רבים בישראל זוכרים את אותו לילה נורא. 73 חיילים נהרגו באסון המסוקים המחריד. ביום ראשון האחרון, 25 שנה אחרי האסון שזעזע את כל המדינה, חנכה העירייה בפינת הרחובות גרינשפן וטבצ'ניק בשכונת נווה גן, כיכר על שמם של שלושת חיילי העיר שנהרגו באסון הנורא, שהיה אחד האירועים הטרגיים ביותר בתולדות המדינה ובתולדות מלחמת לבנון, אסון שבו נגדעו חייהם של כל כך הרבה חיילים צעירים.
אסון המסוקים אירע בחודש פברואר 1997 כאשר שני מסוקי יסעור של חיל האוויר הישראלי התנגשו מעל הגליל, בעת שהובילו לוחמים מחטיבת הנח"ל, חטיבת גולני, חיל השריון ומיחידות נוספות, למוצבי צה"ל דלעת ובופור שברצועת הביטחון בדרום לבנון. אחד המסוקים התרסק בחצר של צימר במושב שאר יישוב והשני בערוץ נחל בין שאר יישוב לקיבוץ דפנה. באירוע טרגי זה נהרגו 73 חיילים, בהם, כאמור, שלושה חיילים שבהם בני העיר או בזיקה לעיר: סמל אביב גונן, סמל קובי מלמד וסמל ירון צופיוף.
קובי מלמד ז"ל, צילום באדיבות המשפחה
"קובי מאוד אהב את העיר, הוא רצה להישאר בעיר והוא קבור בה"
הורי שלושת החיילים התרגשו השבוע עד מאוד מההנצחה בעיר. רחל מלמד, אימו של קובי ז"ל, סיפרה כי בנה נולד בעיר וחי בה כל חייו. הוא למד בבית ספר אורנים, בחטיבת ברנר ולבסוף בתיכון עמל א'. רחל: "קובי היה תלמיד מאוד חרוץ, אהוב ובולט. הוא היה ספורטאי מצטיין וגם עסק במוזיקה. הוא היה סולן בלהקה שזכתה בזמנו במקום שני בתחרות להקות צעירות בפתח תקוה. הוא היה ילד מיוחד שהיה מוקף חברים. תמיד חלם להיות חייל קרבי. הוא תכנן אחרי הצבא לצאת לטיול דרום אמריקה ולחזור וללמוד באוניברסיטה. הוא תכנן לעשות תואר בגיאוגרפיה של ארץ ישראל. קובי היה שרוף על הצבא. הוא היה בסיירת עורב נחל והיה אהוב מאוד על חבריו. הם קראו לו העובדת הסוציאלית של הצוות".
רחל מציינת עד כמה התרגשה השבוע בטקס. "קובי מאוד אהב את העיר", היא אומרת. "הוא רצה להישאר בעיר והוא קבור בה ולכן חשוב לי מאוד שבחרו להנציח אותו בעיר. רואים גם שהשקיעו בכיכר המון מחשבה ורצו שהיא תהיה מיוחדת. אני נרגשת וגאה שאני תושבת העיר ושהבן שלי שמסר את נפשו למען המדינה גדל בעיר הזו".
אביב גונן ז"ל, צילום באדיבות המשפחה
הוריו של אביב גונן ז"ל, תמי ורמי, בטקס בכיכר אסון המסוקים, צילום באדיבות המשפחה
רוצים להישאר מעודכנים?
"בצד הכאב והצער אנו ממלאים את צוואתו להפיץ אור"
"אביב נולד שבוע לפני פסח ולכן נקרא אביב", מספרת תמי גונן, אמו של אביב ז"ל. "כילד הוא התרעם ואמר שזה לא שם של ילד אלא של עונה. אבל באופיו ובדמותו הוא היה השתקפות של ימי האביב: אנרגטי, מקורי, צבעוני, עליז, שמח ומלא אהבה לזולת. יחד עם זאת, הוא היה אדם רציני ואחראי מאוד שביטא זאת בדאגה ועזרה לפצועי המלחמה הארורה בלבנון כחובש קרבי בכיר בשריון. אביב היה גם משורר וכתב שירים רבים למגירה. מאז שהוא נהרג תמיד דולק בביתנו נר נשמה. בצד הכאב והצער אנו ממלאים את צוואתו להפיץ אור, אנרגיה ותנועה, כפי שאמר לפני שעלה בפעם האחרונה למוצב דלעת שאליו לא הגיע מעולם".
תמי, בעלה רמי, וכל שאר בני המשפחה, הביעו את התרגשותם ותודתם לראש העירייה ולכל העושים במלאכה על הקמת הכיכר. "תודה שאתם זוכרים ומזכירים לכל מי שעובר ושב בכיכר הזו שמותם של בנינו לא היה לשווא", היא אמרה בהתרגשות.
סמל ירון צופיוף ז"ל, צילום באדיבות המשפחה
"עד היום כל החברים באים לימי הזיכרון שלו"
יהודה צופיוף, אביו של ירון, מספר כי המשפחה הגיעה לעיר לפני כ-14 שנה. עד אז הם גרו ברמת אביב עם בתם וחתנם. כשהוא יצא לגמלאות, הם החליטו שהגיע הזמן לקנות דירה משלהם, ובסופו של דבר, הם ובתם קנו דירה מעל דירה בשכונת נווה גן בעיר.
"כל ילד מיוחד להוריו וגם הילד שלי היה מיוחד עבורי", אומר יהודה. "הוא אהב את החיים, למד באליאנס ואחר כך בישיבה. הוא היה ילד שחי בשני עולמות – היה מאוד דתי ואהב את הישיבה, אבל גם אהב דיסקוטקים. הוא תמיד תמך בחברים שלו ועזר להם, גיבש אותם. עד היום כל החברים באים לימי הזיכרון שלו". יהודה מרגיש שעשה את הבחירה הנכונה כשהחליט לעבור לפתח תקוה. "הכיכר הזו היא עוד הוכחה מבחינתי לאכפתיות ולתמיכה שאנחנו מקבלים כהורים שכולים מצד העירייה".
# # #
ראש העירייה, רמי גרינברג, אמר: ״אנו חונכים כיכר זו ברחוב גרינשפן פינת רחוב טבצ'ניק, בענווה ובכבוד, ומרכינים ראשנו לזכרם של השלושה. הזמן אינו מרפא וגם השנים אינן מקהות על כאב המשפחות, אך גם אנו לא שוכחים, ומזכירים לנו ולדורות הבאים את אלו שלהם אנו חבים כה הרבה. אני מבקש לחזק את בני המשפחה ולחבק אותם. יהי זכר הנופלים ברוך!".
באירוע לציון חנוכת הכיכר נכחו בני המשפחות וחברים, ראש העירייה רמי גרינברג והרב משה פינטו, בני המשפחות וחברים. יצוין כי ברחוב השופר בשכונת הדר גנים בעיר נמצאת האנדרטה לזכר 73 הנופלים.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
