לא אשאיר חובות. מחילה – הפרק השלישי בתולדות דברי ימי המכולות של אבו פואד, של שלמה התימני, של קוקולו הפרסי ושל עוד טייקונים יובא בעוד מספר שבועות. וכי מדוע? יען כי יש לי שני סיפורים אנושיים לדון בהם השבוע.
עושים עוול לחצי עולה חדש ותמים?! בסיפור הבא אין טובים ואין רעים. אין רשעים ואין צדיקים. אין אשמים ואין זכאים. אין טועים ואפשר אפילו לומר שכולם צודקים. אמה מה? עוול גדול ומגוחך יש פה מכאן ועד להודעה חדשה. למען האמת, הכל מסכימים כי הסיפור בלתי סביר בעליל אבל לפחות בהתחלה מקבלי ההחלטות וכותבי דו"חות החניה המסורים והנאמנים אמרו בכאב ובהרכנת ראש: "וואללה נכון. הענין מגוחך!!, אבל אין מה לעשות". למזלנו ולמזלו של ס', אזרח תמים ושומר חוק שלא ידע מאיפה בא לו הדו"ח הזה, פנייה של העיתון לעירייה הביאה לתגובה לפיה הדו"ח אמור להיות מבוטל. אבל הסיפור הזה, בכל זאת שווה לספר אותו.
אז תשמעו סיפור. ס' הוא חצי עולה חדש מאוזבקיסטן. יעני, מעט וותיק אבל הוא לא כל כך קורא עברית ולא מכיר תמרורים משונים. ס' מתפרנס מעבודת שמירה ואבטחה בחניון רכבים במרכז העיר. בקושי מביא הביתה שכר מינימום. בשבוע שעבר הוא חטף דו"ח חניה כפול על סך של 500 שקלים!!. ומה היה חטאו ועל מה חטף דו"ח חניה?! על פשע גדול: הוא תלה שלט "למכירה" על הרכב החלוד והענתיקה שלו וחנה ברחוב בו יש תמרור האוסר חניה לרכב "למכירה". אוקיי – אז מה הבעיה. הבעיה היא ש־ס' החנה את רכבו ברחוב שהוא עצמו מתגורר בו! כלומר, הוא אינו סוחר רכב ואין לו מאה מכוניות "למכירה" שכולם מונחים ברחוב גרינשפן וסותמים חניות, אלא הוא אזרח תמים שעושה מעשה סביר של בן תמותה. במילים אחרות: ס' הולך לעבודתו בבוקר עם רכבו ועליו שלט "למכירה" ובערב הוא שב הביתה ומחנה את הרכב ליד ביתו. אלמנטרי, לא?! אבל אצלנו זה מסתבך. מסתבר שאצלנו ס' הפך לעבריין כבד מנשוא, יען כי אסור היה לו לחנות ליד ביתו עם שלט "למכירה". מזל שלא ביקשו ממנו גם "מס שלטים". כדי להיות חד וברור: החניה ברחוב של ס' היא חופשית ללא תשלום לכל רכב פרטי ולכל דיכפין, אבל אם תלית על חלון רכבך מודעת "למכירה" הסתבכת קשות. בצר לו שאל ס' את האנשים המלומדים: "חברים, וכי מה אני צריך לעשות כשאני שב בערב הביתה ורוצה לחנות ברחוב של בית מגוריי?!". ס' פנה אלינו ואף אני התעניינתי ולהלן התשובה שקיבלתי מגורמים עירוניים: "אין מה לעשות. שמידי יום יוריד ס' את השלט של הרכב כאשר הוא שב הביתה ….!!!". טוב שלא הציעו ל-ס' להכניס את הרכב לסלון הבית. בשלב הזה חשבתי שהם צוחקים אבל זאת לא הייתה בדיחה. האמת היא שראיתי שיש לכולם רצון טוב וכולם מבינים שמדובר בגזירה מצחיקה, אבל הפתרון נמצא רק בהמשך. ויש פאנצ'!!.
רוצים להישאר מעודכנים?
הפאנצ'. מחיר רכבו של ס' במחירון הוא 1,500 שקל. בסופו של דבר הרכב נמכר לסוחר ב־1,000 שקלים. הדו"ח ש־ס' ישלם עומד על 500 שקלים, יעני, 50 אחוז מערך הרכב הוא דו"ח חניה. פנה עיתון מלאבס אל דובר העירייה והתשובה שהתקבלה הגיונית ומתקנת את העוול שנגרם ל-ס'. כך ענה דובר העירייה, חזי חקאק: "כמובן שמקובל לפרסם מודעה על רכב פרטי המוצע למכירה. העירייה פועלת בהתאם לחוק ומנסה למגר את תופעת סוחרי הרכב שמעמידים רכבים רבים למכירה בצמתי רחוב. פקח החניה הסיק שמדובר ברכב של סוחר ולכן רשם לו דוח. אנו מתנצלים על עוגמת הנפש וממליצים לתושב לשלוח ערעור ליועץ המשפטי ברשות החניה".
מעקב. עכשיו רק נותר לוודא שהערעור של ס' יתקבל, הדו"ח יבוטל והעוול יתוקן.
אפשר עצה?! בעירייה יושבים אנשים חכמים ועמוקי היגיון. המלצה לי להם ובחינם. בבחינת: "לפני עיוור לא תיתן מכשול!". ממליץ להוסיף לתמרור הערה קטנה: "אין חניית רכב "למכירה" אפילו לא לתושבי הרחוב". ובא לציון גואל. מי קונה?.
כבוד הנשיא. ת'שמעו קטע שקשור לשיימינג ברוטלי ברשת, לגמרי לא צפוי. לפני כשבועיים פרסם מר א"א, איש חסיד וחביב מקומי, מודעה בעיתונות המקומית ובה הודיע כי הוא גאה לדווח לאומה על בחירתו לכהונת "נשיא סניף פתח תקוה של הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו". לא בטוח שכולם בעיר ידעו שיש פדרציה עולמית של יהודי מרוקו, אבל עכשיו אנחנו יודעים שיש ארגון מכובד כזה, יש לו גם סניף בפתח תקוה ויש לו גם נשיא פתח תקוואי רם מעלה. כמובן שכל האומה בירכה את א"א על תואר הנשיאות שזכה בו והעיר מלאבס צהלה ושמחה. אמה מה – אף אחד לא שיער ששבוע אחר כך יבוא ל־א"א חורבן כללי על הראש בצורה של שיימינג מעליב והלבנת פנים פומבית בכיכר העיר. אבל עבר שבוע, ובעיתונות פורסמו מודעות ענק שטענו להד"ם!! יעני, א"א לא נבחר לשום "נשיא" מקומי. ואני רק שאלה: דחילקום חבר'ה, למה עלבתם כך?! מה עיצבן כל כך אתכם? עד כי בער לכם להלבין פני חבר קבל עם ועולם?!.
