1. תופפו בתופים ומחאו כפיים לאלופת הסיבוב הראשון הבלתי מנוצחת של הליגה הלאומית – הישג ראוי לציון בכל קנה מידה. גם במשחקים פחות טובים בהם נקלעה לפיגור, גילתה מכבי אופי ונחישות וידעה לחזור לתמונה – לרוב ניצחונות, פה ושם תיקו. אחד כזה היה ביום שני בעכו. לא משהו שנרצה לזכור, ותודה למארחת על חוסר הריכוז בכל הנוגע לרגל המסיימת. כשכבר התחלנו להשלים עם הפסד הבכורה, הגיע מיסטר לידור כהן וביום הולדתו ה-27 פצח בשירת: "לא תנצחו אותי, ביום הולדתי", לפני שחתם את שמו על עוד נקודה ושמר על הפער מהמקום השלישי. מזל טוב כפול!
2. פתיחת העונה לא בישרה על הבאות. הסגל היה צעיר מדי והתחושה הייתה שעלולים להשתקע בליגה השנייה, אבל ההנהלה והצוות המקצועי לא בזבזו זמן ומיהרו להתחזק משמעותית בבאנקרים שוברי שוויון מסוג גיא חדידה, אלי בבייב ודניאל פלשר. יחד עם הפריחה של דור חוגי ששב לקדנציה נוספת ושדרת שחקני הבית הכוללת את תאי בריבו, ליאל עבדה, ארד בר וכמובן לידור הבלתי נגמר, אי אפשר לפספס. מי שתפר מהחבורה המוכשרת הזו קבוצת כדורגל איכותית ומסוכנת הוא המאמן גיא לוזון ובשל כך אני מתכבד להכתירו למצטיין הסיבוב הראשון. להפוך את הסגל הזה לווינרים אחד אחד זה לא עניין של מה בכך. גם כשהייתה נרפית לפרקים, גם אם ספגה או הייתה בנחיתות מספרית, ידע גיא לקבץ את השחקנים יחד, לגרום להם להאמין בעצמם ולשנות לא פעם את תמונת המשחק. גם חילופים התקפיים שהתבררו כמוצלחים והכריעו משחקים לא התבייש לבצע. כשמגיע מגיע – שאפו ענק גיא. רק בקשה קטנה: סיבוב שלם ופלייאוף עוד לפנינו, אז לא להוריד בשום פנים ואופן את הרגל מהגז.
3. אם יש דרך להעצים עוד יותר את העונה המענגת הזו היא כמובן באמצעות מפעל הגביע. בשישי מארחים את קריית שמונה והאקס קובי רפואה, אחד המאמנים האהובים במועדון בשנים האחרונות. נקבל אותו בתשואות ונאחל לו הצלחה לאחר המשחק במאבקי ההישרדות. כמו שקריית שמונה נראית העונה, יש לנו לא מעט סיבות לאופטימיות והסגל של מכבי לא נופל מזה של נציגת ליגת העל. תוסיפו לכך את הקלישאות שלגביע חוקים משלו ובמשחק אחד הכל אפשרי ותקבלו אופציה למאבק שקול שיכול להסתיים – אמן כן יהי רצון – עם כרטיס לשמינית הגמר. עם זאת, מי שמכיר את דוקטור רפואה, ווינר בנשמה, יודע שאסור לזלזל באף קבוצה שהוא מאמן. יהיה מעניין.
