אחד השחקנים שחתומים על ההצלחה של מכבי פתח תקוה העונה, בדרך הבטוחה לחזרה לליגת העל, הוא השוער יוסי גינזבורג, מהבודדים בקבוצה של גיא לוזון שטרם החמיץ דקת משחק בליגה העונה. גינזבורג שמר עד כה בשישה משחקים על רשת נקייה ובסך הכל ספג 12 שערים ב-14 משחקים, ממוצע של פחות משער למשחק.
"אני בכושר טוב ומרגיש מצוין. שמתי לעצמי למטרה לשמור על יציבות ולהיות שוער ראשון במשך עונה שלמה. אני מקווה לעמוד בה וכמובן להמשיך להשתפר ולספוג כמה שפחות", אומר גינזבורג בראיון ל-"ספורט מלאבס" על פתיחת העונה החלומית. "אני מודה לגיא לוזון על ההזדמנות אבל כמובן לא מתכוון להרפות. עלי להמשיך להוכיח את עצמי בכל משחק, להמשיך להתקדם ולהמשיך לכבוש עוד מטרות ויעדים".
"מודה על ההזדמנות". גיא לוזון. צילום: זאב שטרן
כזכור, בעונה שעברה המצב היה הפוך כשגינזבורג מיעט לקבל הזדמנויות וצפה בצחי גיגי מקבל את הקרדיט, על אף שלא הצליח בסופו של דבר למנוע את נשירתה של הקבוצה ללאומית. בשני משחקים בגביע הטוטו סבל גיגי מפציעה, גינזבורג קיבל את ההזדמנות וחטף אותה בשתי ידיים. "היחסים שלי עם צחי בסדר גמור. הוא מפרגן, מכבד אותי ועוזר לי. אנחנו אחד בשביל השני ובשביל המועדון", מבהיר גינזבורג. "חשוב לזכור שאנחנו רק באמצע העונה ועוד לא עשינו כלום, כך שעל כולנו להמשיך לעבוד קשה".
את עיקר הפידבקים הוא מקבל ממאמן השוערים ויקטור בוחניק. "הוא דורש ממני כל הזמן להשתפר, להראות רמה של ליגת על ולא של לאומית ובעצם להיות מעל הליגה", מרחיב השוער. "אנחנו עובדים על איך להיות מרוכז במשחק בכל הפרמטרים, חזק מנטלית ובמקביל מנהיג שקט ורגוע כדי להיות שם כשהקבוצה צריכה אותי".
צחי גיגי. צילום: זאב שטרן
קשה לומר שמגיעים מולכם להרבה הזדמנויות.
"דווקא בגלל זה חשוב לשמור על פוקוס ולהיות ערני יותר מכולם. אסור לי להיות שאנן ולו לשנייה אחת ואני מתכוון לעשות הכל כדי לשמור על המקום שלי".
הרגל עדיין על הגז
גינזבורג בן ה-28 נחשב לאחד הוותיקים בקבוצה הצעירה של מכבי פתח תקוה, יחד עם לידור כהן, אלי בבייב ועומר דנינו. נולד בחולון וגר כיום בראשון לציון עם חברתו בשנה וחצי האחרונות, ליפז. מגיל 6 שיחק במחלקת הנוער של מכבי תל אביב וזכה באליפויות וגביעים, כולל דאבל בנוער עם עמיר תורג’מן. בין השחקנים עמם שיתף פעולה לאורך השנים היו דור מיכה, מואנס דאבור, מושיקו לוגסי, חאתם אל חמיד ורוסלן ברסקי. מוטי איווניר העלה אותו לבוגרים, כשתחילה שימש כשוער שלישי ללירן שטראובר וגיא סולומון ועונה לאחר מכן נותר שלישי לגיא חיימוב ולשוער היריבה העירונית הפועל כיום, ברק לוי. גינזבורג, שרצה לצבור ניסיון וחפץ בדקות משחק, יצא למסע נדודים בליגות הנמוכות שכלל את הכח עמידר בלאומית והפועל הרצליה, נס ציונה ומכבי קביליו יפו בליגה א’. בוחניק, שהדריך אותו בהפועל הרצליה, היה האיש שהביא אותו למכבי פתח תקוה, בה הוא חתום עד תום העונה הנוכחית שהיא הרביעית שלו במועדון.
נותר עוד מחזור אחד לתום הסיבוב הראשון ועד עכשיו אף קבוצה לא יכולה עליכם.
"קודם כל אנחנו רוצים לסיים את הסיבוב עם ניצחון. נכון שהיה לנו סיבוב מצוין, אבל בסיבוב השני השאיפה היא להשתפר עוד יותר. תמיד יש לאן להשתפר – להוריד את מאזן הספיגה וכמובן בעזרת השם לעלות ליגה כמה שיותר מהר".
אין נפילת מתח אחרי שמנצחים כל הזמן בעוד היריבות שלכם בצמרת מגמגמות?
"ממש לא. גיא תמיד מזכיר לנו שאסור לנו להיות שבעי רצון מעצמנו. אנחנו צריכים להציג באופן קבוע רמה של ליגת על כדי להראות לכולם לאן אנחנו שייכים באמת. מעבר לזה חשוב לנו לשמור על גישה חיובית אחד כלפי השני ושכל אחד ידחוף את החבר שלו קדימה".
נראה שהבטחת כרטיס העלייה היא רק עניין של זמן.
"אף אחד לא עלה ליגה אחרי סיבוב אחד. לא נוריד את הרגל מהגז ולא ננוח עד שזה יהיה רשמי וסופי מבחינת צבירת הנקודות".
מה החלום הגדול שלך?
"קודם כל לחזור לליגת העל, אחר כך לתקוע בה יתד ובהמשך אולי להגיע לנבחרת. אני מקווה להמשיך להציג יכולת טובה ולהישאר במכבי פתח תקוה בליגת העל. יש לי עוד הרבה חלומות ומטרות, אבל עד שאגשים אותן אני מעדיף לשמור על צניעות ולדבר בעיקר במגרש".
