רשלנות רפואית בתחום רפואת שיניים. תמונה ממאגר Shutterstock

רשלנות רפואית בתחום רפואת שיניים

מהי רשלנות רפואית בתחום רפואת השיניים? כיצד נקבעת רשלנות רפואית של רופא שהתרשל בטיפול במטופל? מהם הקריטריונים העיקריים לווידוא שיש קייס לתביעה? על כל אלו ועוד, מסביר עו"ד אייל פייפר – עורך דין לתביעות רשלנות רופא שיניים

23.1.19 09:58

רשלנות רפואית בתחום הדנטלי היא רשלנות רפואית לכל דבר ועניין. במקרים אלו, המטופל נפגע מטיפול שיניים רשלני, אי-אבחנה של בעיה, טיפול במצב מסוכן, או כל התנהגות בלתי הולמת מצד רופא השיניים. 

על מנת שאדם יוכל לתבוע רופא שיניים בגין רשלנות רופא שיניים, עליו להוכיח כי רופא השיניים נכשל לספק את רמת הטיפול המקובלת שכל רופא שיניים אחר היה מבצע, או שהוא ביצע במכוון פעולה לא סבירה או שסיכן את בריאותו או חייו של המטופל.

למעשה, רשלנות רפואית הינה מצב שבו נגרם לאדם נזק – כתוצאה מטיפול רפואי לקוי שקיבל מאיש צוות רפואי (אח, אחות, רופא, וכל נושא משרה המספק שירות רפואי).

עו"ד אייל פייפר, ממשרד עורכי דין פייפר-כהן, אומר: "במציאות הישראלית, רשלנות של רופא שיניים הפכה להיות עניין של שגרה מסיבות שונות, ולכן בפעמים רבות, תביעה שתוגש לבית המשפט בצורה נכונה עשויה לזכות את הנפגע בפיצויים רבים להם הוא זכאי על הסבל הרב אותו עבר הנפגע ועבור המחדלים הרבים שנגרמו לו.

זאת ועוד, כפי שנראה במספר דוגמאות, בתי המשפט מחפשים את הסבל של הנפגע וככל שהסבל של הנפגע יהיה קשה יותר, כך הסיכוי של הנפגע לזכות בפיצויים על רשלנות שיניים, יהיה גבוה יותר".

האם כל מקרה בו נגרם נזק לאדם כתוצאה מטיפול רפואי יחשב רשלנות רפואית?

"כאשר מוגשת תביעה נגד רופא ו/או איש רפואה בטענה כי אותו גורם רפואי התרשל במתן טיפול ובשל כך נגרם נזק, יבחן בית המשפט האם אותו גורם רפואי סטה – מרמת הזהירות הנדרשת מרופא סביר. במילים אחרות – האם החלטותיו ופעולותיו של איש הרפואה – התבססו על ידע רפואי עדכני ותואם לנורמות רפואיות המקובלות בעולם הרפואה – באותה עת.

חובת הזהירות הנדרשת מרופא היא בכמה שלבים: אבחון הבעיה הרפואית, החלטה על דרך הטיפול, טיב הטיפול עצמו, מעקב לאחר תום הטיפול".

מה מאפיין רשלנות רופא שיניים?

"ראשית – היעדר רישום רפואי. בתחום רפואת השיניים כמו בכל תחום רפואי אחר, נדרשת הסכמה של המטופל לטיפול הרפואי שעומד להתבצע, ועל רופא השיניים קמה החובה – המעוגנת בסעיף 17 לחוק זכויות החולה – לבצע רישום בזמן אמת לגבי הטיפול הרפואי ולשמור על רישומים אלו. הרישום אמור לכלול גם מידע רפואי בדבר הטיפול הרפואי, עברו של המטופל כפי שנמסר, אבחון מצבו הרפואי הנוכחי והוראות טיפול.

נשאלת השאלה – כיצד יוכל אדם שנפגע מטיפול שיניים רשלני, כאשר אין תיעוד אודות הטיפול ברשומה הרפואית, ו/או כאשר יש תיעוד אולם הוא חלקי או לקוי – להוכיח את תביעתו בבית המשפט?

