בריאות.בית החולים בילינסון צילום באדיבות בית החולים
1 פתח תקוה היא מעצמת רפואה, ומטבע הדברים חלק לא קטן מהאירועים המשמעותיים שאירעו בה קשורים לבתי החולים שנמצאים בעיר. כך למשל, מרכז שניידר לרפואת ילדים. טקס הנחת אבן הפינה של המרכז התקיים בחודש אפריל 1988. מגילת היסוד של מרכז שניידר נחתמה במועד זה ונטמנה מתחת ליסודות הבניין. במגילת היסוד נכתב: "בית חולים זה, המוקדש לזכותו הבסיסית של כל ילד לחיות חיים בריאים בעולם של שלום, יהיה גשר לשלום ויקשור אומה זו לשכנותיה". ואכן בבית החולים מטופלים ילדים מכל רחבי הארץ והעולם. המרכז נחנך בחודש אוקטובר 1991. בגזירת הסרט התכבדה אורה הרצוג, אשת נשיא המדינה ונשיאת המועצה הציבורית למען מרכז שניידר. עוד נכחו בטקס אהוד אולמרט שר הבריאות, נחום פסה מנכ"ל הכללית, פרופסור יהודה דנון, המנהל הראשון של המרכז ואורחים רבים נוספים.
מרכז רפואי שניידר.צילום: זאב שטרן
2 בחודש ינואר 1993 נחנך במרכז שניידר מכון הלב ומספר שבועות לאחר מכן נפתח חדר הצנתורים הראשון. מאז ועד היום טיפלו צוותי מכון הלב, יחידת הצנתורים והמערך הקרדיו-כירורגי בעשרות אלפי ילדים מהארץ והעולם, ביצעו השתלות לב, ניתוחי לב מורכבים וצנתורים אבחנתיים וטיפוליים בתינוקות בני יומם, פעוטות, ילדים ומתבגרים. בפברואר 2006 התקיים במרכז שניידר, בפעם הראשונה בארץ ואחד המקרים הבודדים בעולם, ניתוח לב פתוח לפג ששוקל פחות מ־800 גרם. הפג, אחד מתאומים, סבל ממום נדיר בלב בו עורק הריאה הימני יוצא מאבי העורקים, במקום מעורק הריאה הראשי. מבנה זה גרם להעמסה עצומה של דם בשתי הריאות וכתוצאה מכך נשקפה סכנה לחייו. הניתוח בוצע בהצלחה והתינוק שוחרר לביתו.
3 בשנת 2005 קיבלה פרופ' רנה זייצוב ז"ל, מייסדת תחום אונקולוגיית הילדים בישראל והמנהלת הראשונה של המערך ההמטולוגי -אונקולוגי במרכז שניידר, את פרס ישראל לחקר הרפואה.
4 בחודש מאי 2015 התקיים בהצלחה ניתוח השתלת כבד בתינוקת בת 5 חודשים, מושתלת הכבד הצעירה ביותר בארץ. התינוקת הקטנה סבלה ממחלת כבד חריפה ונזקקה להשתלה דחופה להצלת חייה, אמה של התינוקת תרמה לה אונת כבד ובכך הצליחה את חייה. מרכז שניידר הינו בית החולים המבצע את מרביתם המוחלט של ניתוחי השתלות האיברים בילדים בישראל. מאז הקמתו, בוצעו בו כ־600 השתלות לב, ריאה, כבד וכליות בתינוקות, ילדים ובני נוער, באחוזי הצלחה הדומים למרכזים הרפואיים הטובים בעולם.
5 בית החולים בילינסון הוקם בשנת 1936, לאחר שהוועד המפקח של קופת חולים כללית בראשות ד"ר משה בילינסון החליט על הקמת בית החולים לאור מצוקת אשפוז באזור. השם הזמני של בית החולים היה "בית החולים למושבות יהודה והשרון". שלושה שבועות לאחר הכרזת השם נפטר בילינסון מהתקף לב ושם בית החולים שונה ונקרא על שמו. בתחילה מנה בית החולים 70 מיטות, כיום בבית החולים כ־1,300 מיטות. חנוכת בית החולים תוכננה לאחד במאי 1936 אלא שמאורעות תרצ"ו שפרצו שבוע וחצי קודם לכן דחו את הטקס בחצי שנה ל־27 באוקטובר 1936.
בית חולים השרון. צילום אסף הבר
6 במטרה לקצר את התור לניתוחים, החליטה הנהלת קופת חולים כללית להקים שלוחה לבית החולים בילינסון. בשנת 1942, בשלב ראשון, הוחכר מבנה חד קומתי ושמו נקבע כ' בילינסון ב"'. בראשית שנות ה-50 הוסב שמו לבית חולים "השרון", וב־1982 הוחלף שמו ל"גולדה-השרון", על שם גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל לשעבר, שהייתה גם יו"ר הוועד המפקח של קופת חולים כללית. קומץ רופאים מנתחים מבילינסון, ובראשם מנתח צעיר בשם ד"ר נח פלר, הם שהיוו את הגרעין המייסד של בית החולים השרון. בהמשך נפתחו בזו אחר זו מחלקות רבות אשר במסגרתן ניתנו טיפולים ייחודיים, ובית החולים הפך חלוץ ומוביל בטיפול רפואי ובאבחון, תוך כדי התפתחות מהירה, מ-28 מיטות בתחילת הדרך לכ־ 400 מיטות כיום.
7 בשנת 1996 אוחדו בתי החולים בילינסון והשרון למרכז רפואי אחד על שם יצחק רבין ז"ל. כמה ימים לפני כן, בתאריך 27.12.95, לחצה לאה רבין על כפתור שהאיר בו זמנית את השם מרכז רפואי רבין בשני בתי החולים – בילינסון והשרון. הלחיצה על המתג סימלה את איחודם של שני בתי החולים.
8 השתלת הכליה הראשונה בישראל מתורם חי התבצעה בבית החולים בילינסון בשנת 1964. מדינה שלמה עקבה בדריכות אחרי הסיפור של נזירה לוי, אשר תרמה כליה לבנה. לימים הפך בית החולים בילינסון לחלוץ ומוביל בתחום השתלות האיברים וכיום הוא מבצע את כל סוגי השתלות האיברים ובהיקף הרב ביותר. בבילינסון מבוצעות השתלות לב, ריאות, כליה, כבד, קרנית ומעי.
9 בבילינסון בוצעה בפעם הראשונה בישראל השתלת כבד מהחי אם תרמה אונת כבד לבתה. השתלת כבד מתורם חי מבוססת על עקרון של מתן חלק של כבד של אדם בריא לחולה המועמד להשתלת כבד. בהיעדר מספיק תרומות מהמת יש כיום מגמה כלל עולמית לעבור לשימוש בהשתלת אונת כבד. בארץ מודגש עוד יותר הצורך לשימוש בהשתלה מתורם חי בשל ההמתנה הממושכת להשתלה עם סיכון גבוה לתמותה במהלך ההמתנה. עד סוף 2017 בוצעו בבילינסון מעל ל־700 השתלות כולל 102 השתלות של אונות כבד מתורם חי במבוגרים ובילדים.
10 בשנת 2004 נפתח בבית החולים בילינסון מרכז דוידוף לטיפול ולחקר הסרטן. מרכז דוידוף הביא לפריצות דרך בטיפול בתחום הסרטן ויצר סטנדרט חדש באיכות הטיפול ובתנאי האשפוז של חולי הסרטן בישראל. רבים מהמומחים במרכז דוידוף נחשבים למובילי דעה בישראל ומבצעים מחקרים משותפים עם מרכזי הסרטן המובילים בעולם.
11 בשנת 2014 נפתח בבילינסון המיון הגדול במזרח התיכון. מדובר במערך מיון ייחודי שמשתרע על שטח של כ־5,000 מ"ר. צוות המיון מעניק במשך 24 שעות ביממה טיפול מקצועי ואיכותי לכ־150,000 פונים בשנה. פרויקט הבניה רחב ההיקף התאפשר הודות לתרומתו הנדיבה של דניאל חוסידמן ממקסיקו והודות לשירותי בריאות כללית.
