נומי יצחק הררי מגשרת לגירושין
ההחלטה להתגרש אינה פשוטה והתהליך עצמו אמוציונלי, מורכב ומאתגר. בכדי לסיים את הפרק הזוגי בצורה יפה ומכבדת להימנע ממלחמות על רכוש, כספים והסדרי שהות של הילדים, זוגות רבים פונים להליך הגישור, המאפשר להם להגיע להסכמות משותפות בכל האמור בהנחייתו של גורם מקצועי, ובדרכי שלום ונועם.
גישור הוא הליך מרצון של צדדים שמעוניינים להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט. כן יצוין, כי ההליך הוא חסוי ולא ניתן להשתמש בתכניו בבית המשפט, במידה והגישור לא צלח.
נומי יצחק הררי, עובדת כמגשרת מזה שנים. היא עורכת דין לענייני משפחה ועובדת סוציאלית קלינית, בעלת תואר ראשון ותואר שני בעבודה סוציאלית קלינית מטעם אוניברסיטת בר אילן וכן תואר במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב.
טרם עבודתה כמגשרת היא שימשה כמנהלת שירותים חברתיים – תפקיד בכיר בעבודה סוציאלית, ניהלה צוותים, ותיכננה את כלל תכניות הרווחה במקום עבודתה, למשך 12 שנים.
על היתרונות שלה כעובדת סוציאלית העוסקת בגישור, נומי אומרת: "בעבודתי בגישור מול אנשים בשעת משבר, אני תמיד משתמשת בכלי העבודה הסוציאלית – בטיפול זוגי ומשפחתי, זה חלק ממני ובא לידי ביטוי ביום יום".
" טיפלתי באנשים ובמשפחות רבות במהלך שנותיי, תוך הכרה בערכה של משפחה. כשמגיעים אליי לגישור לגירושין, אני שואלת שאלות ואוספת אינפורמציה הקשורה למשפחה. כך, אני יודעת לזהות את החולשות ואת הכוחות במשפחה ואת הערכים המניעים אותה. המטרה שלי היא הרבה מעבר ליצירת הסכם גירושין מיטבי, מטרתי, היא בראש ובראשונה להוביל את מי שנמצא מולי לשינוי הרצוי, תוך כדי שיתוף פעולה אשר יוביל את שני ההורים לשמש כמשפחה אחת עבור הילדים, למרות היותם בשני בתים נפרדים. אני מאמינה ב- "Two homes, One family" ולשם אני חותרת".
כיצד זה נעשה?
"כאשר אני מזהה את הערכים של הלקוח ואת מה שמניע אותו, אני משתמשת באותם ערכים כדי להוביל אותו לגייס כוחות ולהתמודד עם המשבר. אני נותנת לו את התקווה להאמין בשינוי ובדרך הנכונה, ומבחינתי זו שליחות של ממש. אני מאמינה, שגם אם ישנם שני תאים משפחתיים נפרדים, הם עדיין יכולים להוות משפחה אחת עבור הילדים שלהם.
זה נעשה ע"י הכוונה והדרכה שלי לשיתוף פעולה כהורים. גם אם הם כועסים, מאוכזבים ונמצאים במשבר, שני ההורים עדיין רוצים בטובת הילדים שלהם. מהנקודה הזו, אני מובילה אותם לשיתוף פעולה ביניהם לטובת הילדים.
חשוב להבין, כי ניכור הורי זה אחד הדברים הקשים ביותר להורים ולילדים, וזה עלול להידרדר כבר בתחילת תהליך הגירושין. כחלק מהייעוץ והטיפול שלי, אני תמיד פועלת למנוע זאת".
כיצד ניתן לגדוע ניכור הורי כבר מהתחלה?