התשובה לכך הינה, כי, מקום שבו היה על הרופא לבצע רישום נאות, אך רישום זה לא נעשה, ולמחדל זה לא ניתן הסבר המניח את הדעת, יועבר נטל ההוכחה בדבר העובדות השנויות במחלוקת (העובדות המקימות את טענת הרשלנות), שיכלו להתברר מתוך הרישום, אל הרופא או אל המוסד הרפואי הנתבע.

דבר נוסף הוא היעדר הסכמה מדעת. לצורך ביצוע טיפול רפואי וטרם ביצועו, על המטפל לדאוג ולקבל מהמטופל הסכמה מדעת. חובת הרופא היא למסור למטופל מידע הולם על מצבו הרפואי, על מהות הטיפול המומלץ ומטרתו, על הסיכונים והסיכויים הטמונים בו ועל אלטרנטיבות טיפוליות סבירות לטיפול האמור. החתמת המטופל על טופס ההסכמה אינה כשלעצמה תנאי מספיק לקיומה של הסכמה מדעת לטיפול. קבלת הסכמה מדעת של המטופל לטיפול מעוגנת כיום בחוק זכויות החולה בסעיפים 13-16".

 

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

 

תוכל לתת כדוגמה פסיקת בתי המשפט בנושא?

"בהחלט. מקרה חמור שהגיע לפתחו של בית המשפט השלום – עסק בנערה צעירה אשר סבלה מבעיות אורתודנטיות ופנתה לטיפול אצל הנתבעת – רופאת שיניים (שאינה מומחית באורתודנטיה). לאחר טיפול שכלל פלטה, רסן צווארי, סמכים ועוד, החלה לסבול הנערה מכאבים והרופאה בתגובה ציינה כי הכאבים נובעים מכוחות חזקים הפועלים על השיניים בעקבות האביזרים שהושמו. מספר חודשים לאחר מכן, פנתה הנערה לטיפול אצל שיננית בקופ"ח, אז הוסבר לה שמצב שיניה חמור וכי עליה לפנות לפריודונט (מומחה למחלות חניכיים), שכן נגרם לה נזק רב עקב מחלה פריודונטית שלא טופלה לרבות אובדן של עצם סביב רוב השיניים, ספיגת שורשים ונזקים נוספים. מאז הטיפול ועד המועד בו הוגשה התביעה, מצב שיניה של הנערה הלך והחמיר. המומחים שבדקו אותה קבעו שהפרוגנוזה של שיניה גרועה והיא צפויה לאבד שיניים רבות נוספות ותאלץ לעבור טיפול שיקומי מקיף שיכלול הכנסת שתלים וכתרים. בנוסף סובלת הנערה מליקויים סוגריים וקשיי לעיסה.

במסגרת התביעה דן ביהמ"ש ברשלנות הרופאה, בין היתר, בכך שהתעלמה ממחלת שיניים קיימת שהלכה והחריפה בזמן שביצעה טיפולים אורתודנטיים וזאת מבלי שתיעדה דבר וחצי דבר ברשומה הרפואית, מבלי שהפנתה את הנערה לצילומים תוך כדי הטיפול וכן בכך שלא הצהירה בפני הוריי הנערה כי אומנם היא עוסקת ברפואת שיניים אולם לא השלימה את הסמכתה באורתודנטיה. בית המשפט פסק פיצוי לנערה בסך של 1,908,340 ₪. ערעור שהוגש על פסק הדין, הביא להפחתה מינימלית של סכום הפיצוי מבלי שהתערבה הערכאה בממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט השלום".

