בין השאלה לתשובה: דקלה יעקב חזרה בשאלה, בעלה יניב חזר בתשובה

דקלה ויניב יעקב הם בעלי מועדון הברקוד בפתח תקוה. יניב חזר בתשובה לפני יותר משנה בעקבות מות אביו, דקלה חזרה בשאלה לפני כ-20 שנה, לאחר גירושיה הראשונים. אז ביקשנו לברר איתם איך נראים החיים כאשר יש ניגוד כזה.
"אחרי שאבא של יניב נפטר, יניב והאחים שלו החליטו שהם שומרים שבת", מספרת דקלה. "הוא התחיל לחבוש כיפה ולא לנסוע בשבת ובהתחלה זה מאוד תסכל אותי. באוקטובר בשנה שעברה טסתי לחופשה בתאילנד וכשחזרתי הייתי בהלם, אני פתאום רואה בבית פלטה ומיחם. אני מבינה לאט לאט שאין יותר בישולים בשבת, ואין טלוויזיה. נבהלתי. זה היה בשישי. ברחתי מהבית, כי אמרתי שאני לא אהרוס לו את השבת. בהמשך התחלתי לאט לאט לקבל את העניין. זה מאוד לא פשוט עבורי ואפילו קשה, כי כשאנחנו הכרנו לא היינו דתיים ופתאום זה משתנה. בהתחלה חשבתי שמדובר בתהליך של שנה, אבל יניב התחזק בכך. הילדים בבית אוהבים שהוא שומר שבת, הוא איתם. הקטנים הולכים לבית הכנסת והגדולים רואים אותו יותר בבית ואני עדיין בהלם. למשל בא לי לבשל בשבת, אבל זה לא אפשרי. ועכשיו יניב דואג להכל מראש, הוא מכין את השבת לפני. הוא מסתובב עם כיפה 24/7, לא מוותר על אף תפילה, קם להתפלל כל בוקר בשעה ארבע בבוקר. זה בעלי, אני אוהבת אותו ולכן מקבלת את הבחירה שלו".
הדת אינה זרה עבור דקלה. "אני התחתנתי לראשונה עם אדם חרדי, היו לי חיים ממש קשים איתו ואחרי חודש וחצי התגרשנו. אבל בעקבות הנישואים גיליתי את העולם החרדי שהוא לא פשוט. אני אמרתי לאורך כל הדרך שלא הבגד קובע, אלא הנשמה של הבנאדם ולא צריך לשים מטפחת וכובע על מנת להאמין בבורא עולם. חשוב שהלב יהיה נקי ושאתה תישאר מי שאתה, מה שעושה אותך זה הנשמה שלך והעקרונות".
לאחר גירושיה, התחתנה דקלה פעם נוספת עם מי שהוא אביהם של שני ילדיה הגדולים. "בתחילת הנישואים הייתי דתיה ולאחר מכן חזרתי בשאלה. כשהתחתנתי עם יניב כבר לא הייתי דתיה".
איך אתם מתנהלים כיום?
"כיום אנחנו מנסים למצוא את הקו הנכון. אני נוסעת בשבת, הולכת לים או לבריכה ויניב יודע את זה ומקבל, גם בחגים ולא פעם בשבתות. למשל בשבתות או חגים שאנחנו עושים אצל חמותי או אצל אמא שלי, יניב נשאר לישון שם עם הילדים ואני חוזרת הביתה".
"אני התחלתי לשמור שבת כשאבא שלי נפטר", מספר יניב. "הוא נפטר ב-ג' באלול בשנה שעברה, ב-24.8, והחלטתי שאני שומר, מתפלל שלוש תפילות ביום על מנת לכבד אותו. באתי מבית מסורתי ובתור ילד היינו שומרים שבת. עד גיל 14-15 גם אני שמרתי שבת. אחר כך הגעתי לגיל הטיפש עשרה שכל אחד יוצא למקום אחר ומתחברים לחברים, סיגריות ובילויים, וזה מוביל אותך להוריד את הכיפה ולא לשמור שבת. כשאבא נפטר החלטתי לחזור לזה ואני שומר עכשיו מלא. הבית שלנו הוא בית חילוני וזה דורש קצת מאמץ מכולם, מכל הצדדים כולל הילדים, שפתאום השבת שלהם משתנה ולא יוצאים ונוסעים בשבת, לא הולכים לים או לטייל. בהתחלה כולם מסביב חשבו שזה משהו קצר וזה יעבור. יש לי אחות חילונית שהחליטה שגם היא שומרת והיא החזיקה מעמד חודש. יש לי אח שאחרי תקופה קצרה הפסיק. אבל אני החלטתי שאני ממשיך עד הסוף ואני לא מרגיש שזה מפריע לי או מזיק לי, מלבד השבתות עם הילדים שזה קצת מגביל, אבל בינתיים מתמודדים. באמצע השבוע ההבדל היחיד זה התפילות. אני מתפלל שלוש פעמים ביום. קם לתפילות ובימים אלה גם לסליחות ואלו שעות שלא הייתי קם בהן בעבר. הבית שלנו תמיד היה בית מסורתי ועכשיו כשאני דתי, אני לא מונע מהם להדליק טלוויזיה בשבת או לשמוע מוזיקה, אני בפינה שלי ובעיקר נח, הולך בבוקר לבית הכנסת או בערב שבת. חוזרים, ארוחת שבת, קידוש, יושב עם הילדים. יש לנו הרבה זמן איכות ביחד, משחקים רמי, אוכלים פירות ורוב השבת מבחינתי היא מנוחה. הילדים מרוצים, כי אני נמצא איתם הרבה יותר ולא מעניין אותי שום דבר מלבד המשפחה נטו".
והחגים?
"את החגים בדרך כלל אנחנו חוגגים אצל המשפחה, אצל חמותי שגם היא שומרת, או אצל אמא שלי. בדרך כלל אשתי חוזרת עם הילדים הגדולים. כיפור אני כבר שנים לא עושה בבית, אלא אצל אמא שלי, ללא קשר לחזרה בתשובה. מעבר לכך אין הבדל. הברכות הן אותן ברכות ואני מעדיף לעשות את החגים אצל המשפחה, על מנת שהילדים יקבלו קצת מסורת, מסורת שגם אנחנו גדלנו עליה. כשהיינו עושים חג בבית, זו הייתה ארוחת ערב סטנדרטית".
תתמיד?
"אני מאוד מקווה שאצליח להתמיד בזה. יש קטעים שהם קצת קשים וזה תלוי הרבה במשפחה ובתמיכה וגם בילדים שלפעמים אוהבים לראות אותי בבית ולפעמים אומרים שנמאס להם ורוצים שנלך לים או לבריכה. ואז הם נוסעים עם אמא שלהם. אני לא מנסה להחזיר אף אחד מסביבי, איש איש באמונתו יחידה. דקלה הייתה בעברה חרדית וחזרה בשאלה והיא יודעת מה טוב לה".
דקלה מוסיפה: "אנחנו חיים ביחד ואוהבים אחד את השני ומכבדים אחד את הדרך של השני, אם אני רוצה לנסוע הוא לא אומר לי דבר וכל אחד חי בדרכו ומעצים את השני בדרכו. אני מכבדת את הבחירה שלו ואוהבת אותו גם אם הוא דתי או לא, אני אוהבת את הבן אדם וזה לא קשור למסורת או דת".