12 ביולי 1968 הכריזה ממשלת ישראל על רפורמה במערכת החינוך שנועדה לקדם את תלמידי ישראל ולהביא לשוויון הזדמנויות לכל ילד. כך הוחלט על הקמת חטיבות ביניים. עד אותה שנה, למדו התלמידים בבתי הספר היסודיים מכיתה א' ועד כיתה ח', ובכיתה ט' עברו התלמידים לתיכונים. פתח תקוה הייתה העיר הראשונה שהצטרפה לרפורמה החדשה. בפתח תקוה הוביל את המהלך מי שהיה מנהל מינהל החינוך באותה תקופה, יהודה לקס.
13 עיריית פתח תקוה כרשות זכתה לאורך השנים בשני פרסי חינוך ארציים. הראשון היה בשנת 2005 והשני בשנת 2015. לראשונה החליט משרד החינוך לחלק פרסי חינוך בשנת 2000 ובמשרד החינוך החליטו שניתן להגיש בקשה לפרס חינוך כל עשור, על מנת לתת את האפשרות לערים נוספות. בנוסף לכך, במסגרת הענקת פרסי חינוך לבתי ספר, פתח תקוה קבעה תקדים כאשר בשנה זכו בפרס חטיבת רשיש וחטיבת בן גוריון. בעקבות הזכייה של שני בתי ספר מאותה העיר, הוציא משרד החינוך הנחיה שלא ניתן להגיש באותה שנה בקשה לפרס חינוך ארצי של יותר מבית ספר אחד מעיר.
14 זה היה אסון שזעזע לא רק את פתח תקוה, אלא מדינה שלמה. ב־11 ביוני 1985 התרחש אסון הבונים הנורא. רכבת נוסעים התנגשה באוטובוס שהוביל תלמידים מחטיבת הביניים ברנר לטיול שנתי, בקרבת מושב הבונים. באסון נהרגו 22 בני אדם: 19 תלמידים, מחנכת הכיתה, נהגת האוטובוס ואם מלווה. התאונה אירעה בשעה 8:50 בבוקר. האוטובוס, בו נהגה רות דוידוב והיו בו 38 נוסעים, עצר לפני מפגש דרך העפר שעליה נסע לבין מסילת הרכבת בקו תל אביב-חיפה סמוך למושב הבונים. הדרך הייתה דרך חקלאית, ולא הוצב בה רמזור או מחסום. לאחר עצירה ממושכת, החליטה נהגת האוטובוס לחצות את המסילה וכנראה לא שמה לב לרכבת המתקרבת מכיוון תל אביב. הרכבת פגעה באוטובוס בחלקו האחורי במהירות של כ-75 קמ"ש והעיפה אותו למרחק של 40 מטרים. הילדים ההרוגים השתייכו לכיתה ז' 12 בבית ספר "ברנר" בפתח תקוה, והיוו כמחצית מתלמידיה. ארבעה תלמידים נוספים מהכיתה נעדרו מהטיול. לתלמידים נערכה לוויה ממלכתית בהשתתפות נשיא המדינה וראש הממשלה דאז ובעקבות האסון הוקמו מספר ועדות חקירה. אסון הבונים הוא אירוע טראומתי בסדר גודל לאומי ומידי שנה מתקיימים בעיר טקסים לזכר ההרוגים.
15 בספטמבר 2011, אחרי 63 שנים שכללו עליות ומורדות, הודיע שר החינוך דאז גדעון סער שבית הספר נר עציון ייסגר ותלמידיו יפוזרו בין בתי הספר השונים בפתח תקוה והסביבה. סגירת בית הספר, הייתה סיום לסאגה שנמשכה תקופה ארוכה ששיאה היה זיהוי בית הספר עם הקהילה האתיופית, מאחר ורוב תלמידיו היו מקהילה זו, והפגנות רבות. נר עציון הוקם בשנת 1948 כבית ספר קטן עם דגש על לימודי החקלאות. הוא החל כבית ספר שכונתי ובו למדו התלמידים משכונות כפר אברהם, פג'ה, דדו, יוספטל ותקומה ובשנת 1995 הוגדרו מחדש אזורי הרישום שלו ונשארו ללמוד בו בעיקר תלמידי שכונת יוספטל והסביבה. מאחר ובשכונה התגוררו עולים רבים מאתיופיה, הפך בית הספר להיות מזוהה עם הקהילה. למרות הטענות הקשות על כך שבבית הספר רק תלמידים מהקהילה האתיופית, לאורך השנים הגיעו התלמידים להישגים גבוהים והעירייה השקיעה בו כספים רבים. לאחר סגירת בית הספר פוזרו התלמידים בכעשרה בתי ספר באזור.
16 לא מעט בתי ספר נסגרו בפתח תקוה לאורך השנים, הידוע ביניהם הוא כאמור נר עציון, אבל מלבדו נסגרו עוד כשבעה בתי ספר, שהאחרון ביניהם היה לפני כשנה וחצי – בית הספר יובלים שנסגר בשכונת עמישב בגלל מיעוט תלמידים. ב-2016 נסגר 'מפתן' לנוער בסיכון. בשנת 2004 נסגר לאחר מאבק חריף שניהלו ההורים בית הספר היסודי "סלומון" לאור מיעוט נרשמים. גם ההורים של בית הספר מעלה הזיתים בקרית מטלון נלחמו במשך שנים רבות לא לסגור את בית הספר. הם הפגינו, השביתו ואף הגיעו לבית המשפט ולבסוף בשנת 2004 נסגר בית הספר. לאורך השנים נסגר גם בית הספר התיכון המקצועי במעלה ועמל ג' ועמל ד'.
17 בית הספר הראשון שהוקם במושבה פתח תקוה, היה בית הספר פיק"א, אשר הוקם לפני 132 שנה, בתמיכתו של הברון רוטשילד. בתחילת המאה ה־20 בית הספר שכן במבנה ברחוב רוטשילד פינת פיק"א עד שעבר למבנה החדש ברחוב ביל"ו, בו הוא פועל עד היום. הבניין ברחוב רוטשילד-פיק"א הינו אחד הבניינים הוותיקים בעיר, והוא מוכרז לשימור. מנגד בית הספר האחרון שהוקם בפתח תקוה הוא תיכון יצחק שמיר בשכונת נווה גן. התיכון נפתח בשנת הלימודים תשע"ו ותלמידי כיתה י"ב הם תלמידי המחזור הראשון של תיכון יצחק שמיר.
היכל התרבות צילום זאב שטרן
18 לפני כ־15 שנה, באוגוסט 2003, הוקם היכל התרבות של העיר פתח תקוה. בתוכנית המקורית אמור היה להיבנות ההיכל מול הקניון הגדול ולהיות כחלק מהפארק ולאחר שהתברר שמדובר בקרקע פרטית, נמצאה חלופה אחרת. התכנון להקמת ההיכל החל בתקופת ראש העירייה גיורא לב והסתיים בתקופת ראש העירייה איציק אוחיון. סך הכל עלות הקמת ההיכל שבנייתו ארכה שבע שנים וחצי עמדה על 67 מיליון שקלים. מדובר בהיכל מצליח מאוד, אותו מנהל אריה ימיני. בהיכל 901 מקומות ישיבה, 653 באולם ו־158 ביציע. מידי שנה פוקדים את ההיכל כרבע מיליון איש ומידי שנה נמכרים כ־8,000 מנויים. המופע הראשון שהתקיים בהיכל התרבות, היה המופע של עידן רייכל ומאז מיטב האומנים, הזמרים והשחקנים פוקדים מידי שבוע את ההיכל.
