1. קבלו סקופ: גיא לוזון ימשיך במכבי בעונה הבאה. כמה נפלו מהכיסא? אני פיהקתי. ברור שגיא ממשיך, וימשיך כאן כל עוד ירצה. בכנות, אם ישיב אותנו למקומנו הטבעי, מגיע לו להמשיך בתהליך שהחל, אבל חשוב שיידע שקל זה לא הולך להיות. מכבי תהיה חייבת להתחזק בצורה משמעותית ולמאמן שלה מצפה הרבה מאוד עבודה. העונה עוד ארוכה וקשה, אבל הייתי מציע לגיא לא לשלול אוטומטית הצעות מליגת המשנה אם יתקבלו. אין צורך להידבק בכוח לכיסא המשפחתי וניסיון בקבוצות אחרות רק יסייע לו לשוב בהמשך לקדמת הבמה.
2. איזה כיף היה לראות את הקבוצה שלנו בשישי מול קריית שמונה. הכנה מצוינת מצד המאמן, עליונות מוחלטת מול קבוצה מליגת העל וכרטיס מוצדק לשמינית הגמר. שאפו גדול. למרות שהשלימה השבוע ניצחון שלישי רצוף, הקבוצה של קובי רפואה גילתה יכולת בינונית מינוס, באה לא מוכנה ודמתה לקבוצת מרכז טבלה בלאומית במקרה הטוב. דור חוגי ממשיך לפרוח ולהוכיח מדי שבוע שהלאומית קטנה עליו, וגם לידור כהן גילה אחריות והיה מצוין. יחד עם זאת, מי שחשב שהולכים לטייל באווירה האקזוטית של נוף הגליל, קיבל את משחק הליגה בין הקבוצות באמצע השבוע. יכולת חלשה כזו לא תספיק ובשביל לצחצח נעליים לרבע הגמר מוכרחים ויכולים לתת הרבה יותר.
3. אחרי שסימנו "וי" על הגביע, אתגר מעניין לפנינו בדמות הדרבי המשפחתי בין אבי וגיא לעמוס והפועל ראשון לציון, היחידה שעדיין נושפת בעורפנו. מול נוף הגליל ראינו שהקבוצה עדיין בחגיגות הגביע והתקשתה לרדת לקרקע, אבל מול הכתומים צפויה אופרה אחרת והתירוצים הללו לא יהיו קבילים. אני זוכר היטב כמה קשה היה מולם בסיבוב הראשון, ובטוח שאבי ממש לא מעוניין שהפסד הבכורה שלו העונה ילווה בחיוך מנצח של אחיו. המטען הרגשי-משפחתי מבטיח שיהיה מעניין לא רק על כר הדשא, אלא גם ביציע וכמובן בארוחת ערב שבת אצל סבתא עליזה.
