אברהם נויברגר
אברהם נויברגר
“הדיון בשאלה הזאת עתיק בדיוק כמו המקצוע עצמו או לפחות מאז שמוסדו מדינות את הזנות והחל להיות סדר באורחות החיים של מדינות בעולם. אישית אני מתנגד למיסוד הזנות בישראל. בשנים האחרונות מתקיים דיון ציבורי בנוגע לאיסור צריכת זנות. מתן הכשר לזנות יביא לתופעות רבות של סמים, אלכוהול, פגיעה בנשים ועוד. השלמה עם מציאות הזנות ומיסודה יקרין וישליך על הציבור את אי היכולת שלנו להיאבק בתופעה ובעתיד על דברים לא מוסריים אחרים. הגיע הזמן שישראל תצטרף למדינות נוספות בעולם אשר רואות בזנות רעה חולה והחליטו על עונשים כבדים תוך אחריות פלילית לצרכני הזנות. לצמצום הביקוש לזנות יכולות להיות השפעות חברתיות חיוביות. ראשית כמובן לצמצום התופעה, איסור על תופעות של סחר בבני אדם וכיבוד הגורם האנושי ושינויי דעת הקהל בנושא. בכל התמודדות והחלטות בנושא הנ”ל ישנה חובה לטפל ולשקם את כל אלו הנמצאות במעגל הזנות ומתקשות לצאת ממנו. אינני יכול לתמוך במצדדים במיסוד הזנות כיוון שאין מדובר בעניין מוסרי. אם נתחיל בצידוק של פשעים קטנים בסוף נתעורר עם לגליזציה של פשעים גדולים ואחרים”. (נויברגר הוא יו”ר הסתדרות הגימלאים במרחב פתח תקווה וראש העין)
עו"ד אלון וולקוביצקי צילום זאב שטרן
אלון וולקוביצקי
“היהודייה הראשונה כמו גם האחרונה שעסקה בזנות בתנ”ך (בראשית ל”ח) הייתה תמר כלתו של יהודה. על פי המסופר, תמר התחזתה לזונה באופן חד פעמי ולמטרה ספציפית וממוקדת. המעשה שלה נזכר על ידי המפרשים דווקא כמעשה ערכי וראוי שתוצאותיו היו לידת התאומים פרץ וזרח שהיו אבות אבותיו של דוד המלך ומלכות יהודה ההיסטורית. לא בכדי, התנ”ך “סלח” למעשה זנות אחד והציג אותו כמעשה ערכי וראוי, אבל לא הסכים להפוך את הזנות למקצוע לגיטימי. אני הייתי מציע לבטל ולמחוק באופן גורף את ההצעה למיסוד הזנות, ותחת זאת להקים לעוסקות במקצוע בתי מחסה שיטפלו בנשים כל אחת לפי צרכיה ויוציא אותן מהמעגל. במקום למסד את הזנות הייתי ממסד את הטיפול בנפשן הפגועה של נותנות השירות, ממסד את אורחות חייהן לחיים נורמטיביים ותקינים, ממסד את ההעצמה והריפוי של נותנות השירות הזה וממסד את הסיוע והעזרה שהמדינה תגיש להן ועל בסיס קבוע עד שתצאנה ממעגל זה”. (וולקוביצקי הוא עורך דין פלילי ותעבורתי)
מאיה בן ישראל
מאיה (סורמלו) בן ישראל
“תעשייה זו המונה מאות דירות דיסקרטיות, עשרות מכוני עיסוי, מסגרות לשירותי ליווי ומועדוני חשפנות, מגלגלת מדי שנה כשלושה מיליארד שקל בישראל. כבכול שוק ועבור כל מוצר, כל עוד יש ביקוש ויש היצע, עסקאות תתקיימנה, לפיכך ניתן לחשוב שהזנות תתקיים בכל מקרה. משום כך עדיף שהזנות תהיה חוקית וכך יתאפשר פיקוח טוב יותר לרבות בדיקות רפואיות תקופתיות, צמצום סרסרות והשתת מס. הואיל והיציאה לזנות אינה מהווה פתרון לבעיותיהן הכלכליות של העוסקות בתחום ולריפוי נפשן מפגיעה מינית שחוו והואיל וישנם מעגלים נוספים של נפגעים (דור ההמשך) מהזנות, עלינו כחברה לעשות את המקסימום כדי לבלום זאת. לדידי המאבק הגדול של הריבון הוא ירידה לשורשים ולא איסור הפירות. יש לרכז משאבים ולמנוע הגעתן של נשים למקום זה. נכון, יש מרכזי תמיכה והסברה אולם לא מספיק. כך למשל, בניסיון ליצור קשר עם אחד ממרכזי התמיכה לנפגעות, מסרו לי כי זמן ההמתנה הינו מעל לשנה. זה עצוב. מי שכבר פונה וזקוקה לסיוע, המתנה זו ללא ספק תחרוץ את דינה”. (בן ישראל היא פעילה חברתית)
מוניקה כהן
מוניקה כהן
“אסור בהחלט למסד את הזנות. הזנות היא חלק משמעותי בסחר בנשים, זו אלימות מינית שיש למגר והיא פשע של אונס נשים חסרות ישע. אין מדובר בפרנסה של נשים אלא ב”תעשייה” הגורפת מיליונים ומפרנסת פושעים. מיסוד הזנות יהפוך את המדינה שותפה לרווחים דרך הטלת מיסים ובכך בעצם המדינה תהיה שותפה לפשע. הצעת החוק החדשה של חברות הכנסת זהבה גלאון ממר”צ ושולי מועלם מהבית היהודי מדברת על הפללת לקוחות. בחוק כתוב כי “צריך להקטין את הביקוש לזנות ולפעול נגד החוליה בשרשרת הזנות שהייתה עד לאחרונה סמויה מן העין והם צרכני הזנות”. וודאי שבעלי האינטרסים הכלכליים יתמכו במיסוד הזנות משום שהצליחו עד היום לגרוף רווחי ענק על חשבון נשים הממוקמות בתחתית הסולם החברתי. גם אם תעשייה זו תתמסד, היא תפגע בנפשן ובתדמיתן של אותן נשים. מיסוד הזנות יגדיל את היקפי תעשיית המין ולא יתרום לקורבנות עצמם אלא למנצלי הקורבנות”. (כהן היא יו”ר עמותת “פתח תקווה זה אני”)