שלמה ארצי בהופעה במושבה צילום זאב שטרן
19 זה קרה לפני כשנה וחצי: שלמה ארצי הופיע בפתח תקוה, באצטדיון המושבה, מופע שהיה גם הראשון באאצטדיון זה. כ־6,000 איש הגיעו ביוני 2016 להופעתו הראשונה של ארצי באצטדיון המושבה בפתח תקווה. הקהל הרב מילא את היציע וכן את הכיסאות על הדשא ונהנה מדוכני השתייה והמזון שהיו במקום. ארצי הופיע במשך כשעתיים וחצי, תיבל את המופע בסיפורים אישיים על משפחתו, הקדיש את שירו "מלך העולם" ליונתן לוין הפצוע הקשה ביותר ממלחמת לבנון השנייה שנכח במופע. ארצי, כמו ארצי, ירד לקהל ושר עם ראש העירייה איציק ברוורמן. האירוע הופק על ידי עיריית פתח תקוה, החברה לפיתוח פתח תקוה והיכל התרבות. בסיומה הבטיח איתמר אלדר, מנכ"ל החברה לפיתוח פתח תקוה, שהמופע של ארצי מהווה ירית פתיחה בתהליך של הפיכת האצטדיון לפלטפורמה לאירועי תרבות וספורט. שנתיים חלפו, אנחנו מחכים למופע הבא.
20 באוגוסט 1999 נחנך הקניון הגדול. הוא ממוקם על ציר ז'בוטינסקי, מול המרכז הרפואי ע"ש רבין. מידי יום פוקדים את הקניון כ־25 אלף מבקרים. בשנת 2011 נפתחה קומה חדשה בקניון בהשקעה כוללת של 120 מיליון שקלים. בקניון כ-200 בתי עסק, אולם קולנוע ובשנת 2016 הושלמה בניית מגדל המשרדים הנמצא מעל הקניון. במגדל פועל מלון "פרימה לינק" שנפתח עם השלמת המגדל. קניון קטן יותר הוא קניון סירקין.
פנינה רוזנבלום. צילום אורן זיו
21 פנינה רוזנבלום, אשת עסקים בתחום מוצרי הקוסמטיקה, נולדה ב־30 בדצמבר 1954 בעיר פתח תקוה לאמה תקוה שעבדה במפעל לקופסאות פח ולאביה צבי רוזנבלום. ילדותה של רוזנבלום עברה עליה בדוחק בשכונה ליד השוק בעיר. היא למדה בבית הספר 'קרול' והייתה סולנית במקהלת בית הספר. הדירה הראשונה שאמה רכשה הייתה ברחוב מונטיפיורי. לסבה ולסבתה היה דוכן של ירקות ופירות בשוק של פתח תקוה. בגיל 16 נבחרה להיות "מלכת המים" והחלה את קריירת הדוגמנות שלה, היא השתתפה בסרטים, ניסתה את כוחה כזמרת ובשנת 1989 הוקם קו מוצרי הקוסמטיקה על שמה.
22 הזמר, שחקן והחזן דודו פישר נולד בפתח תקוה למשפחה דתית. הוא בנם של מיכאל פישר, ניצול שואה שניצל על ידי חסיד אומות עולם ומרים פישר. בתיכון למד בישיבת נחלים הסמוכה לפתח תקוה. בצבא שירת כסולן במקהלת הרבנות הצבאית בניצוחו של מנשה לב-רן. לאחר שחרורו מצה"ל למד כשנה וחצי באקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב.
אסתר שטרייט וורצל.צילוo: אלכס ליבק
23 מקופיקו ועד אליפים: לא מעט סופרים יצאו מהעיר פתח תקוה, הידועים ביניהם הם אסתר שטרייט וורצל ז"ל, שנולדה וגדלה בפתח תקוה וזכתה בפרס "זאב" לספרות ילדים על ספרה "אליפים" שהפך לרב מכר ועובד אף לסדרת טלוויזיה. היא למדה בתיכון ברנר בעיר ונישאה למרדכי וורצל, בין ספריה הרבים שראו אור "מן המצר", "אליפים","אורי", "מאורי עד אורי" ועוד. היא נפטרה בדצמבר 2013, בגיל 81. עוד סופרת ידועה ואהובה היא תמר ברונשטיין לזר, שידועה בעיקר בשל סדרת ספריה קופיקו וצ'יפופו. בורנשטיין לזר נולדה ב־1 במאי 1929 וגדלה בשכונת עין גנים, שם היא מתגוררת עד היום. היא למדה בבית הספר עין גנים, גורדון ושמעוני, בתיכון אחד העם בפתח תקווה, ומאוחר יותר לימדה בבית המדרש למורים בגבעת השלושה. לזר כתבה לאורך השנים כ־330 ספרים. עוד סופר שנולד בפתח תקוה הוא יגאל מוסינזון שכתב את סדרת חסמבה, הוא נולד במושב עין גנים שליד פתח תקוה ואת ילדותו העביר בתל אביב הסמוכה. דבורה עומר ז"ל, בת למשפחת מונסון, התגוררה במושב כפר מעש הסמוך ולאורך השנים הוציאה ספרי ילדים ונוער רבים וביניהם הבכור לבית אב"י, שרה גיבורות ניל"י ועוד. עוד סופרים מוכרים שיצאו מהעיר הם אסתר ראב, דליה בר אל, שולמית גלבוע, צביה גולן, רות טנא טילס, חנה טרגר, אסתר זמצקי, רבקה כצנלסון, ברכה גור אריה, רות אלמוג, יוסף אלקוני, אמנון מעבי, יאיר אסיסקוביץ, חנוך ברטוב ועוד רבים וטובים.
24 בשנת 2006 הוקם הבר הראשון במתחם יכין סנטר. את הבר, שנקרא הברולו, הקים יניב אוברקוביץ' בשנת 2006, בתקופה שבה חיפשו תושבי העיר לאן לצאת. אוברקוביץ' זיהה את ההתפתחות העתידית של המתחם ופתח את הבר, שקיים עד היום. הוא סלל את הדרך עבור ברים רבים באזור. היום מתחם הסיבים כולל ברים רבים, לצד מסעדות ובתי קפה, והפך למתחם הבילויים של תושבי העיר והסביבה גם בסופי שבוע.
הפארק הגדול. צילום זאב שטרן
25 בשנת 2005 נפתח לקהל הרחב הפארק הגדול, שנמצא בסמוך לקניון הגדול ובצומת הרחובות ז'בוטינסקי והרב מלכה. הפארק הפך מיד למקום המרכזי לאירועים גדולים בעיר, בעיקר ביום העצמאות, והחליף למעשה את קיום האירועים ברחבת העירייה. פרט לכך, מדובר בפארק עם מדשאות, מגרשי כדורסל, משטח לרולרים, מתקני שעשועים ועוד. בימים אלו מקימים בצמוד אליו אגם מלאכותי גדול, בעלות של כ־50 מיליון שקלים.
26 ציר ז'בוטינסקי, הרחוב הראשי ביותר בעיר, ואחד מהכבישים המרכזיים של גוש דן, שמחבר בין את העיר לאזור גוש דן והערים בני ברק, רמת גן ותל אביב, זכה בלית ברירה גם לכינוי שלילי – "ציר המוות". הסיבה לכך נובעת מכמות ההרוגים והפצועים בתאונות הדרכים בכביש. לפי ספירת עמותת אור ירוק, 21 בני אדם נהרגו בכביש בטווח השנים 2009-2014. חלק מאותם קורבנות נהרגו בתאונות בנתיב האוטובוסים. לאחר תאונה קטלנית בינואר 2013, בה נהרגו האחים יואב ויותם חכם, ציר האוטובוסים נסגר.
27 אחד מהמקומות בעיר שמסמלים יותר מכל את העיר ואת ימי המושבה הוא בית הכנסת הגדול ברחוב חובבי ציון. בית הכנסת הוקם בשנת 1898, ועדיין משמש את מתפללי מרכז העיר. למרות שבמהלך השנים סבל מהזנחה רבה לפני מספר חודשים החל בו שיפוץ שאמור לשפר את מראהו. בכניסה לבית הכנסת יש שעון שמש, ובתוכו שני חדרי תפילה, קטן וגדול. מתפללי בית הכנסת מספרים בהתלהבות על התיירים שמגיעים כדי לחזות בהיסטוריה של המקום ולהתרשם מבית הכנסת.
