חלי נומדר-מורי ובעלה וניל מורי היו בהחלט מעדיפים להישאר אנונימיים ובוודאי לחסוך מעצמם את הכתבה הזאת, אבל כדי להגשים את החלום להיות הורים הם יעשו הכל. תחת הכותרת שמחדדת את המסר: "הורים בכל מחיר", הם מנסים בימים אלה לגייס דרך אתר מימון ההמונים givebake – מחזירים לקהילה, 55 אלף שקלים המיועדים לתרומת ביצית עבורם.
כעת, בראיון מיוחד ל"מלאבס" חושפים חלי (25) וניל (31) את הרגעים הקשים ביותר שלהם מאז שנישאו, כולל מחלה קשה, אובדן פוריות, הריון כנגד כל הסיכויים והפסקתו בחודש השביעי ועד לגילוי הבלתי אפשרי מבחינתם שבו נאמר להם שלא יכלו להיכנס להיריון בעצמם. אם נראה לכם שמדובר בסכום נמוך שבהחלט אפשרי גם עבור זוג צעיר, נסו לחשוב בשנית כיצד אתם הייתם עוברים מן מסע מטורף שכזה ונשארים עם כסף בכיס.
פרק 1: המחלה
חלי וניל הכירו לפני כארבע שנים, היא בת 21 והוא בן 26, במה שהיא מגדירה כאהבה ממבט ראשון. "מהרגע שנפגשנו ידענו שזה לתמיד", היא מספרת השבוע. "רק מה שלא ידענו הוא לאן החיים יובילו אותנו, לאילו טלטלות ומכשולים".
בגיל 28 אובחנה אצל ניל מחלה נדירה בשם "בכצ'ט" – מחלה אוטואימונית הפוגעת בעור ובעיניים ויכולה לגרום לבעיות במערכת העצבים, לדלקות מפרקים דימומים בריאה ועוד. לניל המחלה גרמה לדלקות בכלי הדם, לקרישי דם שהתפשטו לרגליים, לבטן ולמוח והמחלה פגעה לו קשות בתפקוד היום יומי. "נאלצנו לסבול ימים שלמים בבתי חולים ובאשפוזים ארוכים", היא מספרת פתיחות נדירה. "נאמר לנו שניל צריך לעבור טיפול כימותרפי שישפר את מצבו, אבל שכנראה גם יפגע לו בפוריות, לכן ביקשו שניל יקפיא זרע – כי רוב הסיכויים שהזרע שלו ידלל וכתוצאה מכך לא נוכל להיכנס להריון".
אבל לפני שנה וכנגד כל הסיכויים קיבלו בני הזוג בשורה משמחת ומרגשת במיוחד. "נכנסתי להריון", היא מגלה. "היינו כל כך מאושרים, לא האמנו שאחרי הטיפול הקשה הזה שניל עבר, ומדובר בטראומה אמתית, זה יקרה. באותו הזמן היינו מאורסים וכל מה שנשאר לנו הוא לארגן חתונה ולהמתין לחודש תשיעי כדי להפוך מזוג נשוי למשפחה. לצערנו הגורל רצה אחרת. בשלב מוקדם של ההיריון אצל הילדה שלנו התגלה מום קשה בסרעפת, מה שגרם לכל האיברים שהיו בחלל הבטן לעלות לחלל בית החזה. לצערנו הרב המצב של הילדה היה קשה מידי ולפי כל הבדיקות כנראה שלא הייתה שורדת עד הלידה. גם אם הייתה שורדת, היו לה חיים קשים מאוד. הדבר האחרון שרציתי בחיים שלי הוא לראות את הילדה שלי סובלת ולכן לצערנו הרב נאלצנו לסיים את ההיריון בחודש השביעי. עברנו לידה שקטה. בכאב עצום ובעיניים דומעות ילדתי את בתנו הבכורה ונפרדנו ממנה לעולמים. זו חוויה כואבת, מרסקת ושוברת לב".
חלי נומדר-מורי וניל מורי. צילום מהאלבום המשפחתי
פרק 2: האבל
תקופת האבל הייתה קשה. "אין ספק שהתאבלתי", היא מסבירה. "איבדתי ילדה שאף אחד לא יכול להגיד לי שלא הכרתי או שלא ידעתי מי היא. אני סחבתי אותה שבעה חודשים והיא הייתה בשר מבשרי, היינו הכי מחוברות והייתי מחוברת אליה יותר מכל אדם אחר בעולם שאני מכירה. ילד שבועט לך ברחם, לא משתווה לאף הרגשה ולאף תחושה אחרת בעולם".
