושיתוף תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני. חשוב לציין כי ההגדרה של 'אלימות ברשת' היא מעומעמת, ואנו מאמינים שבפועל קיימת הרבה יותר אלימות ברשת ממה שמדווח", נכתב בדוח.
בהקדמה כותבים המחברים: "בני הנוער בישראל הולכים לאיבוד. הם תוססים, הם פעילים, הם שמחים, הם מחייכים בכל סלפי וסטורי, אבל הם בודדים. הם מייצגים דור שלם שמתהלך כשהנפש שלו תועה אבודה".
התופעות שחושף הדוח מיוחסות להשפעות הרחוקות של מגיפת הקורונה: "אמנם היא כבר לא חלק מחיינו, אבל את הכישורים ואת היכולות הבסיסיות לתקשר האחד עם השני בני הנוער איבדו, כמו רבים מהמבוגרים".
באשר לתופעת הבדידות אומרים מחברי הדוח כי היא מתבטאת בחוסר היכולת ליצור קשרים חברתיים ובקושי לפעול בסיטואציות חברתיות ולהתמודד עם קשרים: "הנוער חווה את תוצרי הקידמה והטכנולוגיה, המסכים והרשתות החברתיות – היעדר קשר עין, היעדר שפת גוף והבעות פנים והיעדר שמע. אלו אלמנטים שכאשר הם לא קיימים יש עלייה ברמת הבדידות, חוסר שייכות, הניכור והחרדה החברתית".
לגבי תופעת הדיכאון והחרדה נכתב כי "רבים שיתפו על תחושות הדכדוך, התלישות, הניתוק וחוסר המוטיבציה כשהם בבית, בבית הספר, בשכונה, בגינות וברשתות החברתיות. במרכזים שלנו לצעירים בקצה רצף הסיכון הגיע השנה שיעור הדיכאון והחרדה ל-70 אחוז. הדיכאונות והחרדות מושתתים בחוויה הקיומית אצל רבים מהם כחלק מהתמודדות עם טראומות מילדות קשה, אלימה וכואבת".
רוצים להישאר מעודכנים?
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד נכתב בקטגוריה הנפשית כי "סך כל הדיווחים שקיבלנו השנה על הפרעות אכילה בקרב בני הנוער עמדו על תשעה אחוזים מהנשאלים. דימוי הגוף והשאיפה לשלמות הם נושאים שעם השנים רק מחמירים ומעמיקים, ככל שבני הנוער מבלים יותר זמן ברשתות החברתיות ובמסכים, שם כולם יפים, מאושרים, קורנים וזוהרים. נוכחנו לדעת כי הפרעות האכילה קיימות בבולטות גם אצל בנים, כש-26 אחוז מהדיווחים על הפרעות אכילה היו על בנים".
בפרק המוקדש לשימוש בחומרים משני תודעה המצב הוא חמור לא פחות. 58 אחוז מבני הנוער דיווחו כי צרכו אלכוהול ו-40 אחוז צרכו סמים. "סמים ואלכוהול הם מגוונים, זולים, זמינים וקלים להשגה", נכתב בדוח, "בני הנוער צרכו דרך חברים, מכרים, שכנים, הרשתות החברתיות או קבוצות ווטסאפ וטלגרם. גם הסמים וגם האלכוהול נפוצים יותר בקרב בנים, כשקרוב ל-60 אחוז מהמשתמשים הם נערים. מבין הסמים הנפוצים, רבות דובר השנה בקרב בני הנוער על גז הקצפות, שהשימוש בו הולך והופך נרחב יותר ויותר בשנים האחרונות. זהו סם קל להשגה, זול ונוח, אך הוא גורם לנזקים בדיוק כמו כל סם אחר. את אותם חומרים משני תודעה צרכו בני הנוער ברחוב, בשכונה, בגינות, בדירות מסתור ובמסיבות. במהלך השנה 23 אחוז מבני הנוער בעלם דיווחו כי הם השתתפו במסיבות בלתי מפוקחות".
תופעת נוספת שאליה מתייחס הדוח היא האלימות בקרב הנוער. 26 אחוז מבני הנוער בעלם דיווחו על אלימות מחוץ לבית – ברחוב, בשכונה, בבתי הספר, במסיבות ובגינות. "אנחנו נתקלים במקרים חמורים של בריונות וונדליזם", נכתב בדוח, "גם העבריינות היתה בשיעור גבוה השנה, כש-22 אחוז מבני הנוער היו מעורבים במקרי עבריינות. האלימות מתרחשת לא רק ברחוב אלא גם בבית. במהלך השנה, 20 אחוז מבני הנוער שעלם מסייעת להם דיווחו על מקרי אלימות בבית, חלקם ממושכים ומתרחשים כבר שנים רבות. המקום שאמור להיות המפלט, המקום העוטף והמחבק, הוא דווקא המאיים והמפחיד". עוד כותבים מחברי הדוח כי האלימות קיימת גם ברשתות החברתיות שהם "הרחוב החדש".
נוסף על כך, 18 אחוז מבני הנוער בעלם דיווחו השנה כי הם חוו פגיעה מינית, ועבור חלקם מדובר בפגיעה מינית ממושכת שהם חווים מגיל צעיר בבית או בסביבה הקרובה.
עלם, שהוקמה לפני 40 שנה, היא עמותה למען נוער במצבי סיכון שפועלת ב-52 פרויקטים הפזורים ב-42 יישובים ברחבי הארץ, ובהם חיפה, קרית ים וטירת כרמל. העמותה, שפועלת בשיתוף עם משרד הרווחה, מציעה מענים לבני נוער המתמודדים עם מצוקות. רבים מהפרויקטים של עלם הם בשיתוף עם משרדי ממשלה, עם רשויות מקומיות ועם גופים פילנתרופיים, והעמותה מייעצת לאו"ם בתחום הנוער בסיכון בישראל.
