לפני כשבועיים העברתי מפגש בסדנת הכתיבה שלי לילדים בכיתות ד' עד ו'. סיימנו את המפגש עשר דקות לפני הזמן ובמקרים כאלו אני אוהבת לשאול אותם שאלות כלליות על החיים ולשמוע את התשובות שלהם. גיליתי שאני לומדת הרבה מהקשבה לילדים.
"אם הייתם יכולים לבקש כל משאלה בעולם, מכל תחום בחיים, מה הייתם מבקשים?", שאלתי.
הופתעתי לגלות שכל התשובות, של כל הילדים, היו דומות. כולם רצו כסף או להיות מפורסמים.
אחד ביקש חשבון בנק מפוצץ בכסף, אחת ביקשה ארנק שבכל פעם שהיא פותחת אותו הוא מתמלא בשטרות של מאתיים שקלים, ילד אחר רצה כרטיס אשראי פלאי ומיוחד איתו הוא יכול לרכוש בחנויות כל מה שמתחשק לו וילדה חמודה אחרת רצתה רובוט שילך איתה לקניון, ישלם עבור כל מה שתרצה לקנות, יעזור לה לסחוב הכל הביתה ויעזור לה לסדר את החדר. שלוש בנות רצו להיות הכי מפורסמות בעולם, הן לא חשבו בזכות מה הן יהיו מפורסמות, העיקר שיכירו אותן וככה יוכלו לקבל הרבה כסף בכל פעם שיצאו מהבית. ככה זה המשיך והמשיך, כל ילדים ענו את אותה תשובה בווריאציות שונות. כולם רוצים פרסום וכסף, הרבה כסף!
נזכרתי בעצמי, כשלמדתי בסדנת הכתיבה של אלי סגל ז"ל. הוא שאל אותנו את אותה שאלה ואני ביקשתי לדעת לדבר בכל שפה שקיימת בעולם, מהשפות המוכרות כמו אנגלית וצרפתית, גרמנית ואיטלקית ועד לשפות הקדומות של השבטים באפריקה ובדרום אמריקה. חשבתי שזו יכולת מדהימה, היכולת לתקשר עם כל אדם בעולם, אבל כששמעתי את הילדה בסדנה שביקשה ארנק שמתמלא בכסף בכל פעם שפותחים אותו, זה פתאום קסם לי מאוד. איך אני לא חשבתי על זה אז?
מאירה ברנע גולדברג. צילום אפרת אשל
אין לי טענות לילדי הדור הנוכחי, הזמנים השתנו. היום הכסף שולט, התחרותיות עצומה. היום הילדים חולמים להיות מפורסמים, הם לא יודעים באיזה תחום הם רוצים להתפרסם, אבל העיקר להיות מפורסמים ועשירים. חלק גדול מהמידע שלהם מגיע מיוטיוברים צרחניים והם המודל לחיקוי שעליהם הם גדלים.
אני לא מורה, ולא מחנכת. חשוב לי מאוד שהתלמידים יסמכו עלי ולא יחשבו שאני מנסה לחנך ולהטיף להם מוסר, אבל הגעתי הביתה ולא יכולתי להפסיק לחשוב על התשובות שקיבלתי. איך יכול להיות שלא היה אפילו ילד אחד בקבוצה שחשב אחרת, איך לא הייתה אפילו תשובה אחת שלא קשורה לעושר? ניסיתי לחשוב איך אני כמנחת הסדנה, וכסופרת יכולה לנסות לפתוח להם מעט את החשיבה לכיוונים אחרים בלי להעביר ביקורת על התשובות הקודמות?
את הפתרון מצאתי בספר. למפגש הבא בסדנה הגעתי עם הספר "מיני מיליארדר". ספר מצחיק שכתב דיוויד וויליאמס על ילד שיש לו אבא עשיר מאוד. לילד נמאס מהלימודים בבית ספר לצד ילדי עשירים והוא מחליט להירשם לבית ספר רגיל במרכז העיר בלי לספר לאף אחד מי הוא. אבא שלו חושש שלבנו לא יהיו חברים והוא מחליט לשלם לילדים בבית ספר החדש כדי שיהיו חברים של הבן שלו.
הקראתי להם מספר קטעים מהספר, כולל תיאור מאוד מרשים ומדהים של כמות החפצים שיש לילד בחדר ואיך נראה החדר שלו (מסך טלוויזיה בגודל 100 אינטש, 500 זוגות נעלים, כלב רובוט מיפן, כל משחק מחשב בעולם וכו'). הילדים התלהבו מאוד והם הכינו רשימות דומות, איך החדר שלהם היה נראה לו היה להם את כל הכסף שבעולם.