אבל מסתבר שלמרות הכל גם הסביבה לא תמיד הקלה. "יש המון הבנה", היא מסבירה. "אבל יש גם חוסר הבנה. היו המון משפטים מאוד קשיים כמו 'דפדפי הלאה', 'את עוד צעירה' ומישהו אמר לי משפט שאם הוא היה מאבד את הכלב שלו זה היה יותר קשה, כי הוא הכיר את הכלב ואני לא הכרתי את הילדה. באותו רגע אין לך מה להגיד לבנאדם כזה, כי הוא לא מבין כלום. הבלגתי והמשכתי הלאה. כל המילים האלה לא אמורות לעניין אותי".
לאחר לידה לקחה חלי פסק זמן מהכל. "רציתי לרפא את הנפש שכל כך כאבה", היא מסבירה. "ידענו מהר ניל ואני שהדבר היחיד שירפא אותי וירים אותי מהקרשים זה ילד. ילד שלי, אח למלאכית שלי שאיננה".
אבל גם לאחר כל הטלטלות הללו, חטפו בני הזוג מכה קשה נוספת. "כמה חודשים לאחר הלידה התגלתה אצלי בעיה בשחלות", מספרת חלי. "אחרי בדיקות מקיפות, נאמר לנו שלא נוכל להיכנס להריון כי אבדו לי הביציות כתוצאה מתסמונת נדירה בשם 'מוזאיקה של טרנר' שגורמת לכשל שחלתי מוקדם, מה שגרם לי לאובדן פוריות בגיל כל כך צעיר, גיל 25. הייתי במשבר ובעצב גדול. אבל גם אחרי שהשלמתי עם המצב הפיזי שלי, הבנתי שאני לא מוכנה לוותר על החלום ואעשה כל שביכולתי לסחוב ילד ברחמי. הדרך היחידה היא תרומת ביצית".
תרומת ביצית היא עסק לא זול. על פי חלי, עלות של תרומת ביצית היא 40,000 שקל – רק עבור התרומה עצמה ללא הוצאות נלוות. "אין ברשותנו את סכום הכסף הנדרש לשם כך", היא מסבירה בעצב. "בחודשים האחרונים בעקבות הפסקת ההיריון הייתי בחופשת לידה שלא הכניסה לי משכורת חודשית. מה שגרם לנו להתגלגל למצב כלכלי לא יציב. אחרי אין סוף מחשבות החלטנו ללכת על מימון המונים. החשיפה לא פשוטה עבורנו והיה לנו קושי רב בקבלת ההחלטה, אבל המטרה מקדשת את האמצעים וכדי להיות הורים נעשה הכל כולל לחשוף את עצמנו ואת הסיפור שלנו".
לשם כך, פתחו בני הזוג דף מימון המונים ובו הם מספרים את הכל בתמציתיות מתוך מטרה לנסות ולגייס את הכסף. "המטרה לרכוש ביצית בחו"ל, מאחר ובארץ מדובר בתהליך מאוד ארוך, שלוקח לעיתים שנים ולנו בוער להיות כבר עכשיו להיות הורים", היא מסבירה. עד כה גוייסו כמעט 24 אלף שקלים תוך כשבוע וקצת. היעד, כאמור הוא 55 אלף שקלים כשהמועד האחרון הוא עד ערב ראש השנה שזה כחודש ימים מהיום. "ישבנו וחשבנו עמוקות איך אנחנו נגייס את הכסף הזה, שנינו עברנו תקופה לא פשוטה, מלאת הוצאות, ומצד שני כסף לא נכנס. נכון להיום אין לנו שום כסף בצד ואין אפשרות למשפחות שלנו לעזור לשנינו, לכן הדרך היחידה הייתה ללכת על המהלך הזה".
חלי נומדר-מורי וניל מורי ביום חתונתם. צילום: רמי כהן
פרק 3: הפתרון
למרות שהיא מדברת בכנות, ופותחת את הכל, החשיפה אינה קלה לחלי. "הרבה מאוד אנשים אמרו לנו לא לעשות את זה, כי זה מאוד אישי ופתוח", היא אומרת. "שואלים אותי שאלות כמו למה אנחנו צריכים לחשוף את עצמנו ולמה אני לא מאמצת ילד, אבל אני הסברתי שמבחינתי ענין החשיפה לא משנה לי. אני לא מרגישה נגועה או לא בסדר בגלל מה שקרה לי. נכון, מדובר בעניין אישי, אבל אני לוקחת את זה בפרופורציה. אני לא אשמה בשום דבר שקרה לי. לשמחתי אני עדיין בשלב שיש לי את האופציה להיכנס להיריון, אמנם מתרומת ביצית, אבל להיות בהיריון ולהרגיש את העובר שהוא חלק ממני זה שווה הכל מבחינתי. מצד שני אנחנו מקבלים המון תגובות מפרגנות ואנשים רבים התחברו לפרויקט ולסיפור שלנו. מבחינתי, כל עוד יש לי את היכולת אני לא מתכוונת לוותר לו לרגע".
