לחסן או לא לחסן? זאת השאלה. לפני כחודש נפתח מבצע חיסוני הקורונה לילדים בגילאים 5-11. עם זאת, על פי נתוני משרד הבריאות, עד כה התחסנו בחיסון אחד לפחות, רק כ-162 אלף ילדים, המהווים 12 אחוזים מכלל הילדים בגילאים אלה. כעת, חודש אחרי, בעוד הקורונה חוזרת לעשות גלים והאומיקרון שולח מדי יום תלמידים רבים לבידוד, ובממשלה דנים על הגבלות ותווים סגולים וירוקים, ביקשנו לשמוע מה חושבים הורים בפתח תקוה על אחד הנושאים היותר בוערים ונפיצים. הנה כמה מהקולות:
1. "בסופו של דבר, השיקולים בעד החיסון ניצחו"
אתחיל בגילוי נאות, אני אמא לשלושה ילדים, שניים מהם ברי חיסון (בת 9 ובן 6) ויקבלו במהלך סוף השבוע הקרוב את מנת החיסון השנייה. גם אני כמו הורים רבים, התלבטתי רבות בטרם קיבלתי החלטה. התייעצתי עם ד"ר גוגל, קראתי ברשתות החברתיות, שוחחתי עם חברים ומכרים, רופאות ורופאים – ובעיקר יצאתי מבולבלת. עם זאת, כאשר נדרשתי בסופו של דבר להחליט, העדפתי לחסן.
למה בכל זאת החלטתי לחסן? אני אדם של טבלאות. כשאני נדרשת להתמודד עם החלטות קשות, אני מכינה טבלאות של "בעד ונגד". גם במקרה זה, פתחתי את האקסל הקרוב והתחלתי לשפוך בפניו את כל השיקולים העומדים לנגד עיניי. בצד של הנגד – ציינתי את המידע החסר על החיסון, השפעותיו ותופעותיו העתידיות וציינתי שילדיי אינם בקבוצת סיכון, ולכן אם יחלו צפויה להם מחלה קלה. בצד של הבעד – ציינתי את השפעות המחלה כמו פימס, שעלולה להופיע גם אצל מי שחלו במחלה קלה, ולונג קוביד עם השפעות נוירולוגיות שונות ומשונות. ציינתי את העובדה שאני ובן זוגי התחסנו בשלושה חיסונים ועברנו זאת בשלום. וכן, ציינתי בתחתית הרשימה גם שיקולי תו ירוק, אחרי שנתיים קשוחות שעשו את שלהן על הנפש של כולנו, עם זומים ובדיקות. בסופו של דבר, כששמתי את השיקולים אלה מול אלה, השיקולים בעד ניצחו.
2. "מבחינתי הסיכון בלחסן גדול מהסיכון בלא לחסן"
מעיין גלבוע היא עצמאית ואמא לשלושה ילדים, שניים מהם ברי חיסון (בת 8.5 ובן 5.5). היא מסבירה מדוע בחרה שלא לחסן את ילדיה נגד קורונה: "הילדים שלי הם ילדים בריאים. על פי כל הנתונים שבדקתי, שמפורסמים על ידי משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי, מחלת הקורונה לא מסוכנת לילדים. ולכן אני לא רואה סיבה לחסן אותם במשהו שאין להם סיכון בו. מבחינתי הסיכון בלחסן גדול מהסיכון בלא לחסן", היא אומרת ומסבירה כי היא לא מתכוונת לחסן בעיקר בשל תופעות הלוואי לחיסון. "נחשפתי למקרים אצל ילדים ומבוגרים, וגם אצלי היו תופעות שהתגברו בין חיסון לחיסון, כשבשלישי זה היה הכי גרוע", אומרת מעיין. "היו תופעות של נימולים בידיים, עייפות יתר, כאבים בגוף, נשירה רבה ופגיעה באיזון של בלוטת התריס, שזה בעיניי הכי קריטי. בנוסף שמעתי על תופעות כמו חום של כמה ימים, פגיעה בשריר הלב, פגיעה בפריון ועוד". לדעתה ההיסטריה מהמחלה ותופעותיה גדולה מהמציאות.
רוצים להישאר מעודכנים?
3. "מוזר לי ששתי הבנות אמורות לקבל את אותו המינון, למרות הבדלים פיזיים משמעותיים"
שירי מנדלצוויג היא תרפיסטית בחינוך מיוחד ואמא לשלוש בנות, שתיים מהן ברות חיסון (בנות 11.5 ו-5.5). ככל הנראה שירי מייצגת את הרוב – המתלבטים. שירי מסבירה כי את הגדולה היא החליטה לחסן, אך מתלבטת לגבי הקטנה. "יש הבדלי בשלות ביניהן", היא מסבירה, "הגדולה בוגרת, מבינה את ההשלכות ויודעת מה המשמעות של סגר, בדיקות ותו ירוק. ההחלטה לחסן הגיעה מאיתנו, ההורים, אך נעשתה בשיתוף פעולה והסכמה מלאה שלה. לעומת זאת, הקטנה, רק שמעה על החיסון ובכתה בהיסטריה והביעה חוסר רצון משווע. היא לא תקבל את תופעות הלוואי בהבנה", היא אומרת. לדבריה, היא ובן זוגה התחסנו בשלושה חיסונים, אך במקרה של חיסון ילדים יש לה ספקות וחששות. "אני לא שלמה עם החיסון ולכן לא מרגישה נוח 'לכפות' על הילדה את ההחלטה שלנו", אומרת שירי, "מוזר לי ששתי הבנות אמורות לקבל את אותו המינון, כאשר ההבדלים הפיזיים ביניהן משמעותיים – מפחיד אותי לתת לקטנה מינון שיהיה גדול מדי ובעיקר מפריע לי שאין מספיק וודאות על החיסון, ואני אדם שמאוד צריך את הוודאות הזו".
