בימים אלו, מרבית אוהדי הפועל נושאים את עיניהם לעבר המשא ומתן המתנהל בין עמותת הכחולה לדורון גלנט. לכל הצדדים ברור, וגם לגלנט, אוהד הפועל שצמח מתוכנו, שלמרות הרכש (ומכאן מגיעה מילה טובה לדורון גלנט על ההתנהלות והרכש הקיץ) שהקבוצה עשתה, בלי הקהל יהיה לו ולקבוצה קשה מאוד. בכחולה ישנם בדיוק את הדברים שחסרים למועדון כדי שיוכל באמת ללכת צעד קדימה. העמותה תעמיד צוות גיוס ספונסרים, נושא, שלפחות עד כה, לקה בחסר בתקופתו של גלנט. בנוסף, העמותה תוכל לספק צוות של אנשי פיננסים ורואי חשבון, לצורך ניהול נכון ומושכל של תקציב הקבוצה. דבר חשוב נוסף, שכמעט ולא קיים היום במועדון, הוא צוות שיעבוד על שיתוף הפעולה בין המועדון לקהילה.
לכל אלה יש להוסיף את צוותי השיווק, ההסברה, הטכני, המשפט והקבלה. תארו לכם את התמונה – מיום כניסתה של הכחולה לבעלות, יוכל גלנט להוריד מהעומס והלחץ הגדול שהוא טוען שעובר עליו, ולתת לאוהדים את הקרדיט לקחת אחריות על עתיד המועדון, ובכך גם לגרום לאלפי אוהדים לחזור למגרשים. החתימה על הסכם מול הכחולה חשובה הרבה יותר מחתימתו של כל שחקן. כן, גם מזו של ברנקו מיכאילוביץ'. בקהילה הגדולה שסובבת את הפועל ישנם אנשים רבים, שרק מחכים להזדמנות כזו כדי לתת כתף למען המטרה, כדי להזכיר לכדורגל הישראלי שהפועל פתח תקוה כאן כדי להשאר.
ביחד, עם הכוח העצום שיש לקהל של הפועל, נצמח ונגדל. וגם יעדים רחוקים כמו צמרת ליגת העל, תוך בניית תשתיות מתאימות, אינם יעד שאסור להצהיר עליו. השנים לימדו אותנו שהישועה לא תגיע ממיליונר אלמוני שיידפק על שערי המשרדים בסירקין. לכן אנחנו תעודת הביטוח היחידה להמשך קיומה והצלחתה של הפועל.
אין לי ספק, כי הדבר החשוב ביותר במועדון, מחלקת הנוער, תמשוך אליה מאות נרשמים חדשים לאחר כניסת העמותה לבעלות, ולו רק בשל הפעילות הקהילתית שתיעשה בבתי הספר ובשלל קבוצות המחלקה. בתור ילד, אני זוכר איך קיבלתי מנוי עירייה ולא היה מאושר ממני כאשר תמורת 50 שקלים אני זוכה לראות את הקבוצה האהובה עליי. פרט אליי, כמעט כל הילדים בכיתה שלי היו פוקדים את יציעי האורווה. זו בהחלט תקופה שיכולה לחזור על עצמה כאשר נחזור להיות קבוצה עם זהות, כאשר האוהדים יהיו אלו שיקבעו את הדרך. בתחילת הדרך מעטים האמינו בכוחה של העמותה וכעת כבר הרוב התבדו. אני מציע שתגזרו ותשמרו את הכתוב פה, במידה והכחולה תיכנס לבעלות – תוך שנים בודדות הפועל תחזור לצמרת ליגת העל.