"כשזוגות נמצאים במשבר הגירושין, הילדים פעמים רבות לוקחים צד של אחד מההורים והדבר עלול להידרדר עד כדי סרבנות קשר עם ההורה השני, ניכור הורי. כשמשפחה מגיעה אליי לגישור, הדבר הראשון שאני עושה זה לאבחן את מצב הילדים. זוגות רבים מגיעים כשרק אחד מהצדדים רוצה להתגרש והצד השני לא. ישנם כאלה שפונים לבית המשפט, אבל גם אז יש את חוק גישור חובה, כך שבכל מקרה הם יגיעו לגישור".
"הגיע אליי זוג לדוגמה, כשהאם רצתה להתגרש והאב לא. הילדים היו בוגרים, בשנות העשרים שלהם והם צידדו ותמכו באב, על כן, החרימו את האם, כבר בתחילת התהליך".
"בתהליך הגישור הדרכתי את ההורים, אשר היה ברור להם כי הילדים הם הדבר החשוב להם מכל וכי הם מהווים עבורם מודל לזוגיות וכן כיצד מתמודדים כאשר הזוגיות במשבר. לכן, אם הם רוצים בטובתם, הם צריכים להראות להם שאפשר לסיים יפה ולהמשיך להוות משפחה".
"לאחר שזיהיתי כי עלול להיווצר מצב של ניכור הורי, הדרכתי אותם בנוסף, כיצד לשוחח עם הילדים במטרה שיחזרו לדבר עם אמם וישובו להוות משפחה. בכך מנעתי ניכור הורי, שמקורו בהתנהגותו של אחד ההורים".
נומי הררי. צילום: רון קאהן
מה עושים במקרה שאחד מבני הזוג רוצה בגישור והשני אינו משתף פעולה?
"במקרה כזה, אני מדריכה את הצד המעוניין בגישור כיצד לרתום את הצד השני לתהליך. אני מספקת לו את הכלים לתקשורת נכונה עם בן הזוג, ובתהליך הגישור כששניהם מגיעים אליי, אני משלבת את הידע והמיומנויות שלי משלושת העולמות של עבודה סוציאלית טיפולית, מגשרת ועורכת דין לדיני משפחה. אני מקיימת שיחות משותפות עם הצדדים ושיחות אישיות על מנת להוביל אותם בתהליך לעבר ההסכמות. השיחות האישיות הן חסויות בפני הצד השני".
כיצד את משלבת את הידע והניסיון המקצועי שלך כעובדת סוציאלית?
"כשמגיעה אליי משפחה לגישור אני פועלת כמגשרת, עובדת סוציאלית, ועורכת דין גם יחד, ומשלבת את כל המיומנויות שלי באופן טבעי, הכל בכדי למנוע התדרדרות ביחסים, ומציאת פשרה והסכמות. מבחינתי, משפחה היא אחד הערכים הגבוהים ביותר שיש ומשפחה יש רק אחת, ואני מעבירה את הערכים הללו למי שנמצא מולי. כך אנשים מתעשתים ומגיעים להסכמות. אני גאה בכך שלקוחות רבים שלי יצאו מתהליך הגישור כחברים, לשם אני חותרת וזו השליחות שלי".
"הלקוחות שמגיעים אליי נמצאים בשעת משבר, הנחווית כאובדן מדרגה שניה לאחר מוות. אני מתייחסת למשבר ולשלבי האבל השונים בהם הם מצויים ומשלבת מיומנויות טיפול בהתאם. כמו כן, אני משתמשת בכלים שלמדתי וצברתי בהפחתת התנגדויות והבאה לשיתוף פעולה. כך למשל, אנו משנים את השיח ממזונות לאחריות כלכלית כלפי הילדים וכיצד הצדדים רוצים לראות את עתידם וטובתם".
"את הזוגות שלי אני מלווה מתחילת התהליך כשהם מגיעים אליי לגישור בקליניקה ועד לגט ברבנות. חשוב לי לבוא, להיות איתם שם ולוודא שהם אכן יוצאים משם כחברים טובים ובשיתוף פעולה למען הילדים".
נומי יצחק הררי – גישור לגירושין
כתובת הקליניקה: מגדל אלון 2, יגאל אלון 94, קומה 12, תל אביב.
