1. הניצחון הגדול בדרבי עשה את שלו ובמכבי שכחו כנראה שהעונה טרם הסתיימה. לא יודע מה אתכם, אבל אני במקום הצוות המקצועי שומר במקום מיוחד את קלטת המשחק המביך מול בני לוד ומקרין שוב ושוב על מסך ענק כדי להדגים מה קורה כשאף שחקן לא מגיע למשחק. צדק גיא כשאמר שהשחקנים היו רכים מדי ולא עשו את העבודה, אבל מה עם ניהול המשחק? בשלב מסוים הוא איבד עשתונות והתחיל לזרוק למגרש בלי מחשבה כל שחקן בעל אוריינטציה התקפית. ומה עם הקישור? בקושי היה קיים, אז להוציא את בבייב ודוידוב, לא ברור. משחק ראשון העונה שמכבי לא כובשת, ועוד מעבירה משחק שלם בלי בעיטה למסגרת! אם בא לכם תחשיבו את הקורה של חוגי.
2. אז החבר’ה הגיעו זחוחים במשחק האחרון, אבל מבט קצר על הסטטיסטיקה מגלה שזה ממש לא מקרי, בטח לא במשחקי החוץ. יותר מדי נקודות הלכו לאיבוד כשהתרחקנו מהבית, ובמספרים ארבע תוצאות תיקו ושני הפסדים. מי שנכח העונה באותם משחקים יודע שהמצב עלול היה להיות גרוע יותר. להגיד שמכבי מתקשה במשחקי חוץ זה אנדרסטייטמנט וצריך לעשות חושבים ולפצח את הבעיה, בטח כבאופק יש עדיין ביקורים במגרשים כמו גרונדמן ועילוט.
3. תמיד כשמפסידים עולה חשש מכדור שלג. שלוש קבוצות כבר הכניעו אותנו השנה והשאר חיככו ידיהן בהנאה והבינו שהמשימה אפשרית. מה יותר מאתגר מלהוכיח את עצמך מול מוליכת הטבלה? בקיצור, צריך להתעורר, ומהר, וכל משחק עד הסוף הוא מלחמת עולם. כדאי שמי שצריך יודיע חגיגית לשחקנים שהדרבי נגמר והמטרה העיקרית – לחזור למקום הטבעי אליו אנחנו שייכים – עדיין לא הושגה. מי שחושב שהמשחק הקרוב נגד עפולה הולך להיות טיול, מוזמן לתפוס שידור חוזר של טיול אחר, זה של בני לוד ביום שני האחרון, ולהבין מה עלול לקרות אם לא באים ב-100% ריכוז ומחויבות. בוקר טוב מכבי, זמן לחזור למסלול ולהשלים את המשימה.