4. "עד כה חוסנו מיליוני ילדים בעולם, תופעות הלוואי נדירות או קלות ומיידיות בלבד"
ביקשנו גם לשמוע דעה של מומחה, ושוחחנו עם ד"ר דיתי מכנס מעיין, רכזת רפואת ילדים במחוז דן-פ"ת בכללית ואמא לארבעה, מתוכם שלושה ברי חיסון (בני 10, 9 ו-5.5). ד"ר מכנס מעיין ממליצה למתלבטים להזדרז ולהתחסן. "צריך לקחת בחשבון שלוקח חודש עד שהחיסון באמת אפקטיבי", היא אומרת, "אני לא רוצה לחשוב איפה נהיה בעוד חודש אם הילדים לא יתחסנו". היא מציינת לחיוב את העלייה בבקשות לתורים לחיסוני ילדים: "אני משערת שזה נובע מתחילתו של הגל החמישי והאומיקרון שהצטרף לחגיגה. האומיקרון הוא אורח חדש ועוד אין מספיק נתונים לגביו. עם זאת, לפי הניסיון עם הזנים שהיו עד עכשיו – גם מי שחוסן וחלה, חלה במחלה קלה ונראה שגם באומיקרון הסיפור דומה".
איך אפשר להרגיע הורים שחוששים לחסן את הילדים?
"טבעי שאנשים חוששים, בטח כשמדובר בילדים שלהם. על פי איך שהדברים נראים כרגע – כל האוכלוסייה בישראל או תחלה בקורונה או תתחסן. למעשה ההחלטה שעומדת בפני ההורה היא: 'מה אני בוחר בשביל הילד שלי? האם אני בוחר בשבילו לחלות או להיות מחוסן?'. אנחנו יודעים שהסיבוכים מקורונה הם באחוזים גבוהים בהרבה מאשר סיבוכים מהחיסון, כאשר מרבית האוכלוסייה עוברת את החיסון כמעט ללא תופעות לוואי. עד כה חוסנו מיליוני ילדים ברחבי העולם ואנחנו רואים שהחיסון בטוח, שתופעות הלוואי נדירות או קלות ומיידיות בלבד. אין היום חיסונים בעולם שיש להם תופעות לוואי ארוכות טווח".
ד"ר מכנס מעיין מציינת כי בדומה לתרופות, מנת החיסון של הילדים קטנה משל המבוגרים. "פייזר ערכו מחקרים שגילו כי לילדים מספיקה שליש ממנת החיסון בכדי לפתח את כמות הנוגדנים שתגן עליהם", היא אומרת.
אבל ילדים לא בקבוצת סיכון. למה צריך להגן עליהם?
"רוב הילדים חולים בצורה קלה, אבל ישנם מקרי תחלואה קשה וכן היו גם מקרי תמותה של ילדים. אמנם מדובר באחוזים נמוכים, אבל אף אחד לא רוצה להיכנס לסטטיסטיקה הזו. להבדיל מילדים מחוסנים שיכולים להדבק, אבל מוגנים ממחלה קשה. בנוסף, במקרים רבים ילדים שחלו במחלה קלה סובלים מפימס או מלונג קוביד. בעוד שבארץ, ולדעתי גם בעולם, לא ראינו מקרי פימס ולונג קוביד במחוסנים".
למה פימס ולונג קוביד צריכים להרתיע אותנו?
"פימס היא מחלה דלקתית רב מערכתית, שמובילה הרבה פעמים לאשפוז. לונג קוביד יכולה להופיע גם אצל ילדים שעברו את הקורונה בצורה קלה, עם כמה ימי שיעול וקצת חום. שחודשים אחר כך הם מסתובבים עם עייפות, שיעול או אובדן חוש טעם וריח. למה ילד, שאמור להיות בשיא שלו, בריא ופעיל גופנית יסבול מזה?".
מה לגבי החשש שחיסון ילדות יגרום לשיבושים בווסת או לפגיעה בפוריות?
"נערכו כבר כמה וכמה מחקרים בנושא השפעת החיסון על הפוריות, על האוכלוסייה הרחבה יותר שכללה בני נוער ומבוגרים, שכבר התחסנו בכמה מנות וגם עבר זמן מהחיסון. עד כה לא הוכח שום קשר בין החיסון לבין פגיעה בפוריות או הקדמת ווסת אצל ילדות. גם לגבי שיבושים בווסת נערכו מחקרים ונמצא שגם אם היו שיבושים בקבלת הווסת, זה היה אולי לסבב או שניים של מחזור ואחר כך חזר להיות תקין".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