28 לא מעט מאבקים ידעה העיר מאז הקמתה, בין אם בתחומי הפוליטיקה, מחירי הארנונה ובתחום הספורט, אך המאבק המפורסם ביותר, שמעלה את השאלה של הסטטוס קוו בעיר, הוא המאבק סביב פתיחת קולנוע היכל שברחוב ההסתדרות. בימים בהם לא היו אזורי תעשיה ובהם מקומות בילוי, פתיחת קולנוע היכל הייתה במרכז העיר. המאבק התרחש בשנת 1984 לאחר שראש העיר דאז, דב תבורי, הודיע כי בית הקולנוע יקרין סרטים בשישי בערב. בשל כך, החלו הפגנות ומהומות של תושבים חרדים בעיר, אותם הוביל הרב ברוך שמעון סלומון, אחד האנשים המשמעותיים בציבור הדתי בפתח תקוה. לחלק מההפגנות הגיעו אף תושבים מבני ברק, שעשו את הדרך ברגל. בסופו של דבר, לאחר שלא הושגה פשרה סביב הקולנוע, שהמשיך לפעול בימי שישי בערב, הפכו ההפגנות לדבר שבשגרה. הם נמשכו עד לשנת 1987 ואז נחלשו בהדרגה.
29 איציק אוחיון נחשב לאחד מראשי העיר הפופולארים בתולדות העיר. בשנת 2013 הודיע אוחיון בצעד דרמטי כי הוא פורש מתפקידו בשל מצבו הבריאותי, ומועצת העיר בחרה למשך עשרה חודשים באורי אהד לתפקיד ראש העיר. יצוין כי לפני כן נחקר אוחיון בחשד לעבירות שוחד לכאורה. באוקטובר 2013 הודיעה הפרקליטות על סגירת תיק החקירה נגד אוחיון.
30 עשרה ראשי ערים כיהנו בפתח תקווה מאז נהפכה לעיר בשנת 1937. שלמה שטממפר, בנו של יוסף שטמפפר שהיה ממקימי המושבה, היה ראש העיר הראשון של פתח תקווה. יוסף ספיר, היה שותף להגנה על פתח תקווה בשנות ה-20, וכיהן כראש העיר בתקופת קום המדינה. מרדכי קראוסמן, כיהן בתפקיד למשך 9 חודשים בלבד. פנחס רשיש, הראשון שנבחר מתנועת הפועלים ולא היה איש דתי. בתקפתו העיר התרחבה והפכה להיות קולטת עליה. ישראל פיינברג, השקיע בפיתוח מדרכות וגנים, ומייסד אגודת לב אל לב. דב תבורי, זכור כמי שלא נכנע לדרישות החרדים לסגירת קולנוע היכל בימי שישי בערב. גיורא לב, בתקופתו נקלטו בעיר 20 אלף עולים והוקם היכל הספורט. יצחק אוחיון, אחראי על פיתוח השכונות החדשות, הקמת אצטדיון העירוני, הפארק הגדול והיכל התרבות. אורי אהד, כיהן בתפקיד למשך עשרה חודשים בלבד. נבחר על ידי מועצת העיר לאחר פרישתו של איציק אוחיון. איציק ברוורמן, מכהן כקדנציה ראשונה, ניצח את אהד בסיבוב השני..
31 כמה פעמים ירד שלג בפתח תקווה? מאז שהוקמה העיר זכור לוותיקי העיר מקרה אחד היסטורי ונדיר, בו התעוררו התושבים לבוקר לבן ולא האמינו למראה עיניהם. השלג ירד בשנת 1950, כחלק מחורף קשה במיוחד ברחבי המדינה. זהו למעשה השלג הכבד ביותר שתועד מאז החלו המדידות המטאורולוגיות בארץ. מאז אותו שלג שירד בעיר, לא זוכרים התושבים שלג כלשהו בכלל. בשנות ה-90 נצבעה העיר שוב בלבן, אך זה היה ברד כבד, ולא שלג כפי שכולם ציפו.
32 אחת הדמויות שמזוהות עם העבר של העיר ושמוזכרת עד היום הוא הברון רוטשילד. הברון רוטשילד לקח את המושבה תחת חסותו. חלק ממשפחות המושבה אף מסרו לברון את האדמות שלהם והחלו לעבוד בהן בתמורה לקבלת משכורת קבועה. תרומתו של הברון רוטשילד הייתה לטובת לנטיעת עצי אקליפטוס שיבשו את הביצות ועזר לגידולים החקלאים בעזרת סיפוק של סוסים וכלים חקלאים. כהוקרה לתרומתו, הוקמה בשנת 1947 אנדרטה בכניסה לרחוב הברון הירש, והיום רחוב רוטשילד הוא אחד הרחובות המרכזיים של העיר. בשנת 1990 שופצה האנדרטה.
33 שוק פתח תקוה משמש כבר עשרות שנים כמוקד לעלייה לרגל וכמובן לקניות, עבור תושבים רבים. הייחודיות שלו היא מגוון רחב של סחורות, שכוללים לא רק פירות וירקות, אלא גם בשרים, דגים, מאפים, תבלינים ועוד. בין לבין אפשר למצוא גם מסעדות קטנות ודוכני מזון. עם זאת, בעידן שבו שווקים כמו שוק הכרמל בתל אביב או שוק מחנה יהודה בירושלים הופכים למוקדי בילוי, השוק בפתח תקוה רחוק משם, וגם ניסיונות לגרום לו להיות שוק כזה, לא הצליחו עד היום. השוק פועל במהלך היום כמרכז קניות, ובלילה שומם.
34 יש מאות רמזורים בפתח תקוה, אבל הרמזור הראשון תמיד יהיה משהו מיוחד: בפתח תקוה הרמזור הראשון הוקם בשנת 1957, בצומת הרחובות בר כוכבא ושטמפפר. באותה שנה, ובטקס חגיגי, היה זה ראש העירייה פנחס רשיש שהפעיל את הרמזור הראשון של העיר. עלות הקמתו הייתה 14 אלף לירות.
פתח תקוה. צילום: עזרא לוי
35 סימן היכר נוסף של העיר, חדיש יותר ושאינו מתייחס באופן ישיר להיסטוריה של המושבה, הוא גשר המיתרים שנמצא בכניסה לעיר מכיוון כביש ז'בוטינסקי. הגשר, שנראה כאילו מוחזק על ידי מיתרים, נקרא על שמו של סנטיאגו קלאטרווה, האדריכל הספרדי שתכנן את הגשר, והוא מחבר את שני צידי כביש ז'בוטינסקי ומשרת את באי הקניון הגדול ובית החולים בילינסון. הגשר נפתח בשנת 2006 והחליף את הגשר הישן שהיה במקום, והוא למעשה העתק מוקטן של גשר המיתרים שקיים בירושלים. גשר קלאטרווה החליף את הגשר הישן שעבר מעל כביש ז'בוטינסקי.
36 אחד הכבישים השימושיים ביותר עבור תושבי העיר הוא כביש 471 (מכבית). הכביש מחבר בין כביש 4 באזור בר אילן לכביש 6 ולכביש 444 באזור קיבוץ נחשונים. יש בו מספר מחלפים הקשורים לפתח תקוה – בכפר גנים ג', במחלף גת רימון ובמחלף עמישב. הכביש את החל את פעילותו בשנים 2016-2017, לאחר מספר שנים של תכנון ולאחר שמספר תושבים מגת רימון סירבו להסדר פינוי שנועד לאפשר את סלילת הכביש.
37 שכונת עמישב, שנמצא בקצה המזרחי של העיר, הוקמה על בסיס מה שנקרא מעברת עמישב. בשנת 1951, עם גל העלייה מעיראק, התגוררו מרבית העולים במעברה ששמה הראשון היה מעברת פתח תקוה. במשך שנים חיו העולים בתנאים קשים, תחילה באוהלים ולאחר מכן בפחונים, וסבלו מגשמי החורף של אותם שנים, וגם מהשלג שירד בשנת 1951. המעברה אז לא הייתה בתחומה של העיר, אך היא צורפה בשנת 1956.
38 בשנת 2002 התרחש בעיר פיגוע בו נהרגו רותי פלג ונכדתה סיני קינן, בזמן שהשתיים אכלו גלידה בגלידריית ברוויסימו במרכז המסחרי של שכונת אם המושבות, מחבל מתאבד פוצץ את עצמו ורצח אותן. מדובר בפיגוע הקטלני הראשון שהתרחש בשטח העיר בזמן אינתיפאדת אל אקצא. בפיגוע נפצעו עוד כ־50 בני אדם בדרגות שונות. במהלך גל הטרור של השנים האחרונות, היו מספר פיגועי ירי ודקירה, בכולם הצליחו תושבים וכוחות הביטחון לנטרל את המחבלים, ללא הרוגים.