לאחר מכן סיפרתי להם את סיפורו של דיוגנס, הפילוסוף היווני שהיה האיש הכי עני באתונה ולא היה מאושר ממנו בכל יוון (מתוך הספר הנפלא 'אגדות אמיתיות' שראה אור בהוצאת פנק). דיוגנס ויתר על כל חפציו והאגדה מספרת שהוא לימד את סוד קסם האושר ללא חומרנות גם את אלכסנדר הגדול. דיברנו על הדברים שגרמו לדיוגנס להיות מאושר ומדוע הוא עבר לגור בחבית וחילק את כל חפציו לאחרים.
לאחר מכן שאלתי אותם שוב את אותה השאלה מהשיעור הקודם, "אם הייתם יכולים לבקש כל משאלה בעולם, מכל תחום בחיים, מה הייתם מבקשים?". אמרתי להם שהם יכולים לבחור שוב מה שבחרו בשבוע שעבר, אבל הם לא רצו.
"אני רוצה יכולת לרפא כל אדם שאני נוגע בו".
"אני רוצה לעוף ולראות את העולם כמו שהציפורים רואות אותו".
"אני רוצה לבקר בכל המדינות בעולם, גם במדינות שלא נמצאות עם ישראל ביחסים טובים".
"אני רוצה להיות דמות בסרט של דיסני".
"אני רוצה שההורים שלי יחזרו לגור יחד".
"אני הייתי מבקשת שלא יהיו יותר מלחמות בעולם ושלא יצטרכו צבא".
"אני הייתי רוצה לדעת לצייר כמו ואן גוך".
אלו היו חלק מהבקשות החדשות. מתוך קבוצה של 14 ילדים, רק 3 בחרו שוב בכסף ופרסום.
חזרתי הביתה מאושרת. לרגע הרגשתי כמו דיוגנס, האושר יכול להגיע גם ממקורות אחרים, לא רק מכסף, זהב ויהלומים.
בערב קפצה לי בפייסבוק פרסומת לקולקציה חדשה של שמלות של מעצבת שאני מאוד אוהבת. דפדפתי בין התמונות, הסתכלתי על המחירים. השמלות היו מאוד יפות, לו יכולתי הייתי קונה את כל מה שראיתי שם. לרגע חשבתי על הארנק הקסום שיורק עלי שטרות בצרורות ברגע שאני פותחת אותו. מה היה משמח אותי יותר? חשבתי. עוד שמלות, או עוד סדנאות כתיבה עם ילדים?
להפתעתי הרבה בחרתי בעוד מפגשים עם ילדים.
אף על פי שרובנו נוטים לחשוב שכסף גורם לאושר, לאושר גורמים רבים ומגוונים.
ספרי הלימוד של הארי פוטר / ג'יי. קיי. רולינג, תרגום גילי בר הילל סמו, ספרי עליית גג – ידיעות אחרונות
ספרי הלימוד של הארי פוטר
סוף סוף אחרי שנים רבות שבהן אי אפשר היה להשיג את הספרים, הודפסו מהדורות חגיגיות של ספרי הלימוד שבלעדיהם אי אפשר להתחיל ללמוד בהוגוורטס:
חיות הפלא והיכן ניתן למצוא אותן / ניוט סלמנדרה
קווידיץ בראי הדורות / קנילוורת'י וויספ
מעשיות בידל הפייטן / תרגמה מן הרונות המקוריות: הרמיוני גריינג'ר עם הערות מאת פרופסור אלבוס דמבלדור.
אם השמות שציינתי לא אומרים לכם כלום, נראה שאתם לא ממעריצי סדרת הספרים של הארי פוטר. (בוז! איך אפשר לא להיות מעריצי הארי פוטר?).
אני בכל אופן, וגם אבישי (בן תשע) התרגשנו מאוד מהספרים והם מומלצים מאוד להשלמת החוויה של קריאת הסדרה והצפייה בסרטים.
אפשר למצוא בהם מידע שימושי על חיות פלא (ידעתם למשל שאקרומנטולה, הוא עכביש ענק בעל שמונה עיניים המסוגל לשוחח בשפת בני האנוש?), ללמוד על התפתחות המטאטא המעופף, על ההיסטוריה של משחקי הקווידיץ', ולקרוא את הסיפורים שעליהם גדלו דורות של קוסמים. אגב, חלק מההכנסות ממכירת הספרים האלו מועברות לארגוני צדקה שהקימה הסופרת האגדית ג'יי. קיי. רולינג, במטרה לעזור לילדים במצוקה.
בקיצור הספרים האלו הם חובה לכל מעריצי הארי פוטר באשר הם ולחובבי הפנטזיה.
סטטוס לשבת: אם כל המשאלות
אני: אבישי, אם היית יכול לבקש כל משאלה בעולם, מכל תחום בחיים, מה היית מבקש?
אבישי: הייתי מבקש משהו שיכול להגשים לי את כל המשאלות שיש לי.