איך זה שלמרות התסמונת שגילו לך תוכלי להיכנס להיריון מתרומת ביצית?
"הרופאים ניסו לעשות איזה טיפול והם הבינו שאין לי ביציות לייצר הריון. לקח לנו זמן לעכל את זה, אבל ברגע שהבנו את הבעיה ושאין לי את היכולת, ידענו שחבל לבזבז זמן ולשבת בבית ולבכות. עשיתי את כל בדיקות הדם והבדיקות הגנטיות ובסופו של דבר נאמר לי סופית שיש לי חוסר בכרומוזום X שפוגע לי בפוריות. אגב זה גם מה שקרה לילדה שלי. מסתבר שהמום שלה שפגע בה בצורה מאוד קשה, היה בגלל זה. אחרי ההבחנה, התחלנו לדבר עם הרופא והוא הציע לנו תרומת ביצית. התחלנו לבדוק וכולם אישרו שזו האופציה היחידה. אחרי שתבחר תורמת, ייקחו את הזרע של בעלי ואת הביצית של התורמת ויפרו אותם יחד ובסוף התהליך הם יוחזרו אלי. הבעיה היא שכל זה יוכל לקרות רק אחרי שנגייס את הכסף. בלעדיו אין לנו בכלל את היכולת להתחיל".
חשוב להבין, שאם בני הזוג לא יצליחו לגייס את הסכום המלא שביקשו או יותר, הם לא יראו שקל אחד מהכסף. "הכסף הזה מיועד קודם כל לתרומה עצמה ומעבר לכך יש אלפי בדיקות מאוד יקרות שאנחנו עושים", היא מסבירה למה מיועד הכסף. "מעבר לכך, העלות של האתר עצמו, שגם הם לוקחים אחוז מסוים מתוך מה שנכניס. שכללנו את הכול וזה הסכום הנדרש שנצליח לעבור את התהליך במינימום הוצאה ושנוכל לעשות זאת בשקט נפשי".
ביצית אחת מספיקה?
"לא, כשעושים טיפול בוחרים תורמת ומקבלים ממנה מספר ביציות, את הביציות מפרים מהזרע של בעלי ומחזירים את העוברים הטובים, שהמטרה להחזיר אחד או שניים, כי אני לא רוצה הריון מרובה ילדים. את העוברים הנוספים מקפיאים על מנת שבמידה ומשהו לא יצליח תהיה אפשרות לניסיון נוסף או לחלופין במידה וההיריון יצליח זה יהיה עבור ההיריון הבא. ההקפאה נעשית בישראל בחברה אותה אני בחרתי".
כמה זמן לוקח התהליך מרגע שיש את הכסף?
"אני מאמינה שבתוך חודש מהרגע שיש לנו את הכסף אנחנו מתחילים את התהליך, כשהמטרה היא שעד נובמבר אהיה בהיריון".
חלי וניל. צילום זאב שטרן
פרק 4: התקווה
חלי מקווה מאוד להשאיר את כל הצרות מאחוריה ובזכות הפרויקט הזה לפתוח דף חדש בחיים. "אנחנו מאוד רוצים להיות כבר הורים ואנחנו מאוד מתרגשים מזה שיש לנו פתרון ושאנחנו לא תלויים באוויר", היא מגלה. "מאוד היינו רוצים להתקדם עם זה, להיות רגועים שיש לנו את הכסף ולהתחיל את התהליך כמה שיותר מהר. מבחינתי מהיום שיצאתי מבית החולים בלי הילדה בידיים, ביום למחרת רציתי כבר להיכנס להיריון".
אין חשש?
"באיזה שהוא מקום תמיד יש את החשש, אבל יש משהו מאוד מנחם שאני יודעת שהילדה שלי לא נוצרה פגומה מעצמה, זה מעודד אותי שאני יכולה לנטרל את זה בהריון הזה וזה נותן שקט נפשי. שהכל יהיה בסדר עם הבדיקות הכי מקיפות שאנחנו עושים והתורמת שתבחר תהיה המתאימה ביותר מבחינה גנטית לבעלי ואני אהיה יותר שקטה".
וזה שהיא לא מבשר מבשרך?
"אני משתדלת לא לחשוב על כך. אני הולכת לסחוב הריון וילד שהוא יהיה שלי וזה מבחינתי מתנה ואני אקבל אותו בשתי הידיים. הוא יהיה שלי ורק שלי".