39 ארבע שנים מאוחר יותר, בשנת 2006, התרחש רצח שזעזע את העיר ואף את המדינה כולה. ענבל עמרם, צעירה בת 21, יצאה מביתה ברחוב צירלסון והלכה לכיוון הרכב שחנה בחנייה, שם תקף אותה תושב קלקיליה, שניסה לגנוב את הרכב. הוא ברח יחד עם הרכב כשענבל איתו. הוריה של ענבל, שבמשך שעות לא שמעו ממנה, פנו למשטרה, אך החיפושים לא החלו בשל הזמן הקצר שעבר מאז שענבל נעלמה. בסופו של דבר, ענבל הושארה ברכב באזור גלילות, כשהיא גוססת. מסוק משטרתי גילה את מיקום הרכב ולאחר מכן הגיעו למקום כוחות משטרה שמצאו את ענבל ללא רוח חיים.
40 הפרדסים המיתולוגיים שהיו ועדיין חלק מסמל העיר ומההיסטוריה שלה, כבר אינם קיימים. במשך שנים ארוכות פרדסים אלו פרנסו את תושבי המושבה ופירות ההדר אף יוצאו לחו"ל. הזכר האחרון לפרדסים היה קיים בשטח שבשכונת כפר גנים ג' כיום. תושבי כפר גנים הוותיקה עוד זוכרים איך מחלון ביתם נשקפו שורות הפרדסים, שם תלמידים היו נוהגים לקיים מדורות במועדים שונים. בתחילת שנות האלפיים החלה בנייתה של שכונת כפר גנים ג', ואת העצים החליפו מגדלי הבטון. כך נשארה היסטוריה שלמה בכמה עצים סמליים בלבד.
41 מערכת הבחירות של שנת 2013 הייתה מהסוערות שידעה העיר. פרישתו של איציק אוחיון עשרה חודשים קודם לכן גרמה לכך שחמישה מועמדים התמודדו לתפקיד ראש העיר. רגע השיא של הימים ההם היה ספר שפורסם כנגד אוהד, הדמות המובילה לנצח בבחירות, הוא סיפר אירועים מעברו. הספר הופץ ברחבי העיר וגרם סערה. הדברים שפורסמו בספר התבררו כלא נכונים. לימים ציין אוהד, שהכחיש את המסופר בספר, כי הספר היה גורם מרכזי להפסדו בבחירות בסופו של דבר. בתוך מערכת הבחירות ניצח בסיבוב השני ברוורמן את אהד ונבחר לתפקיד ראש העיר.
מתחם ירקונים צילום זאב שטרן
42 שנת 2017 הייתה שנה מכריעה עבור מתחם ירקונים. המתחם הוקם לפני כ־20 שנה כמתחם מסחרי על קרקע חקלאית בשטח של 2,000 דונם, באישור של הוועדה המקומית והמחוזית. מאז הוא פועל בכל ימות השבוע והוא כולל חנויות של מותגים מובילים. לאורך השנים ניסו הבעלים, שכוללים את עמוס לוזון, לוי שיטרית, אפרים מאיר וחברת הכשרת הישוב, לשנות את הייעוד של הקרקע מקרקע חקלאית למסחרית. בשנת 2009 אחרי דיונים מתמשכים הודיע בית המשפט על סגירת המקום לראשונה אך עיכב את ביצוע ההחלטה. השנים חלפו ובכל פעם הצליחו הבעלים לדחות את הסגירה בערכאות משפטיות שונות. בחודש מאי בשנה שעברה קבע בית המשפט כי המתחם ייסגר, מה שגם הוביל למחאה מצד העובדים שחלק יאבדו את מקום עבודתם. הערפל על פעילות המתחם מאז עדיין לא התפזר, ועתידו אינו ידוע.
43 זה היה אירוע שזעזע את העיר. בשנת 1995 נרצח עו"ד אבי אורן, מי שהיה דמות פוליטית ומשפטית מוכרת בעיר, ועורכו הראשון של עיתון מלאבס. משנת 1989 נבחר אורן לעמוד בראש רשימת רץ ושינוי למועצת העיר. בבחירות של שנת 1993 הוא נבחר שוב למועצת העיר יחד עם סיעתו. אורן נרצח במשרדו על ידי עבריין פלילי ידוע ומוכר למשטרה, שהיה לקוח של אורן, בזמן שהיה בחופשה מהכלא. הוא נתפס ונשפט למאסר עולם, אולם הסיבה לרצח לא ידועה עד היום.
44 משפחת פרג' מוכרת בכל הארץ אך קשורה קשר חזק במיוחד לפתח תקוה. כאן גרה גדלה וצמחה המשפחה. אחד מבני המשפחה המוכרים הוא סמי פרג ז"ל, צלם שהיה אחד מצלמי הסטילס הידועים בארץ וצילם אלפי תמונות לאורך השנים. פרג' נולד בעיראק בשנת 1938 וכבר בבגדד החל לעבוד בחנות הצילום של דודו, הבמאי נורי חביב. בשנת 1952 עלה לישראל עם משפחתו שמנתה חמישה בנים וחמש בנות. המשפחה השתקעה במעברה בעמישב וסמי ואחיו הגדול פרי, החלו לצלם במעברה בין האוהלים. בשנת 1955 פתחו סמי ואחיו פרי את חנות הצילום פרג' ברחוב מוהליבר ובשנת 1967 פתחו האחים את חנות הצילום ברחוב בן יהודה בתל אביב. בשנות ה־80 נפרדו האחים וכל אחד פתח חנות אישית. סמי חזר לחנות בפתח תקווה. הוא נפטר בשנת 2015 בגיל 76 ממחלה קשה.
נצ'י נצ'
45 הראפר הכי פופולרי במדינה הוא נצ'י נצ, ששמו הוא רביד פלוטניק. לא סתם קוראים לאלבום השלישי שלו "ברוכים הבאים לפתח תקוה". הוא נולד בפתח תקווה לעוזי איש עסקים, ולטלי עקרת בית. כשהיה בן 12 נפטרה אמו ממחלת הסרטן. בגיל 13 החל להתעניין במוזיקה שחורה והחל לכתוב בעקבות גיבור ילדותו דאז, סאבלימינל. בגיל 15 הקים יחד עם חבריו את ההרכב פרודוקס ובשנת 2006 התגייס לצבא. ב־2010, שלושה חודשים לאחר השחרור, יצא לאור האלבום הראשון של להקת פרודוקס "תחיית המתים" ובאותה שנה גם התפרקה הלהקה עקב חילוקי דעות. באוגוסט 2011 הוציא את אלבומו הראשון, "צדיק אחד בסדום". שנתיים לאחר מכן יצא האלבום השני. בשנת 2016 זכה בפרס תגלית השנה של אקו"ם והפך להיות אחד הזמרים המובילים. עד כה הוציא חמישה אלבומים.
46 כולם מכירים את הבלדה על יואל מוישה סלומון. הוא היה רב, עיתונאי, עורך ומדפיס, מפורצי חומות ירושלים וממייסדי פתח תקוה. סלומון סירב לקבל כעובדה את הצפיפות, המחסור ודלות החיים שהיו מנת חלקם של אנשי "היישוב הישן" בירושלים והיה מן הבולטים ב"פורצי החומות" שהתיישבו מחוץ לחומות העיר. בשנת 1869 ייסד, יחד עם עוד שישה חברים שהתאגדו באגודה, את שכונת נחלת שבעה והקים בה את ביתו. בשנת 1872 היה בקבוצה שניסתה לרכוש אדמות ביריחו, ניסיון שלא הצליח. באותה שנה ניסה גם לרכוש את אדמות דוראן. כעבור מספר שנים, ב-1874, היה בין מייסדי שכונת מאה שערים שהתאגדו בצורה דומה לאגודת נחלת שבעה. בשנת התרל"ח (1878) נמנה סלומון בין מייסדי המושבה פתח תקוה, והתיישב במקום, הוא עקר משם לאחר שפרצה מגפת מלריה במקום, וייסד את המושבה יהוד ובערוב ימיו שב לירושלים. הוא נפטר ב־1912 ונקבר בהר הזיתים בירושלים.
