כניסת השבת בפתח תקוה: 16:35
יציאת השבת: 17:29
ד"ר יואל בר גיל על פרשת השבוע, פרשת ויחי:
ד"ר יואל בר גיל צילום זאב שטרן
"שני עניינים ציוניים ניתן ללמוד מפרשת ויחי. יעקב התלבט מאוד לפני שהסכים לרדת עם משפחתו למצרים, אך האל התגלה לו ואמר: "אל תירא מרדה מצרים". יעקב לא רצה להיקבר במצרים והשביע את יוסף שיקבור אותו במערת המכפלה. אכן לאחר מות יעקב – "ויעל יוסף לקבר את אביו" במערת המכפלה, יחד עם אחיו ועם משלחת מצרית מכובדת. גם יוסף צפה שיבוא יום "ואלהים פקוד יפקוד אתכם … והעלה אתכם אל הארץ". יוסף משביע את אחיו "והעליתם את עצמותי מזה" לארץ ישראל. מכאן ברור לכל שרק בארץ ישראל (בעבר) ובמדינת ישראל (בהווה ולעתיד) עם ישראל יכול להתפתח, לשגשג ולהגשים את ייעודו כעם סגולה. לכן עולים לישראל המחזקת את עם ישראל, וכשעוזבים אותה – יורדים ממנה למקום בו ליהודים יהיה פחות טוב.
"שני בניו של יוסף, מנשה ואפרים נולדו מאסנת המצרית בת פוטי פרע כהן און. הם התחנכו במשפחתו של יוסף העברי ואחר-כך במשפחה המורחבת של סבם יעקב אבינו, והיו נאמנים למסורת ישראל עד כדי כך שיעקב מצרפם לבניו "ויקרא בהם שמי ושם אבותי" לירושת הארץ. כשיעקב מברך אותם, הוא קובע ש"בך יברך ישראל לאמר: ישמך אלוהים כאפרים וכמנשה", שהיא ברכת הילדים המופיעה בסידור בערב שבת. לעומת המכפישים והמתעמרים בזרע ישראל שעלו לישראל מכח "חוק השבות", הרב ח"ד הלוי לימד אותנו (עשה לך רב 3 / כ"ט) שכל העולים לכאן מתוך אהבת מדינת ישראל, ברצותם להשתלב בחיי היצירה, הבניין והתרבות הישראלית, והרוצים להתגייר, יש לקבלם בתנאי שלא יכפרו בתורת ה' ויקיימו את המסורת כמו רוב היהודים החיים בישראל. זאת, כפי שקיבלו את רות המואביה – שהסתפחה לעם ישראל מאהבת חמותה נעמי ואחר-כך הסתפחה גם לעבודת ה', כשאמרה "עמך עמי ואלוהיך אלוהי"; וכפי שיעקב אבינו צרף את אפרים ומנשה בני אסנת לשבטי ישראל.
# ד"ר יואל בר-גיל עוסק בתקשוב והוא דוקטור לפילוסופיה. הוא מראשי הקהילה המסורתית בפתח-תקוה המקיימת תפילות בשוויון מלא בין גברים ונשים בשבתות ובחגים, וכן טקסי מעגל החיים.
