1. מישהו ראה אותנו תופסים את המקום השלישי בליגה אחרי חמישה מחזורים ללא הפסד, עם בונוס של 10 שערי זכות ותואר “הקבוצה הפוריה בליגה”? לא אני. השבחים מגיעים לאלישע לוי שמצליח להפיק את המירב מסגל שגרם לרבים מאיתנו להרים גבה לפני פתיחת העונה, כולל כמובן שילוב מרשים של צעירים מוכשרים תוצרת בית כמו מוחמד סרסור, עומר דנינו ותאי באריבו, לצד גידי קאניוק שמוסיף מחץ ולידור כהן הישן והטוב. אפילו לירן רוטמן חזר בוגר ובשל יותר.
2. עם המון אופי ויכולת לחזור בקביעות מפיגור, שם המשחק הוא המשכיות לצד תעוזה ובדיוק בשביל זה עושים בשבת הקרובה טיול דרומה ונוחתים בטרנר. למי ששכח, אלישע היה זה שהניח את היסודות ובנה את רוב הסגל שבהמשך נצץ מעל הליגה והביא לבאר שבע שלוש אליפויות ברציפות. אלא שהוא לא קצר את הפירות ולכן אני בטוח שיגיע חדור מוטיבציה כדי להזכיר לבאר שבע מה הוא שווה. חשוב מאוד שהשחקנים שלנו יתנו בשבילו את האקסטרה כדי שנמשיך לנשום אוויר פסגות, אלונה תמשיך לדשדש בתחתית ואלישע יוכל לחזור הביתה עם חיוך רחב על הפנים.
3. פתח תקוה לבשה חג בסוף השבוע שעבר, ולא בגלל סוכות. אלף איש דאגו לאווירה מחשמלת במתחם בן דרור ואני גאה לומר שטורניר האוהדים שלנו היה דוגמה ומופת לכל קבוצות ליגת העל. מועדונים גדולים מאיתנו יכולים לקבל שיעור מאלף בנושאי גיבוש אוהדים ומשחקי ראווה וחשוב לא פחות – הוקרת שחקני עבר לצד טקסים מכובדים לזכרם של אגדות מקומיות שלעד יזכרו כמכביסטים בדם. כשצריך לפרגן אז בגדול, בטח כשאנחנו מודל לחיקוי. בנימה אישית היה לי הכבוד לקחת חלק בטורניר ולמרות ההפסד הכואב בחצי הגמר אני מברך את קבוצת “המכבים” על הזכייה. בשם כל אוהדי מכבי, אני מבטיח שהמסורת המבורכת הזו תימשך גם בשנים הבאות.
