רק 60 אלף צופים הצליחו לצפות ביציעי אצטדיון רמת גן בגול ההיסטורי כשהבקיע נחום סטלמך נגד נבחרת הכדורגל של ברית המועצות, בנגיחת ראש אדירה. היציעים כמעט קרסו מעוצמת השמחה של עשרות אלפי הצופים. כובעים עפו, שכנים התחבקו והתנשקו. קריאות וצהלות השמחה שפרצו ממאות אלפי המאזינים לרדיו ב־31.7.1956 בכל רחבי הארץ, מהדהדות עד היום באוזני אלה שהיו צמודים למקלטים. נפש לא נראתה ברחוב. כל הארץ הייתה מרותקת. נדמה כי משחק הכדורגל בין המעצמה הענקית לישראל הפך למאבק הגורלי בין "דוד לגולית". שמחת העם לא ידעה גבול. כותרות העיתונים של אותה תקופה כינוהו "הקרב ההיסטורי ברמת גן".
יהושע ביצור, כתב הספורט של מעריב תיאר זו כך: "במשך דקות ארוכות ניהלו ה"צברים" משחק פתוח כשהם מסכנים פעם אחר פעם את "מסך הברזל" של לב יאשין, השוער הרוסי.
למרות שהמשחק הסתיים ב־2:1 לטובת הרוסים, נבחרת ישראל יצאה בו מאלמוניותה האסייתית. נחום סטלמך, יעקב חודורוב ושייע גלזר וחבריהם הפכו לגיבורים לאומיים.
נירה סטלמך האישה שהייתה איתו מגיל 15 ואם שלושת ילדיו, מספרת: "היינו חיילים, נחום היה מד"ס ואני בתותחנים. אמנם בהתערבותו של אחד מאלופי צה"ל, אבל לבסוף הסכימו בצבא לשחרר גם אותי כדי לחזות במשחק".
"בסיום המשחק", נזכרת נירה, "נערכה מסיבה גדולה לשתי הקבוצות. אני רקדתי עם לב יאשין הענק הרוסי המדהים".
מוסיף ניסים קלדרון, ההיסטוריון של הפועל פתח תקוה: "לימים חלה לב יאשין בסוכרת ונאלצו לכרות את רגלו. הוא הגיע לארץ להרכבת פרוטזה בחברת "גפים". נחום סטלמך ליווה אותו לאורך כל הדרך".
נחום סטלמך נולד בפתח תקווה ב־19 ביולי 1936 להוריו חנה ויחזקאל שעלו מפולין בעליה הרביעית. המשפחה גרה ברחוב ארלוזורוב 10 והתפרנסה מחנות מכולת שכונתית. נחום הצעיר, בן יחיד להוריו, החל לשחק מגיל מוקדם מאוד. אימוניו הראשונים היו על מגרש הדשא בקיבוץ גבעת השלושה ששכן אז בלב פתח תקוה, קרוב למקום מגוריו.
עוד בהיותו חייל, נחשב כבר לאחד מגדולי הכדורגלנים של ישראל ולסמלה הבולט ביותר של קבוצתו, הפועל פתח תקוה. בגיל עשרים החל לשחק בנבחרת ישראל בכדורגל. באותה תקופה עבד סטלמך כפקיד מודיעין בבית החולים בילינסון. סטלמך שיחק בנבחרת ישראל 60 משחקים (ברוב המשחקים שימש כקפטן הנבחרת) והבקיע בהם 22 שערים, רובם הובקעו בנגיחת ראש. הודות למיומנותו זו זכה סטלמך לכינוי "ראש הזהב".
בעונת 1955 תחת הדרכתו של המאמן שחקן משה וארון, ובכיכובו של סטלמך הצעיר, זכתה הפועל פתח תקווה באליפות הראשונה בתולדותיה והייתה לקבוצה הראשונה מחוץ לתל אביב שזכתה בתואר זה. שנתיים לאחר מכן, בעונת 1956/1957 הוסיפה הפועל לארון התארים שלה גם גביע מדינה ראשון, לאחר שגברה 1:2 על מכבי יפו במשחק הגמר.
סטלמך כקפטן הוביל את קבוצתו, הפועל פתח תקווה, להישג חסר תקדים שאף קבוצה עד היום לא הצליחה לשחזר, בין השנים 1959 – 1963 זכתה הפועל פתח תקוה, בחמש אליפויות ישראל רצופות. בשנים ההם כל חובב כדורגל ממוצע הכיר את שמות שחקני פתח תקוה. רצאבי, חלדי, בועז קופמן, וכמובן השוער יעקב ויסוקר. בסך הכל זכה סטלמך עם הקבוצה בשש אליפויות, בחמש סגנויות ובגביע מדינה אחד. סטלמך, כבש במדי פתח תקווה 154 שערי ליגה, הישג מרשים לאור העובדה שבניגוד לכובשים מובילים אחרים בליגה, כמעט כל שעריו היו שערי שדה – הוא לא היה בועט הפנדלים הבכיר של הקבוצה.
נחום סטלמך נפטר ב־1999 מדום לב בגיל 62, כאשר היה חלק מהצוות המקצועי של נבחרת ישראל. בני דורו זוכרים אותו כענק הכדורגל של פתח תקוה.
# יעל שוהם היא תושבת העיר, דוברת ומפתחת מערכות הסברה, ומתנדבת בארכיון פתח תקוה.
# המושבה פתח תקוה נוסדה ב-1878, פתח תקוה הוכרזה כעיר ב-1937. הארכיון לתולדות פתח תקוה ישמח לקבל כל תמונה, מכתבים פרטיים, מסמכים, תעודות, חפצים מימים עברו, במטרה לשמור אותם לדורות הבאים. אנא התקשרו ואנחנו נבוא לקחת לפני שיזרקו וייעלמו לעולם. 9266302 – 03.
