ההליך המשפטי בין הבעלים לשעבר של הפועל פתח תקוה, מאיר שמיר, לבין מפרקי העמותה שניהלה את המועדון, עורכי הדין ליאור דגן ועמית פינס, מתחמם. בחודש שעבר הגישו המפרקים לבית המשפט המחוזי בקשה לפיצול הדיון, לקראת הדיון שיתקיים בתיק ב-29.5, כך שהדיון יפוצל לשאלת האחריות של שמיר ורק לאחר מכן לשאלת הנזק.
במסגרת התגובה שהגיש שמיר באמצעות עורכי הדין רונן מטרי ויוסי בן נפתלי ממשרד מטרי, מאירי ושות', מבקש שמיר לדחות את בקשת המפרקים לפיצול הדיון, וכמו כן לדחות בכלל את בקשתם לנהל נגדו הליך משפטי. עוד דורש שמיר כי המנהלים המיוחדים דגן ופינס יחוייבו בהוצאותיו בגין הבקשות שהגישו. בתגובתו הציג שמיר את עיקרי הטענות המקדמיות שלו בהתייחס לתסקיר המפרקים – התיישנות, הסכם הפשרה שנחתם בשנת 2009 מול הנהלת המועדון דאז ואי חקירת עדים משמעותיים לתיק. בנוסף המשיך לטעון כי לעמותה שניהלה את המועדון לא היו זכויות בלתי מוגבלות בזמן על שטח אצטדיון האוורוה. עוד המשיך לטעון כי העביר לעמותה לאורך השנים 120 מיליון שקלים בערכים ריאליים, וכי "מר שמיר לא הרוויח ולו שקל אחד מהעמותה, לא מעסקת האצטדיון ולא מכל מקור אחר השייך לעמותה".
הבקשה לפיצול הדיון שהגישו המפרקים בחודש שעבר
התגובה המלאה ששמיר הגיש לבית המשפט
לאור הטיעונים הללו, ביקש שמיר באמצעות עורכי דינו "שלא להתיר למנהלים המיוחדים לנקוט בתובענה כלשהי כנגד המשיב (שמיר, ל"ס), לאור העובדה שתובענה שכזו תהיה תובעת סרק חסרת כל עילה. לחייב את המנהלים במיוחדים בהוצאות המשיב בגין הכנת התגובה המפורטת. אף אם יקבע כי יש מקום להגשת תובענה כנגד המשיב, התבקש בית המשפט הנכבד לקבוע כי הדרך הראויה לעשות זאת הינה בדרך של הגשת תובענה אזרחית, על כך הכרוך בכך. במקרה כזה התבקש בית המשפט הנכבד להורות למנהלים המיוחדים לשמור בקופת הפירוק של העמותה סך של מיליון שקלים לכיסוי נזקי והוצאות המשיב ככל שהתובענה (ככל שתוגש) תידחה".
בהמשך, התייחסו עורכי הדין של שמיר להליך הגישור הארוך, שארך כשלוש וחצי שנים והגיע לסיומו, ללא תוצאות, רק לאחר פניית "ספורט מלאבס" לדוברות בתי המשפט, פנייה בעקבותיה חייבה השופטת עירית וינברג-נוטוביץ את המפרקים לעדכן בנוגע להליך. "בפועל, במשך שלוש וחצי השנים שחלפו ממועד זה (הפניית ההליך בין הצדדים לגישור, ל"ס) ועד היום, התקיימו מספר ישיבות גישור בודדות בלבד, בין הצדדים נוהלו מעת לעת מגעים אקראיים שלא הובילו לפשרה, ולאורך התקופה נראה כי לא אצה למנהלים המיוחדים הדרך לקדם את הליכי הגישור את ההליכים בבקשה 54 בכלל. נראה כי אילולי פניית בית המשפט הנכבד עצמו למנהלים המיוחדים בדרישה לקבלת עדכון באשר להליכי הגישור, שנעשתה כארבע שנים לאחר הגשת הבקשה, לא היו עושים המנהלים המיוחדים דבר עם הליכי הגישור או באשר לבקשה 54 גם כיום".
בהמשך התייחסו עורכי הדין של שמיר לבקשה של המפרקים לפצל את הדיון – לשאלת האחריות ולשאלת הנזק. "התנהלות זו של המנהלים המיוחדים אינה מקרית, ונובעת מהעובדה שכל הגשת בקשה 54 מלכתחילה נעשתה בידיעה ברורה שמדובר בבקשה שאין בה ממש, שכל כולה נועדה להפעיל לחץ לא ראוי על המשיב, שהינו איש עסקים ידוע ובעל שם, בתקווה כי זה יתרצה וישלם סכום כלשהו לשם סילוק הבקשה, וכל זה בעילות (שאין בהן דבר) שהתיישנו שנים רבות בטרם הוגשה הבקשה".
בהמשך, התייחס שמיר לפרסומים במלאבס סביב ההליך בין הצדדים: "נעשה מאמץ בבקשה להשמיץ את המשיב, שהינו אחד מאנשי העסקים הבולטים בישראל המשמש גם, בהתנדבות, בתפקידים ציבוריים רבים. לכן, מצאה הבקשה את דרכה שלא במפתיע לעיתונות (כולל מקומוני פתח תקוה, כנראה בתקווה שיעוררו רגשות שליליים כלפי מר שמיר בקרב אוהדי הקבוצה). לכן גם נוסחה הבקשה לפיצול הדיון כפי שנוסחה, באופן שמנסה עוד יותר להכפיש את שמו של המשיב (שלא במפתיע, גם הודעת המנהלים המיוחדים על קריסת הליכי הגישור וכוונתם להגיש בקשה לפיצול הדיון מצאה את דרכה למקומוני פתח תקוה)". בהקשר זה יש לציין כי הבקשות המוגשות בתיק וכמעט כל המסמכים במסגרתו, חשופים לעיון כלי תקשורת דרך אתר "נט המשפט" וכי כלל לא דרוש כי אחד מהצדדים "יעביר" אותם לידי המערכת.
לסיכום, כאמור, מבקש שמיר לדחות את בקשות המפרקים ולחייב אותם בהוצאות ההליך.