טלפון: 050-9929428
אושרית זהר – מגשרת
כאשר זוגות נפרדים, בדרך כלל ישנן סיבות קשות ומכאיבות לפרידה. בני הזוג הטעונים נמצאים בטלטלה רגשית, ומתקשים להגיע להסכמה על מירב הנושאים הנדרשים להיכתב בהסכם. מגשר בתחום הגירושין הוא הפתרון האידאלי ליישוב המחלוקת בדרכים נעימות, מצויד בארסנל של כלים אפקטיביים שיסיעו לבני הזוג להגיע להסכמות.
עו"ד אושרית זהר היא מגשרת בתחום הגירושין. היא סיימה תואר במשפטים, עבדה במשך שנים כעורכת דין, והבינה כי הדרך הנכונה לפתרון מחלוקות היא בדרך של הסכמה ושלום ולא דרך מלחמות. בשנת 1999 היא השלימה קורס גישור ולאחר מכן עשתה תואר שני בתכנית לחקר סכסוכים – ניהולם ויישובם, באונ' העברית. בהמשך עשתה קורס גישור במשפחה, קורס גירושין בשיתוף פעולה וקורסים רבים נוספים בעולם הגישור. בשנים האחרונות אושרית עוסקת בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה בלבד ואינה מייצגת בבתי משפט. היא מקבלת זוגות בתהליך גירושין בשתי הקליניקות שלה, בגבעת שמואל ובירושלים.
מהם היתרונות שאת מספקת כעורכת דין העוסקת בגישור?
"ראשית אציין, כי הלב שלי, התשוקה והאמונה שלי הם בתהליך הגישור וביתרונותיו העצומים על פי הליך משפטי, במיוחד עבור הילדים, אבל גם לבני הזוג עצמם. גישור הוא תהליך מכבד, נעים ומספק, שלוקח את שני הצדדים בחשבון ואת הצרכים שלהם, ולא "מכתיב" באופן שרירותי את התנאים. הכלים שלי כמגשרת רחבים יותר מאשר אלו של עורך דין לענייני משפחה שעוסק בגישור כתחום צדדי, וכן יותר רחבים ממגשר שאינו עורך דין. אני מצוידת בכלים המשפטיים והגישוריים כאחד, וביכולת הניסוח המשפטית שאף היא נצרכת בתהליך הזה".
מהי הגישה שלך בתהליך הגישור?
"כשאני מכינה עם בני הזוג את ההסכם לגירושין שיוגש לבית המשפט, אני מספקת ליווי אישי ואותנטי לכל משפחה ומשפחה. אין תהליך אחד שדומה לאחר, כל זוג מקבל את הליווי המתאים בדיוק לו. אני מאמינה שלכל משפחה יש את המציאות שלה והצרכים שלה, כל אחד מבני הזוג והילדים צריכים דברים אחרים ומה "שמקובל" בהסכם זו רק אפשרות אחת, ואנחנו לא "נועלים" אף אחד להסכם שאינו מקובל עליו".
"אני מאמינה שאפשר להבין כל אחד מהצדדים ואני גם מספקת זווית ראייה רחבה יותר. כשבני הזוג נכנסים לתהליך, לעיתים קשה להם לראות את התמונה הגדולה, וקשה להם לדמיין כיצד ייראו חייהם בעתיד., בתהליך הגישור אני מאפשרת להם לבחון את הדרכים להגיע למצב מיטבי".
מדוע את מאמינה כל כך בתהליך הגישור?
"קודם כל, בתהליך זה הצדדים עצמם מגיעים להסכם, והוא לא מוכתב להם על ידי גורם חיצוני שלא מכיר את נסיבות חייהם. כך מושג הסכם גירושין מכובד והוגן המוסכם על שני בני הזוג ודואג לרווחת ילדיהם גם עכשיו וגם בעתיד. במהלך הגישור אנחנו מדברים גם על ההווה וגם על העתיד. אנחנו מדברים למשל על איך עוברים את התהליך עד הגירושין, מה יקרה מחר, איך אפשר להמשיך את שלב הביניים כרגע מבלי ליצור טלטלה גדולה מדי, עם מי כדאי להתייעץ לגבי הילדים, מה יהיה עם הילדים בעתיד, ועוד".
"היו לי מקרים של זוגות מבוגרים שהגיעו להתגרש והילדים שלהם כבר היו בוגרים. כשמסתכלים בהיבט המשפטי, הילדים כבר לא נכנסים לתמונה (כי אין מזונות או זמני שהות), אך בתהליך הגישור הם כן. אנחנו מוצאים יחד פתרונות מוסכמים על כולם, כיצד ההורים של הילדים הבוגרים ימשיכו ללוות אותם גם בהמשך, בחתונות, כשיהיו להם נכדים, וכן הלאה.
במהלך החיים שלי הייתי בצמתים רבים. חצי ממשפחתי חילונית, גרתי שנים בארה"ב, עבדתי לאורך השנים במרכזי גישור במקומות שונים בארץ, אני חושבת שהחשיפה שלי וההתמצאות שלי בצמתים השונים הללו, מאפשרת לי ראייה מורכבת של המציאות והבנה של הרבדים השונים".
כיצד מתבצע תהליך הגישור בפועל?
"מבחינת מספר הפגישות, אין כלל אצבע. זה תלוי בשלב בו הזוג נמצא, במוטיבציה וביכולת השיח ביניהם. כשיש זוגות שהשיח ביניהם פתוח ומכבד, אני יכולה להציע להם הכוונה, כשחלק מההחלטות הם יוכלו לקבל בלעדיי, בבית. אם יש זוגות שאינם יכולים לנהל שיח בבית בכלל, זה לוקח יותר זמן. אני מציעה מודל של תשלום פר פגישה וכן מודל של תשלום קבוע עד לסיום התהליך".
אילו אנשים לא מתאימים לתהליך הגישור?
"כשיש אלימות פיזית בין בני הזוג או פער כוחות עצום מבחינת הידע והיכולות לנהל שיח, הם לא מתאימים לתהליך של גישור. במקרים הללו אני יכולה להפנות ולהמליץ להם על אופציות חלופיות, כגון הליך גירושין בשיתוף פעולה, בו מצוות אליהם צוות מומחים המסייע להם להתגבר על קשיים בתהליך. העלויות גבוהות בהרבה מעלויות של הליך גישור בשל כל אנשי המקצוע והתיאומים המלווים בתהליך, אך עדיין מדובר בהליך זול משמעותית מהליך מלחמתי בבית משפט.
חשוב להבין, שבמלחמה כולם מפסידים. כשהולכים לבית משפט להילחם התהליך עשוי לארוך שנים וכספים נשפכים לריק. גם הילדים סובלים מאוד מהמלחמות בין ההורים והמשקעים נותרים לנצח. לכן, גם כשזוג לא מתאים לגישור יש אפשרויות אחרות שאני ממליצה עליהם".
"גם כשזוג מתאים לגישור, התהליך לא תמיד קל. אבל הידיעה שאנחנו בונים ביחד מסלול חיים שיאפשר לשני הצדדים להמשיך לשתף פעולה כהורים גם לאחר הפרידה ולמשך שנים רבות, מהווה עבורי סיפוק רב".
עו"ד אושרית זהר, מגשרת
מעבר לאתר
מעבר לעמוד הפייסבוק
אימייל: [email protected]
טלפון: 054-7390100
עו"ד אושרית זהר. צילום: הילית כדורי
יעל אדר מגשרת לגירושין
זוגות רבים כיום פונים להליך של גישור בכדי לפתור את המחלוקות שלהם ולנהל משא ומתן על תנאי הגירושין שלהם, מבלי להגיע למלחמות בבתי המשפט.
גישור הוא הליך שבו המגשר משמש כמנחה ומתווך צד שלישי, ובאמצעות כלי גישור מתקדמים מנחה את בני הזוג להגיע להסכמות ולנסח הסכם גירושין שיהא מוסכם ומקובל על שניהם. המגשר מקדם תקשורת, הבנה וממקד את האינטרסים של שני בני הזוג תוך התאמת פתרונות יצירתיים ומקצועיים כדי לאפשר לצדדים להגיע להסכמה בדרכי שלום.
עו"ד יעל אדר, עוסקת בתחום הגישור לגירושין מזה כעשור. היא בעלת תואר ראשון ושני במשפטים ועובדת כעורכת דין לענייני משפחה וחדלות פירעון. בהכשרתה, עברה עו"ד יעל אדר קורס גישור בסיסי, קורס גישור משפחתי וכן פרקטיקום בגישור מטעם לשכת עורכי דין.
על בחירתה לעסוק בתחום הגישור לגירושין, היא אומרת: "זהו תחום שתמיד עניין אותי. גם בלימודים עצמם, בשני התארים התמדתי בקורסי בחירה הקשורים לדיני האישות ולכל הנושא של יישוב סכסוכים".
מה היתרונות של הגישור לגירושין לעומת פניה לעורכי דין?
"בהליך הגישור, הצדדים אשר מכירים היטב את נסיבות חייהם ואת ילדיהם מחליטים בעצמם ומסכימים על כלל הנושאים שהסכם גירושין צריך לכלול – דבר המונע החלטות שיפוטיות שלא תמיד הן לטובת צד כזה או אחר. מבחינת זמן ההליך, מדובר בהליך הרבה יותר קצר מאשר הליך משפטי וכמובן, העלות הכספית פחותה משמעותית בהליך הגישור, שכן בהליך משפטי לכל צד יש עו"ד המייצג רק אותו, דבר המייקר את הליך הגירושין בעשרות אלפי שקלים וזאת כמובן בתוספת לכלל האגרות המשולמות בבתי המשפט".
"בנוסף, הליך הגישור הוא הליך חיובי ומשותף, ללא מלחמות ותוך הפעלת אמוציות מופחתות. ההליך נעשה בהסכמה, בשיח מכבד ובדרכי נועם".
"הליך הגישור הינו ותיק ועתיק יומין ואף המחוקק החליט להחיל הליך דומה, ולכן, החל מיולי 2016 חל החוק להסדר התדיינויות במשפחה שמאלץ בני זוג אשר עומדים להתגרש להגיע ליחידות הסיוע (יחידה המורכבת מעובדים סוציאליים ועורכי דין מטעם היחידה ונמצאת ליד כל בית משפט ו/או בית דין ) להתגשר לפחות לפגישה אחת וזאת בטרם נפתחת עבורם הדרך להגשת תביעות לבית המשפט".
"בפגישה הראשונה של הגישור ביחידת הסיוע, מתבררים נסיבות הצדדים, רכושם, פרטים לגבי התא המשפחתי שלהם, ועוד. הפגישה היא רק עם הצדדים כאשר לפגישה השנייה מצטרפים עורכי הדין שלהם"
"בעיניי, הליך הגישור הוא האידאלי, עבור הצדדים והילדים. חשוב שההורים לא יהיו אויבים שכן הקשר ביניהם כאשר יש ילדים הוא בלתי נמנע. סכסוך המתהווה בבית משפט מגיע לעתים לעוצמות שלא ניתן לקחת חזרה. בגישור מבינים למשל, שתהיה ירידה בלתי נמנעת ברמת החיים. אם לפני כן, בני הזוג נהנו מהכנסה של שתי משכורות, היום לכל אחד מהם תהיה משכורת אחת. אם האישה תקבל דמי מזונות בגין הילדים זה לא "יסדר אותה בחיים", היא עדיין תצטרך לעבוד כדי לכלכל את הבית. בהליך הגישור, בני הזוג מבינים שהם צריכים לדאוג לילדים שלהם, לא משנה כמה כל אחד מהם מרוויח".
"בגישור חייבת להיות הסכמה של שני הצדדים. הצדדים מגיעים לפגישת גישור ראשונה, שם ניתן להם הסבר על ההליך ועל כללי האתיקה להם אני כפופה בהליך, לאחר הפגישה הראשונה נשלח לצדדים מייל "סיכום פגישה" ו"שיעורי בית", הצדדים אינם מורשים לשנות סעיפים בהסכם מבלי שהצד השני נתן את דעתו כל כך הסכים ואישר את השינוי ו/או התוספת".
מדוע זוגות רבים בוחרים במלחמות?
"ראשית, ישנם מקרים שהפרידה נובעת מבגידה ו/או מקרים נוספים בהן האמוציות כל כך עצומות שהליך של גישור אינו יכול לקרות במקרה של צדדים כאלו. בהליך הגישור הצדדים מבינים שזה loss- loss- זהו הליך של משא ומתן שבו הצדדים מבינים שהם צריכים להתפשר, וכל אחד מפסיד קצת כדי להגיע להסכמות – זה סוג של פשרה. אנשים רבים סבורים, שאם הם ילחמו בבית המשפט הם ינצחו וירוויחו יותר ולא כך הוא המצב".
יש מקרים שאינם מתאימים לגישור?
"כן, בהחלט. מקרים של הברחת נכסים משמעותית ע"י אחד מהצדדים, מקרים שבהם אין כל שיח בין הצדדים והם אינם מסוגלים לשבת יחד ולדבר, מקרים של אלימות כמובן, בכל אלו לא ניתן לגשר ובמקרה של אלימות חלה עליי חובת דיווח".
כיצד מתבצע הליך הגישור אצלך?
"ראשית, הצדדים מגיעים לפגישה ראשונה, בה מוסברים להם העקרונות, למשל, שזהו הליך וולונטרי, והם מגיעים מרצונם החופשי ואינני יכולה להכריח אותם וגם לא לייצג אף אחד מהם בבית המשפט במידה וההליך לא מצליח בסופו של דבר. אני מסבירה להם שכל מה שנאמר בהליך הגישור הינו חסוי, והם לא יכולים להעיד אותי בבית המשפט או להשתמש במה שנאמר בחדר הגישור, זה כנגד זו. התשלום על הגישור נעשה על פי כל פגישה, ותשלום על עריכת ההסכם בנפרד.
"כמות הפגישות תלויה בצדדים – עד כמה הם מצליחים להגיע להסכמות וכמה לא. בהליך, הם מקבלים ממני רשימת שאלות וסיכומי פגישה. יש שאלות שהם צריכים לתת להם פתרון ביחד, ואני מבקשת שיעשו זאת במקום ציבורי ונעים, לא בבית. אם הם לא מצליחים להסכים על דברים, אני נכנסת לתמונה עם 'הצעות מגשר' – יש לי פתרונות רבים בארגז הכלים שלי, ולכל דבר אפשר למצוא פתרון כשיש הרתמות להליך".
מהם היתרונות שלך כמגשרת שהיא גם עורכת דין?
"ישנם יתרונות רבים. אני מכירה את הפסיקות וההלכות בהיותי גם עו"ד מייצגת בבית המשפט, אני יודעת, בנסיבות של התיק, את דרך החשיבה של השופט ומה הוא עתיד לפסוק. אני מכירה את החוק לעומקו, ואני יודעת לייעץ ללקוחותיי בהתאם לכך".
בנוסף לכך, אצלי בשולחן הגישור מובהר לצדדים היטב יתרונותיו של ההליך לעומת התדיינות משפטית, דבר שמונע כמעט מכולם לנטוש את ההליך ולהתדיין באולם בית המשפט"
משרד עורכי דין יעל אדר
כתובת: ויצמן 34 כפר סבא
מעבר לאתר
מעבר לעמוד פייסבוק
טלפון: 09-8800940
פקס: 09-8800947
נייד: 050-2592500
יעל אדר. צילום עצמי
יצחק קולקר – מגשר מוסמך לגירושין וטוען רבני
חוק ליישוב סכסוכים במשפחה שנכנס לתוקפו ביולי 2016, מחייב זוגות לפני גירושין להשתתף בארבעה מפגשים עם מגשר בתהליך גישור, לפני תחילת התהליך המשפטי. החוק, אותו יזמה שרת המשפטים, איילת שקד, יושם במטרה למצות את אופציית הגישור כחלופה מיטבית לפתרון סכסוכים בבתי המשפט. החוק רלוונטי הן לגירושין בבית הדין הרבני והן בבית הדין לענייני משפחה.
יצחק קולקר, מגשר מוסמך לגירושין וטוען רבני, מבצע תהליכי גישור לזוגות טרם פניה לגירושין בבית הדין הרבני וכחלופה לניהול סכסוכי גירושין בבית המשפט. את הכשרתו ביצע במכון תורת המשפט, והוא עוסק בתחום הגישור מזה מספר שנים.
מהו בעצם טוען רבני?
"תפקידו של טוען רבני הוא לייצג את לקוחותיו בבית הדין הרבני, בדומה לתפקיד עורך דין המייצג לקוחות בבתי המשפט. בבתי הדין הרבניים, יש לי את אותן סמכויות כשל עורך דין בבית הדין למשפחה.
"בכדי לשמש כטוען רבני, נדרשת הסמכה ורישיון לכך מנשיא בית הדין הרבני הגדול. הטוען הרבני מייצג לקוחות בתחומי משפחה: גירושין, היתרי נישואין, צוואות וירושות, הנידונים בבתי הדין הרבניים. בבתי דין רבניים יש לי סמכות כמו עורך דין בבית דין למשפחה".
מהו תפקיד המגשר לגירושין?
"תפקיד המגשר לענייני גירושין הוא להביא את הצדדים החלוקים להסכמות תוך וויתור הדדי ובדרכי פשרה ושלום. זו חלופה אידאלית לפתרון הסכסוך דרך בית המשפט, הכרוך במשאבים נפשיים ועלויות ניכרות. בתהליך הגישור מולי, נדון יחד בכל הנושאים הרלוונטיים לגירושין: משמורת על הילדים, הסדרי ראייה, חלוקת רכוש, מזונות ועוד, וכשתהיה הסכמה לגבי כל אחד מהנושאים הללו, אכין הסכם כתוב המפרט את הסכמותיהם של בני זוג לגבי כל אחד מהסעיפים".
כיצד ההסכם שנערך בגישור מקבל תוקף בבית הדין?
"לאחר שאני מכין את ההסכם הכתוב על פי הסכמות בני הזוג ושניהם חותמים עליו, ההסכם מועבר לבית הדין הרבני כדי שיקבל תוקף משפטי".
אילו לקוחות פונים אליך לתהליך הגישור?
"פונים גם גברים וגם נשים, דתיים, חרדים וחילוניים. אני מבצע הסכמים לשלום בית והסכמי גירושין. הסכמים לשלום בית נעשים תוך תהליך גישור לשלום בית, והסכמי גירושין שנעשים בתהליך הגישור לגירושין, מועברים לבית הדין הרבני. בני הזוג מגיעים אליי בדרך כלל כשהם נמצאים בסכסוך מתמשך שלא הצליחו לפתור בעצמם, והם מעוניינים בסיוע של מגשר מומחה לפתרון הסכסוך בתהליך שלום בית, או כאשר הם החליטו שהפתרון יהיה גירושין בגישור".
מה נעשה בתהליך?
"סכסוך מתמשך ללא פתרון, הוא כמו כדור שלג. כל אחד מבני הזוג מעצים את הסכסוך וכדור השלג נערם ומצטבר עד שהוא מתגלגל ומחריב את היחסים. לפעמים, מגיעים אליי בני זוג שכבר לא מסוגלים אפילו לדבר זה עם זו, ודרכי הם יכולים לבטא את עצמם, את רצונותיהם ועמדתם בסכסוך.
"אני רותם את המומחיות שלי כמגשר, הניסיון הרב שצברתי, הגישה האישית האנושית לבני הזוג, הסובלנות והאמפתיה, לצד הכלים הגישוריים המקצועיים להשגת הפתרונות האפקטיביים עבורם.
"בתהליך משותף תוך הליווי והייעוץ שלי, אנו מוצאים את הדרכים לתקשורת והבנה נכונה. אני מזכיר לכל אחד מבני הזוג את תפקידם בבית ובחיים המשותפים. פעמים רבות, מגיעים אליי זוגות מעורבים כשאחד דתי והשניה חילונית (או להפך), וצריך לקבוע כל מיני סעיפים בהסכם שמתייחסים לאופיים הדתי, הן במקרה של שלום בית והן במקרה של גירושין. כשמדובר בשלום בית אצל זוגות מעורבים, לא מוכרחים לפרק את החבילה. אפשר לקבוע נהלים שיהיו נוחים ומקובלים על שני הצדדים ולחיות יחד בהבנה, שלום ואחווה לאורך שנים. הדבר חשוב במיוחד, כשיש ילדים.
"כשמדובר בגישור לגירושין, יש הרבה פעמים מחלוקות לגבי רכוש, הסדרי שהייה של הילדים, מזונות, ואנו מוצאים יחד את הפתרון לכל הסעיפים הללו ומעגנים אותם בחוזה חתום. אחד מהתפקידים של המגשר בתהליך הוא להתייחס לכל הסעיפים הרלוונטיים להסכם גירושין ולהסדיר אותם, גם נושאים שבני הזוג לא חשבו עליהם כמו קרנות פנסיה שנצברו ויש לחלק אותן, משכנתאות, רכבים וכד', וכן שלל סוגיות לגבי הילדים מלבד הסדרי הראייה והמזונות, גם דברים עתידיים שלא תמיד חושבים עליהם באופן עצמאי. הגישור צריך להיות מנוהל באופן מקצועי ואמין".
כיצד זוגות מעורבים יכולים להגיע לדרכי פשרה ושלום בית, כשהסכסוך הוא על רקע דתי?
"יש אופציות רבות לפתרון המחלוקת גם כשהגישה הדתית שונה. לדוגמה, בני זוג שהגיעו אליי לתהליך שלום בית, כשהבעל התחזק בשנים האחרונות והפך חרדי והאשה נותרה מסורתית. היא רצתה טלוויזיה בבית והוא לא הסכים כיוון שזה בניגוד לדת שלו. בתהליך שלום הבית בליווי שלי, מצאנו פתרון למחלוקת. הראיתי להם שיש דרכים רבות לצרוך תוכן בדרכי מדיה שונות, כגון: אינטרנט, רדיו, וכד', שאינן מחייבות הכנסת טלוויזיה. פתרון נוסף שמצאנו היה להכניס טלוויזיה לאחד החדרים בבית, לא בסלון, ולאפשר לאישה לצפות בטלוויזיה בחדר בשעות מסוימות. המטרה היתה להשיג הסכמה בדרך של פשרה ללא מלחמות, והצלחנו.
"חשוב לציין, כי ישנם אנשים רבים שמגיעים לבתי דין רבניים והם לאו דווקא דתיים. אצלי הם יכולים לערוך את הסכם הגירושין בתהליך של גישור ואני מעביר אותו לבית הדין הרבני, או לפנות אליי לייצוג משפטי כטוען רבני, בבתי הדין הרבניים".
יצחק קולקר מגשר לגירושין וטוען רבני
טלפון: 054-4523514
כתובת: גושן 46, קריית מוצקין (נייד ומגיע לכל מקום ברחבי הארץ)
קישור לאתר
קישור לפורטל הטוענים הרבניים
יצחק קולקר. צילום: יואב לוי
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
