אני לא יודע אם מדובר במגפה מדבקת של ממש, אבל אין ספק שהרגשת “חורבן הבית” עושה שמות בקרב אוהדי הפועל פתח תקוה, כשבכל יום אנו יכולים לקרוא על חברים נוספים שמצהירים על תום החלום ואובדן האמונה במיזם של עמותת הכחולה או במועדון בכלל.
שלא תבינו אותי לא נכון, האירוע החריג והאלים שהתרחש באצטדיון הלאומי לשעבר זעזע אותי, באמת ובתמים. צפייה באלימות בטלויזיה היא כאין וכאפס לעומת מצב בו היא מתרחשת במציאות, ממש מולנו והלוואי ומקרים כאלה לא יחזרו בעתיד. אינני מקל ראש ולא לרגע באירוע הזה, מדובר בתקרית אלימה, קצרה ומיותרת שתפסה את כולנו המומים, מאוכזבים וכועסים. יחד עם זאת, אני מרגיש שההשלכות מהאירוע חרגו מכל פרופורציה, כמו גם הודעות העזיבה שנלוו לכך.
כחבר ועד מנהל לשעבר, הייתי בביתו של חזי בן עמי מספר רב של פעמים, בית שלמעשה תפקד כמשרד של עמותת הכחולה במשך תקופה ארוכה. לחזי בן עמי מניות רבות ביוזמת והגשמת בעלות האוהדים. אגדיל ואומר שמגיע לחזי יותר קרדיט מכל אחד אחר, אבל אף אחד לא יותר גדול מהעמותה ומהפועל פתח תקוה. לפי היכרותי עם חזי, אני מאמין שהדבר האחרון שהיה רוצה שיקרה זה שהעמותה שהוא ואנחנו עמלנו עליה במשך שנים תתרסק ותעלם. אני מקווה מאוד שנחזור לראותו בהקדם.
יש להמשיך לשאוף ולפעול למען יציע נטול גילויי אלימות, גזענות אזכורי שואה וכו’. יתרה מכך – זוהי חובתנו. עם יד על הלב, האם מישהו מכם באמת היה עד כדי כך תמים וחשב שזה יקרה מחר או מחרתיים? האם אתם סבורים שהמתרחש אצלנו ביציע שונה ממה שקורה בסמי עופר, בלומפילד או טדי? הפועל, כמו מועדונים אחרים, עושה כל שביכולתה כדי לשפר את החוויה ביציע אבל מדובר בתהליך אמיץ ומאתגר שלוקח זמן רב.
יש לנו שתי אפשרויות: לוותר על הפועל לתמיד או להישאר ולשנות. אני לא חושב שאגזים בזה שאומר שוויתור כעת על העמותה, יעמיד את הפועל (שוב) בסיכון גדול מאוד להידרדרות חסרת תקדים, אשר ממנה יהיה כמעט בלתי אפשרי להתאושש שנית. עשרות אלפי שעות עבודה (ולא, אינני מגזים) של חברי העמותה ירדו לטמיון ויעברו שנים רבות, אם בכלל, עד שאוהדים יסכימו שוב לתת את אמונם, כספם וזמנם למועדון.
ביקורת היא חלק מהותי וחיוני בכל גוף דמוקרטי אבל כל עוד היא בונה, מכבדת ועוסקת במישור המקצועי ולא האישי. הטלת דופי ביושרתם ובכוונותיהם של המתנדבים בוועד המנהל היא מרושעת, וכפוית טובה. אם אינכם מסכימים, אתם מוזמנים תמיד להביע את דעתכם. רוצים לעשות יותר מזה? כל אחד מכם מוזמן להגיש מועמדותו ולעמוד בקו הראשון כחבר ועד מנהל.
אז אפשר לכעוס, להתרחק ולהוריד הילוך לפעמים, אבל הפועל פתח תקוה היא כתם לידה כחול שמקועקע בכל אחד מאיתנו לכל החיים ואם נרצה או לא – היא איתנו לתמיד.