"מקרה נוסף ומזעזע שנידון לאחרונה בבית המשפט השלום בהרצליה, עסק בעניינה של  אישה צעירה ונאה באמצע שנות ה – 30 לחייה, שפנתה לרופא שיניים באחת ממרפאות השיניים במרכז הארץ, בעקבות כאבים חזקים ולא מוסברים באחת מהשיניים הממוקמות בלסת התחתונה. לפני שהחל בטיפול, לא הסביר הרופא למטופלת על הסיכונים הכרוכים בטיפול, ועל האלטרנטיבות הטיפוליות הקיימות אשר היו מונעות את הנזקים. רופא השיניים לא הסביר למטופלת שכתוצאה מהטיפולים שהוא הולך לבצע היא עלולה לסבול משיתוק בפניה ומנזקים תפקודיים ואסטטיים שונים ומעולם לא החתים אותה על טופס הסכמה מדעת לביצוע הטיפולים. בנוסף, רופא השיניים ניהל רשומה רפואית לקויה, במסגרתה לא פירט מהם הטיפולים שנעשו ואלו טיפולים צפויים להיעשות. בתום טיפול השיניים ושבועות לאחריו, הרגישה המטופלת כאבים חזקים בפנים ובראש ובמשך מספר ימים לא הצליחה ללעוס ולדבר בגלל שחלק מפניה נותר משותק. כתוצאה מהשיתוק, נגרמו למטופלת נזקים קשים בתפקוד היומיומי ובשינה, היא התלוננה על חרדות ועל פגיעה קשה מאוד בנשיותה ובחיי האישות שלה עם בעלה. בנוסף העידה שהיא הפסיקה לצאת לבילויים ולאכול במסעדות בגלל הבושה מהכיעור שנגרם לפיה ולפניה. בית המשפט שוכנע כי הנזק שנגרם למטופלת נגרם כתוצאה מהטיפול הרשלני, ופסק לזכותה פיצוי בגובה 500,000 ₪".

מהם האתגרים בהגשת תביעה ברשלנות רפואית?

"על מנת לבסס תביעה ברשלנות רפואית ובהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי – יש צורך לצרף לכתב התביעה, חוות דעת רפואית ערוכה בידי מומחה רפואי – אשר עוסקת בתחום הרפואי הספציפי בגינו מוגשת התביעה. על חוות הדעת להתייחס הן לאחריות הרופא, להיקף הנזק שנגרם ולקשר בין ההתנהגות הרשלנית של הרופא לבין הנזק שנגרם בפועל.

חברות הביטוח אשר מייצגת את הרופאים לא פעם מערימות לתובעים קשיים רבים בהוכחת התביעה, בין היתר, בגלל שיש להן תקציב להביא חוות דעת רפואיות רבות, ולהציג טענות הגנה חזקות בתחום המשפט והרפואה אשר מטרתן להוכיח כי לא הייתה רשלנות בטיפול הרפואי.

משרדנו הגיש לאורך השנים אלפי תביעות העוסקות בסוגיות רפואית מורכבות וכן למשרדנו קרוב ל -100% הצלחה בהשגת פיצוי ללקוחותינו בתביעות שהוגשו. הניסיון והוותק הביאו לכך שלמשרדנו היכרות ויחסים טובים עם מומחים רפואיים בתחומים שונים וידע נרחב במישור המדיקו – לגאלי המאפשר למשרדנו להתמודד עם טענות ההגנה ולקבל פיצוי גבוה בין אם על ידי פסק דין ובין אם במסגרת הליך גישור".

משרד עו"ד פייפר-כהן הוקם ע"י עורכי הדין אייל פייפר ושרית כהן, כמשרד בוטיק משפחתי המבטא את חזונם: ליווי וייצוג בתביעות לצורך השגת הכספים המגיעים לכם  מחברת הביטוח בתחומי הבריאות והרפואה.

מאז הקמת המשרד בשנת 2007 הודות לידע הרחב שצברו ולמומחיות הייחודית שפיתחו, עורכי הדין זכו לשיעור הצלחה יוצא דופן, גם בתיקים מורכבים ביותר, בתביעות נגד חברות הביטוח ומשרד הביטחון.

תביעות שהגישו לצורך השגת זכויות עקב אובדן כושר עבודה, פרישה מוקדמת ממקום העבודה, בעיות רפואיות, ליקויי תפקוד, נכויות וסיעוד.

פרטים להתקשרות: 

טלפון: 077-5180500

קישור לאתר

עו"ד אייל פייפר. צילום: עופר ריבק

עו"ד אייל פייפר. צילום: עופר ריבק

 

 


כתבה שיווקית


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר