ד”ר גד סבח, סגן מנהל בית החולים לנשים בבילינסון, מתמחה במיילדות וגינקולוגיה ורופא בכיר ביחידה לגניקולוגיה אונקולוגית. ד"ר סבח למד באוניברסיטה העברית והשתלם במרכז הגינקו-אונקולוגי בבית החולים Queen Elizabeth, בגיטסהאד, אנגליה. “בבית החולים בילינסון, התחלנו להשתמש ברובוט בחדר ניתוח לפני מספר שנים והיום למעלה מ־80 אחוז מהניתוחים לגידולי צוואר הרחם ורירית הרחם מבוצעים בגישה הרובוטית”, מסביר ד"ר סבח, “שימוש ברובוט בחדר הניתוח מיועד לביצוע ניתוחים בגישה הלפרוסקופית (ניתוח באמצעות החדרת מצלמה לחלל הבטן) שבה הפעילות הניתוחית מבוצעת על ידי הרובוט שנשלט על ידי הרופא המנתח”.
ד"ר סבח מסביר שבבית החולים בילינסון, הרובוט נמצא בשימוש בניתוחים אורולוגיים, גניקולוגיים, כירורגיים ואף אוזן גרון. “בגניקולוגיה, שזה התחום שלי, אנחנו עושים ניתוחים לגידולי רחם וצוואר הרחם ובהם למעשה מבצעים את כל ההליך הניתוחי, כריתת הרחם, בלוטות לימפה ופעולות נוספות שצריכות להתבצע בניתוח. היתרון של הרובוט שהוא נותן מבט תלת מימדי לחלל הבטן ויש יכולת צפייה בכל איברי הבטן במהלך הניתוח. הרובוט למעשה מעביר את תנועת הידיים של המנתח ברמת דיוק מאוד גבוהה”.
ד"ר סבח מציין שהיתרון המרכזי בניתוחי רובוט הוא בנשים במשקל יתר, שבהן ניתן לבצע את הניתוח ללא צלקת ניתוחית גדולה, דבר אשר מקצר את משך האשפוז וההחלמה של הנשים: “בסרטן רירית הרחם, שגורם הסיכון העיקרי שלו היא השמנת יתר, רוב הנשים שעוברות את הניתוח הן עם משקל יתר. בעבר הן היו נזקקות לאשפוז שארך בין שבוע לעשרה ימים והיום בעקבות השימוש ברובוט, הן חוזרות לפעילות תוך ימים בודדים לאחר הניתוח ומשתחררות לביתן. בכך נחסכים סיבוכים אפשריים שקשורים בהחלמה של צלקת ניתוחית גדולה, קשיים בניידות של האישה לאחר הניתוח וסיבוכים נוספים שיכולים להיווצר בפתיחת הבטן”.
רוב המקרים, אומר ד”ר סבח, מבוצעים בניתוחי רובוט, מלבד מיקרים של נשים שעדיין לא ילדו, שעברו ניתוחים קודמים מרובים בחלל הבטן, או מסיבה רפואית אחרת. “הרובוט שינה את כל מערך הניתוחים וההחלמה אצל הנשים שאחרי מספר ימים כבר בדרכן הביתה”, מסכם ד”ר סבח.
המדור רופא מומחה הוא מדור מקודם הנעשה בשיתוף עם בית החולים "בילינסון"