47 בצד הספורטיבי, פתח תקוה גאה בשיא שעדיין לא נשבר: חמש האליפויות הרצופות של הפועל פתח תקוה. בעוד שההווה של הפועל נראה מדאיג והאוהדים מתחילים להתרגל לראשונה לאפשרות שמועדון הפאר שלהם ידרדר לליגה השלישית, תור הזהב של הפועל בשנות ה־50 וה-60 נראה כמו חלום רחוק. בשנת 1955 שברה הקבוצה של משה וארון את ההגמוניה של התל אביביות בדרך לתואר היסטורי. לאחר שלוש סגנויות רצופות, השיגה הפועל בעונת 1958/9 תואר אליפות שני, שהתחיל רצף של חמש אליפויות רצופות, שיא שעדיין לא נשבר בכדורגל הישראלי. קבוצת האליפויות הגדולה, בהובלת נחום סטלמך, בועז קופמן, זכריה רצאבי ועוד אחרים וטובים, נחשבת עד היום כטובה ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי.
נחום סטלמך. צילום אשר גולדברג
48 נחום סטלמך ז"ל היה גדול שחקני הפועל פתח תקוה בכל הזמנים, ומהשחקנים הגדולים שידע הכדורגל הישראלי בכלל. כינויו היה "ראש הזהב", הודות למשחק הראש המשובח שלו, שעזר לו להכניע את שוער נבחרת ברית המועצות, לב יאשין. סטלמך הוא הכובש המצטיין של הפועל בכל הזמנים עם 197 שערים ב־401 הופעות וזכה עם המועדון בשש אליפויות, שש סגנויות וגביע המדינה אחד. סטלמך שימש כקפטן נבחרת ישראל במשך שנים ארוכות ורשם 22 שערים ב־1 הופעות. "ראש הזהב" הוא גם בכיר מבקיעי גביע המדינה בכל הזמנים. הוא הלך לעולמו בשנת 1999 כשהוא בן 63 בלבד.
49 לאור מצבה הקשה של הפועל בשנים האחרונות ובעלים מתחלפים שרק דרדרו את הקבוצה, הוקמה בחודש דצמבר 2016 עמותת הכחולה, שמטרתה לאגד את כל אוהדי הפועל במטרה לרכוש את הבעלות על המועדון. הקמת העמותה לוותה בבאז ציבורי גדול, כאשר תוך חודש וחצי הצטרפו 500 חברים משלמים (תמורת כ-750 שקלים בשנה). כיום מונה העמותה 740 חברים. לאורך 14 החודשים האחרונים מנסה העמותה לקדם את העברת הזכויות על המועדון מידיו של הבעלים הנוכחי דורון גלנט אל ידיה, עד כה ללא הצלחה. המשא ומתן לווה בהרבה סיבובי פרסה מצד הבעלים, השמצות הדדיות ומחסור במסמכים המעידים על מצבו הכלכלי של המועדון. מאז הקמת העמותה חלה ירידה דראסטית בכמות האוהדים שמגיעים למשחקי הקבוצה, כאשר מספר החברים בעמותה הוא למעלה מפי 2 ממספר המנויים של המועדון.
50 מאיר שמיר הוא איש עסקים מצליח אשר רכש את הפועל פתח תקוה בשנת 1996. שנה לאחר מכן רכש יחד עם חברת "אשדר" את שטח אצטדיון "האורווה" ומגרשי האימונים הסמוכים לו, בעסקה שהניבה רווחים גדולים, הותירה את הפועל הומלסית וגרמה לה נזקים שקשים לתיקון, ונחקרה בהמשך על ידי מפרקי הקבוצה (ראו בהמשך). עונתו הראשונה של שמיר במועדון הסתיימה בסגנות מפתיעה, תחת הדרכתו של המאמן ושחקן העבר של המועדון ניר לוין, כשסגל הקבוצה מורכב ברובו משחקני בית. גם ברוב השנים הבאות נשארה הפועל בחלק העליון של הטבלה. בשנות ה־2000, הכאוס תחת בעלותו של שמיר השתולל, כאשר שחקנים בולטים נמכרו בכל שנה מחדש ומאמנים וחברי הנהלה התחלפו בקצב גבוה. ככל שעברו השנים בבעלותו של שמיר במועדון, החלה ביקורת קשה מצד האוהדים כלפיו, שנמשכת עד היום. ב-2005 עזב שמיר, לפחות באופן רשמי, את המועדון. המחלוקת בינו לבין המפרקים לגבי עסקת האורווה, אמורה להתברר בבית משפט לאחר שניסיונות ארוכים לסיים אותה בהליך גישור נכשלו בינתיים.
51 ב־5 ביולי 2011 הודיע מנכ"ל הפועל דאז, אפי צפריר, כי הפועל נכנסת להליך פירוק נוכח חובות של כ־17 מיליון שקלים שרובצים על המועדון. עורכי הדין ליאור דגן ועמית פינס מונו למפרקי הקבוצה, שפתחה את עונת 2012/13 עם הפחתה של תשע נקודות וירדה לבסוף לליגת המשנה. במשך שנים ניהלו המפרקים חקירה בנוגע להתנהלות המועדון בשנים עברו, כאשר ההליך המשפטי מול מאיר שמיר עדיין מתנהל וצפוי לחזור בקרוב לבית המשפט.
52 אברהם גרנט הוא גדול המאמנים שיצאו מהפועל פתח תקוה והמאמן הישראלי המצליח ביותר בכל הזמנים. גרנט, יליד פתח תקוה, החל את דרכו כמאמן קבוצת הנוער של הפועל, בהיותו בן 18 בלבד. עם קבוצת הבוגרים של המועדון היה קרוב לזכות בדאבל בעונת 1990/91, אך את שני התארים הצליחה לבסוף לקטוף מכבי חיפה. בהמשך אימן במכבי תל אביב (שתי אליפויות), הפועל חיפה, מכבי חיפה (שתי אליפויות) ונבחרת ישראל. הקריירה של גרנט נסקה עם מינויו לתפקיד מאמן פורטסמות מהפרמייר ליג, ובהמשך לתפקיד המנהל הטכני של צ'לסי הגדולה. בהמשך החליף גרנט את ז'וזה מוריניו בתפקיד המאמן, בצעד שהדהים את הכדורגל העולמי. בסוף העונה היה קרוב גרנט בעיטת פנדל אחת של ג'ון טרי מזכייה בליגת האלופות. בסיום אותה עונה פוטר ובהמשך אימן בפורסטמות', ווסטהאם, פרטיזן בלגרד, טרו סאסאנה (תאילנד) ונבחרת גאנה.
53 אחרי "שוד הדאבל" בעונה שלפני כן, הצליחה הפועל לזכות ב-1991/2 בתואר האחרון שלה (שהוא לא גביע הטוטו). תחת זאב זלצר, שבכלל גדל בצד השני של הכביש, הצליחה הפועל לנצח 1:3 את מכבי תל אביב בגמר ולזכות בתואר ראשון מאז 1963. אלי מחפוד כבש ראשון, אבי כהן השווה, אך צמד של מני בסון בהארכה שלח את אלפי האוהדים אל כיכר העירייה לחגיגות שנמשכו כל הלילה. בעוד שקבוצת הבוגרים של הפועל לא מספקת יותר מדי הישגים להישען עליהם בשנים האחרונות, מי שהבליחה פעמיים בשנות ה-2000 היא קבוצת הנוער של הפועל. בהובלתו של פרדי דוד, זכתה קבוצת הנוער באליפות בשנת 2000, בקבוצה בה כיכבו בזמנו יניב לוזון ויוסי שבחון. דווקא מהליגה השנייה, הצליחה קבוצת הנוער של הפועל לזכות לפני שנתיים בגביע מדינה היסטורי, כאשר 5,000 אוהדים כחולים ראו ביציעי "ראש הזהב" את פז בן ארי מנצח 0:1 את הפועל תל אביב. שמחת הזכייה התחלפה במהרה בזעם גדול, כאשר בן ארי והכוכב הנוסף של הקבוצה, אסף צור, עזבו את המועדון.
