עו"ד אלון וולקוביצקי צילום זאב שטרן
אלון וולקוביצקי:
"החינוך היהודי בעת העתיקה החל מחינוך של אב לבן והמשיך לחינוך ציבורי כללי. כבר בתקופת בית שני תיקנו חכמים תקנות המרחיבות את החובות החינוכיות. ואכן גם לאורך כל שנות גלות ישראל ידעו היהודים לשמור על חינוך מוקפד לילדיהם ובאופן מקודש, זאת ללא כל עלות מצד ההורים. על ההורים לדעת ולהבין מספר דברים בבואם לשלם למוסד בו לומד ילדם: יש לקרוא בעיון רב את חוזר התשלומים בשים לב לתשלומים מרביים המותרים לגבייה באתר משרד החינוך. בנוסף, יש לבדוק ולבחון היטב את הקטגוריה של 'תשלום מרצון' – סעיף בו כל בית ספר למעשה עצמאי בדרישותיו כגון עבור עיתוני בית הספר, טיולים, מסיבות ושיעורי תגבור וההעשרה. דברים מהסוג הזה חובה עליהם להיקבע בתיאום עם הנהגת ההורים. לדוגמא, במקרה של דרישת תשלום עבור מערכות מיזוג אוויר שלאחרונה נפוץ בארצנו, שלטעמי אינה לגיטימית כלל, על ההורים לערב את הנהלת בית הספר ואפילו את משרד החינוך. לדעתי, תשלומי ההורים יוצרים פערים בין בתי הספר, והפערים משפיעים גם על טיב השירותים שהתלמידים מקבלים. כדי לצמצם פערים אלו יש לתת לכל ילד בישראל עד כיתה י"ב את אותם הכלים על ידי משרד החינוך וללא קשר להכנסת הוריו. בעולם אוטופי ושווה הזדמנויות כמו זה שאני הייתי מעוניין לחיות בו, הייתי מצפה שתשלומי ההורים יוטלו כמס על כלל האזרחים, במסגרת הביטוח הלאומי ובהתאם לגובה משכורתם". (וולקוביצקי הוא עורך דין פלילי ותעבורתי)
איציק אדורם
איציק אדורם:
"בהגיענו לקראת פתיחת שנת הלימודים, נשאלתי שאלה שכל הורה מדי שנה מתחבט בה. מדוע עלינו ההורים לשלם תשלומים נוספים לבית הספר שהרי במדינת ישראל חוקק חוק חינוך חינם. התשלומים הללו מדורגים וככל שהתלמיד לומד בכיתה גבוהה יותר התשלום הנדרש גבוה יותר. דעתי היא שלא ניתן לבטל לחלוטין תשלומים אלו, אך יחד עם זאת מדינת ישראל צריכה להפנות משאבים כספיים גדולים יותר לכיסוי הצרכים של התלמידים בבתי הספר. ברור לי שהתשלומים נועדו לסייע במימון ההוצאות שיש לכל בית ספר, ברור שכל מנהל עושה ככל שהוא יכול להתייעל ולפעול בצורה מושכלת בהוצאות – אך למרות זאת קיים פער כספי בין המימון המוזרם לבין הצרכים. למטרה זו נועדו תשלומי החובה בבתי הספר. המדינה צריכה לסייע יותר בעניין הזה משום שבעיניי החינוך המיטבי הוא יסוד להתפתחות הילדים והבסיס להשתלבותם בעתיד במדינתנו. אל לנו לחסוך מאום מתלמידנו מפאת מחסור תקציבי. הפגיעה תהא גם בתלמידים אבל במיוחד במדינה שלנו ובהשתלבותם בעתיד בהתפתחותה ובקידומה. אני מציע לצאת מהקיבעון המחשבתי ולבצע בדיקת עומק כיצד ניתן לצמצם העול המוטל על ההורים בסעיף של תשלומי החובה בבתי הספר. יש לזכור במיוחד שישנן משפחות בהן בו זמנית לומדים מספר ילדים בבית הספר והמעמסה הכספית כבדה". (אדורם הוא פעיל חברתי)
אופירה אבירם
אופירה אבירם:
"נתחיל בזה שכולנו לא אוהבים לשלם, כולם מתחמקים מתשלום ורוצים מה שיותר בחינם. חינוך חובה חינם כבר מזמן איננו כזה וילדים רבים מוצאים עצמם מודרים מפעילויות בית ספר מפני שהוריהם אינם מסוגלים לשלם עבורן. מדובר בבעיה כאובה. ילד שיודע שההורים שלו לא משלמים יתחמק מהטיול בתירוצים שהוא לא אוהב טיולים. משפחות רבות נכנסות למעגל המצוקה כמו חד הוריות שקיצצו להן את הקצבה, מובטלים שפוטרו ועוד. לדעתי, על הבית ספר לסבסד תלמידים מיעוטי יכולת או שמשרד החינוך יעזור. חוק חינוך חובה חייב להיות חינם ועל המדינה לממן את ההוצאות לבית ספר. אסור לפגוע בילד בגלל התנהגות הוריו. (אבירם היא נרמולוגית)
צביקה שטרן
צביקה שטרן:
"קודם כל גילוי נאות: אני רווק ואין לי ילדים. אבל אני בהחלט חושב שמשרד החינוך צריך להפסיק להפוך את ההורים לפרה חולבת. ההורים עובדים מאוד קשה לפרנס את הילדים. גם ככה מאד קשה לחיות בישראל כשיש כל כך הרבה מיסים שונים ומשונים (מס קנייה על רכבים, אגרת רישוי, עמלות בנקים, מס הכנסה ועוד ועוד). משרד החינוך חייב להוריד את גודל התשלומים שהוא דורש מההורים למינימום. חייבים להקל על ההורים. שתהיה שנת לימודים פורייה לילדים וגם להורים" (שטרן הוא פעיל חברתי בשכונת כפר גנים ג')