54 שנות ה-2000 כאמור לא בישרו טובות למועדון, וכללו עד כה שלוש ירידות מליגת העל לליגה הלאומית. תחילה עם אייל לחמן כמאמן ורונן אלעד כבעלים. בהמשך עם גילי לנדאו כמאמן ומינוס תשע נקודות בעקבות הליך הפירוק, בעונה בה הפועל הציגה קבוצה שאמנם משכה את האוהדים ליציע, אך ירדה בסיום העונה לליגת המשנה מהמקום האחרון. אחרי שנתיים חזרה הפועל לליגת העל תחת בעלותו של דורון בן דקון. סגל שחקנים צעיר, אותו הוביל בתחילה מאמן קבוצת הנוער עידן בראון ובסיומה מנחם קורצקי, הוביל לירידת ליגה נוספת ממנה הפועל עדיין לא הצליחה להתרומם.
55 גברי לוי נולד בפתח תקוה ומונה בשנת 1989 ליו"ר הפועל פתח תקוה. הוא שימש בתפקיד במשך שבע שנים, בהן זכתה הקבוצה בתואר האחרון שלה (גביע המדינה ב-1992). ב-1996 מונה לתפקיד יו"ר ההתאחדות לכדורגל ושימש בתפקיד במשך שבע שנים. בתקופתו בוצעה חלוקה מחדש של הליגות בכדורגל ולראשונה נמכרו זכויות השידור של המשחקים לערוץ הספורט. בתקופתו התרחשו גם "פרשת נערות הליווי" ו-"שופטים באדום". לאחר עזיבתו את ההתאחדות מונה שוב ליו"ר הפועל, הפעם לתקופה קצרה יותר שארכה כמה חודשים בלבד.
56 הכוח הגדול של הפועל היה ונשאר אוהדיה, תחום בו יש לה יתרון עצום על היריבה העירונית דלת האוהדים מכבי. בשנת 2006 הקימו כמה עשרות אוהדים צעירים של הפועל את ארגון האוהדים "החזית הכחולה". הארגון לקח על עצמו את הנראות של האוהדים ביציע, החל משירים מקוריים, תפאורות מדהימות שקיבלו הד ארצי ועידוד הקבוצה עד ימים אלו. במקביל פעל ארגון נוסף בשם "הפנתרים הכחולים", שחדל מפעילות לפני מספר שנים וניסה לעשות קאמבק לפני כשנתיים. הסצנה הזכורה ביותר הייתה משחק העלייה בעונת 2007/8, אליו הגיעו כ-8,000 אוהדים, כאשר כל ארגון הציג תפאורה אחרת באצטדיון האורווה. החזית הכחולה ביציע המערבי והפנתרים ביציע המזרחי.
57 לא מעט כסף הרוויחו לאורך השנים במכבי ממכירת שחקנים, כשהבולטים שבהם היו הקיצוני טל בן חיים והחלוץ עומר דמארי. בן חיים הניב ללוזונים חצי מיליון יורו ו-75% אחוז ממכירה עתידית עת עבר להפועל תל אביב. בהמשך שילמה היריבה העירונית מכבי תל אביב 1.1 מיליון יורו עבור 75% מכרטיסו, כש-250 אלף יורו הועברו למכבי פתח תקוה שהחזיקה ב-25% מהכרטיס. ממכירתו לספרטה פראג גרפה הקבוצה 145 אלף יורו. דמארי, ששיא הקריירה שלו כנראה כבר מאחוריו, נמכר להפועל תל אביב תמורת 1.5 מיליון יורו, כאשר מכבי המשיכה ליהנות גם בהמשך מאחוזים מעסקאות ההעברות שלו.
58 מה לא נאמר על האיש הכל יכול במכבי והיו"ר המיתולוגי, שבהמשך שדרג את מעמדו ליו"ר ההתאחדות לכדורגל, תפקיד בו כיהן כשבע שנים. אבי לוזון נצרב בזיכרון הארצי בשל הצילומים הקבועים ממרחק נגיעה של הנפת גביע אירופה לאלופות וייזכר בין השאר בשל שיטת הקיזוז ואירוח טורניר יורו הצעירות בישראל, כשבאופן לא מפתיע המאמן היה אחיינו גיא. הוא סיים את כהונתו בהתאחדות בטונים צורמים, כאשר עדיין קיימת דרישה לבדוק איך חולקו מיליוני שקלים מההתאחדות בין הקבוצות, מאבק אותו מוביל עו"ד מורן מאירי.
59 גביע המדינה ההיסטורי בו זכתה מכבי הושג בעונת 1951/52, כשהיא גוברת על שתי התל אביביות בדרך לתואר. בחצי הגמר גברה 0:1 על הפועל תל אביב ובגמר המתינה לה מכבי, שהביסה בחצי הגמר השני 1:7 את הפועל פתח תקוה. ב-7 ביוני 1952, הכניס שער בודד של אמנון כרמלי בדקה ה-55 את המועדון לספרי ההיסטוריה.
60 עונת 2004/5 נכנסה לספר הזהב של מכבי עם סגנות וכרטיס לגביע אופ"א. הפסד ביתי 2:0 לפרטיזן בלגרד לא נתן יותר מדי מקום לאופטימיות, אבל ה-29 בספטמבר 2005 לא יישכח לאחר ניצחון חוץ יוקרתי 2:5 בגומלין ששלח את הלוזוניה לראשונה בהיסטוריה לשלב הבתים. שלושער של עומר גולן, פנדל של אסי משיח ושער של כפיר אדרי יצרו את החגיגה התכולה עבור הקבוצה של גיא לוזון. המשחקים בשלב הבא עם לוקומוטיב מוסקבה, אספניול, פאלרמו וברונדבי כבר היו פחות מלהיבים עם אפס נקודות ושער זכות בודד לעומת תשעה שערי חובה.
61 האצטדיון המיתולוגי ברחוב אבשלום גיסין, שנחנך ב-1967 והכיל כ-8,000 מקומות נחשב במשך שנים ארוכות למבצרן של הפועל ומכבי. הראשונה אירחה בו את משחקיה בגביע אופ"א ובגביע המחזיקות, השנייה באינטרטוטו. בתום עונת 2009/10 נהרס ובמקומו נבנו מגדלי יוקרה. במשחק האחרון בתולדות האורווה נפרדו הפועל פתח תקוה והפועל רעננה בתיקו ללא שערים שקבע כי שתיהן נשארו בליגת העל.
אצטדיון המושבה. צילום: זאב שטרן
62 ב-6 בדצמבר 2011 נחנך האצטדיון הביתי החדש של מכבי והפועל, שמכיל 11,500 מקומות ונבנה סמוך לתחנת הרכבת קרית אריה בעלות המוערכת בכ־200 מיליון שקלים. במשחק הבכורה במושבה הובסה מכבי 4:0 בידי הפועל עכו. שבועיים לאחר מכן ערכה הפועל בכורה באצטדיון, שנקרא בפי אוהדיה "ראש הזהב" שהיה כינויו של נחום סטלמך ז"ל, וניצחה 1:3 את מכבי חיפה. בעקבות השיפוץ המתמשך באצטדיון בלומפילד ביפו החלו הפועל תל אביב ובני יהודה לארח בו את משחקיהן.
63 שינו זוארץ, איש העסקים המצליח בתחום המחשבים, שהחליף בזמנו את אבי לוזון בתפקיד יו"ר מכבי כשהאחרון מונה ליו"ר ההתאחדות, הפך לאחד האנשים האהובים והמוערכים במכבי והשקיע מיליוני שקלים במועדון. לפני כחמש שנים וחצי עזב את תפקידו מסיבות אישיות אך המשיך לתמוך מאחורי הקלעים. לפני כשנתיים וחצי שב לפרונט כספונסר הראשי ובסיום העונה עשוי לעזוב את מכבי ולהתמודד על תפקיד יו"ר ההתאחדות לכדורגל. פרט לכך הוא תומך ומעורב בהפועל מרמורק של אייל גולן.
64 נחמן מנדל ז"ל הוא אחת הדמויות המזוהות ביותר עם מכבי ומי ששימש כיו"ר האגודה במשך כארבעה עשורים. הוא שיחק כדורגל בקבוצת הילדים של מכבי וכן כעשר שנים בבוגרים בטרם פרש. כעבור מספר שנים הצטרף להנהלת הקבוצה ומונה ליו"ר. הוא גידל מאות ספורטאים בענפי הכדורגל, כדורסל, כדוריד, סייף ועוד. בשנות ה-70 כיהן כחבר מועצת העיר ובנוסף היה חבר הנהלת מכבי ישראל, חבר הנהלת איגוד ההתעמלות, חבר הנהלת החברה לקידום הספורט והכדוריד וחבר הנהלת ההתאחדות לכדורגל. בנוסף, תרם לעיר גם בתחום העסקי והמסחרי. לפני כחצי שנה הלך לעולמו בגיל 75.
65 עוד לפני האצטדיון, הוקמה בצפון העיר שכונת אם המושבות שמתחלקת למעשה לשתי שכונות: הוותיקה והחדשה (שמכונה גם הדר המושבות). תחילה הוקמה שכונת אם המושבות הוותיקה, במהלך שנות ה-90, ואילו במהלך שנות ה-2,000 הוקמה הדר המושבות בסמוך לשכונה הוותיקה. בעוד שבשכונה הוותיקה הבניה היא מצומצמת ונמוכה יותר, בחדשה היא כוללת מגדלים רבי קומות. לימים הפכו השכונות למבוקשות מאוד, מה שגרם למחירי הנדל"ן לצמוח. מעבר לכך, בשנים האחרונות סובלים התושבים מפקקי תנועה נוכח כמות כלי הרכב. לפני מספר שנים נפתחה דרך המושבות ונסלל כביש עוקף לשכונה, שאמורים להקל ולווסת את התנועה.
66 שכונת נווה גן הוקמה בשנת 1998. תחילה הוקמו בניינים חדשים בסמיכות לכביש ז'בוטינסקי, ולאט לאט השכונה התרחבה, ועימה נעקרו הפרדסים שהיו בסמוך ואף אצטדיון האורווה יחד עם מגרשי החניה ומגרשי האימונים שהיו סמוכים אליו. היום שכונת נווה גן נחשבת לשכונה מבוקשת בעיר, בייחוד לאור הקרבה לכבישי היציאה מהעיר ולציר ז'בוטינסקי.
67 לאורך השנים היו לא מעט חברי כנסת יצאו מפתח תקוה. בכנסת הנוכחית, הכנסת ה-20, מכהנות שלוש נשים – חברות כנסת, זהבה גלאון ומיכל רוזין ממרצ ופנינה תמנו שאטה מיש עתיד, שכיהנה בכנסת הקודמת וחזרה בפברואר השנה לאחר שיעקב פרי הודיע על פרישה. עוד תושבי פתח תקווה שכיהנו כחברי כנסת הם: יעקב שפי – כיהן בכנסת ה-13 מטעם מפלגת העבודה, היה חבר מועצת פועלי פתח תקוה ויו"ר הנהלת עמותת הכדורגל של הפועל פתח תקוה. מיכאל רצון – כיהן כחבר כנסת מטעם הליכוד, בכנסת ה־13 לאחר פטירתו הפתאומית של אריאל וינשטיין וכיהן מספר ימים בלבד עד שהכנסת התפזרה ובכנסת ה-16, אז שימש כסגן שר התמ"ת. רצון נולד בשכונת שעריה וכן ניסה להתמודד לראשות העיר, אך לא נבחר. חיים קופמן – החל לכהן כחבר הכנסת בשלהי הכנסת השמינית בשנת 1977 עם התפטרות בנימין הלוי. קופמן היה פעיל ליכוד ויו"ר סניף חרות בפתח תקוה וכיהן במשך שנים כחבר מועצת העיר. הוא כיהן כחבר כנסת מן המניין עד תום כהונת הכנסת ה-11 אז שימש כיו"ר הקואליציה. קופמן לא הצליח להיבחר לכנסת ה-12, אך הושבע אליה בשנת 1990 בעקבות מינוי חבר הכנסת זלמן שובל לשגריר ישראל בארצות הברית. בכנסת ה-13 כיהן עד לפטירתו בשנת 1995.
אודליה אייזנברג צילום לשכת הדובר
68 מכללת העיר פתח תקוה עברה למשכנה החדש ברחוב השחם 64 לפני מספר חודשים. היא הוקמה בשנת 2001 כשלוחה של האוניברסיטה הפתוחה ומנוהלת על ידי מנהלת האגף להשכלה אקדמית, אודליה אייזנברג. עד לפני כחודשיים מוקמה המכללה בתיכון אחד העם באם המושבות. במכללה למעלה מ־4,000 סטודנטים אשר לומדים במגוון מסלולי לימוד לתואר ראשון במקצועות לימודי ניהול, כלכלה, חשבונאות, מדעי המחשב וסייבר, הנדסת תעשיה וניהול, הנדסת תוכנה, מדעי החיים, מדע המדינה ויחסים בינלאומיים, לימודי מזרח תיכון, מדעי החברה והרוח, קולנוע, ספרות, תקשורת, חינוך, חינוך ליקויי למידה ופסיכולוגיה, וכן לימודי תואר שני במינהל עסקים MBA , לימודי תרבות ולימודי דמוקרטיה בהדגשת מינהל ציבורי.
ספיר קופמן ז"ל.צילום מוטי קמחי
69 שתי מלכות יופי יצאו מהעיר פתח תקוה. ספיר קופמן- פפושדו הייתה מלכת יופי בשנת 1984, היא ייצגה את ישראל בתחרויות מיס תבל בארצות הברית ומיס אירופה בגרמניה ובכך הייתה לישראלית הראשונית שהשתתפה בתחרות. בעקבות פרסומה כמלכת היופי של ישראל, השם ספיר הפך לאחד השמות הפופולארים לבנות באותה תקופה. היא פרשה מעולם הדוגמנות בשנת 1994 לאחר נישואיה, היא נפטרה בנובמבר 2017 בגיל 53 לאחר מאבק במחלת הסרטן. מלכת יופי נוספת הייתה מירי גולדפרב, בשנת 1991. היא הייתה מתעמלת אמנותית בנבחרת ישראל עד שפרשה בגיל 18 בגלל בעיות בגב. בגיל 20, בסיום השירות הצבאי, זכתה גולדפרב בתחרות מלכת היופי, לאחר שנה שבה עסקה בדוגמנות הכירה את שחקן הכדורגל אלי דריקס ולאחר חצי שנה נישאו ובמהלך השנים נולדו להם שלושה ילדים. כיום עובדת גולדפרב כפקידה בקופת חולים וכאחראית מרפאת טיפת חלב בהוד השרון.
70 טקס הדלקת המשואות הוא הטקס הרשמי שנועל את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה ופותח את חגיגות יום העצמאות. הטקס נערך ברחבת הר הרצל בירושלים, שם נמצא קברו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל. בטקס מדליקים 12 משואות אשר מסמלות את 12 השבטים. בעשור האחרון הדליקו שלושה נציגי העיר פתח תקווה משואות. בשנת 2011 היה זה גדי בשארי, אשר הקים במימונו את "מתוק בלב" העוסק בפעילות של נתינה לחיילים, לילדים בעלי נכויות ולעולים חדשים. בשנת 2014 הדליקה משואה מי שהיתה באותו תקופה יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית גל יוסף. היא זכתה להדליק משואה על כך שגילתה כושר מנהיגות ויוזמה מגיל צעיר, הובילה את מחאת התלמידים נגד עיצומי המורים שפגעו בפעילות התלמידים, ומועצת התלמידים ביוזמתה השתתפה במיזמים רבים לטובת הקהילה. בשנת 2015 זכה להדליק משואה היוצר והזמר אביהו מדינה אשר נבחר להדליק משואה על "תרומתו החשובה לתרבות הישראלית ולזמר העברי". הוועדה כתבה כי "שיריו הפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות העברית".
