1. מי שחיפש הוכחה נוספת למצב הקשה בו נמצאת הפועל פתח תקוה, קיבל אותה בסיום המשחק אתמול מול הפועל עכו. שריקת הסיום לתיקו שהוריד את הפועל למקום ממנו הולכים למבחנים נגד הירידה לליגה א', התקבלה בשלווה יחסית, גם בקרב השחקנים וגם בקרב האוהדים המעטים שהיו ביציע, מתוך הבנה שהרבה יותר מזה הקבוצה הזאת לא שווה ושצריך להגיד תודה על כל נקודה שהסגל הזה מצליח לאגור. המצב הזה הוא בלתי נסבל, וכל מחזור נוסף מעיד על כשלון חמור בקבלת ההחלטות במועדון – של המנכ"ל, הדירקטוריון והוועד המנהל. בשם הרצון "לשדר משהו אחר" ולהוכיח שהם לא דומים להנהלות שהיו במועדון בשנים האחרונות, בוחרים במועדון להקפיא את המצב, להשאיר את המאמן מסאי דגו שנכשל באופן מוחלט בעונה הזאת, ולקוות לנס. כל בר דעת שרואה את המשחקים של הפועל, מבין שמגמת שיפור אין, וכנראה גם לא תהיה עם הסגל הזה ועם דגו, שכל דבר שהוא עושה פשוט לא עובד העונה. כל יום שבו מקבלי ההחלטות במועדון לא עושים שינוי, מקרב את הפועל עוד קצת לשפל היסטורי וחסר תקדים של ירידה לליגה א', בעוד מקבלי ההחלטות בהפועל מלווים את תהליך הגסיסה מהצד.
2. בהנהלת המועדון קיבלו החלטה נכונה בקיץ להמשיך את ההתקשרות עם דגו, מאמן שהיה לפני כמה חודשים קונצנזוס מוחלט בקהל הכחול. את הבנייה המוזרה של הסגל בקיץ – פתיחת עונה ללא מגן שמאלי וקשר אחורי דומיננטי, שחרור של כל שחקני ההתקפה המוצלחים מהעונה שעברה והחתמות של שחקנים די אנונימיים ובעיקר בינוניים מינוס ברובם, ראו כולם, ושם כבר הייתה חייבת להידלק הנורה האדומה. מפתיחת העונה ועד היום אנחנו רואים בהפועל פשוט קבוצה גרועה – ללא כישרון, ללא מבוגר אחראי, ללא חלק אחד במגרש שאפשר לסמוך עליו שיספק את הסחורה וללא מאמן שמצליח להשפיע עליה. המצב חמור וברור לכל מי שרואה את הקבוצה העונה שהפועל נמצאת במקום ה-14 בצדק, ואילולא עומר כץ וההברקה של הצמד צרויה ומשעלי מול איכסל, הפועל הייתה סוגרת את הטבלה.
צליל נחמיה, איציק שולמייסטר, רם לוי ובר ירוחם. צילום: סער כרמלי, הפועל פתח תקוה
3. ומה עושים בהפועל? ממנים יועץ מקצועי. זאביק זלצר איש מקצוע מכובד שהביא למועדון את התואר האחרון שלו, אבל המינוי הזה פשוט לא ברור. האם הפועל צריכה עכשיו יועץ שלא אימן שנים רבות קבוצות בוגרים, שבוודאי לא יקבע את החילופים וההרכבים, לא יעביר אימונים ואין לו אפשרות להשפיע על החלפת שחקנים כשאנחנו לא נמצאים בחלון ההעברות? מרגיש מינוי מעט פופוליסטי, מעט סוחט לייקים, ועם מעט מאוד השפעה על מאבקי הירידה שהפועל נכנסת אליהם. בסיטואציה שנוצרה הפועל הייתה חייבת ללכת לאחד משני הכיוונים – החלפת מאמן, צעד שהוכיח את עצמו פעמים רבות בקבוצות במשבר, או מהפכה בסגל השחקנים. בהפועל פשוט החליטו שלא להחליט, כל הדרך לתהומות ליגה א'.
4. בסופו של דבר מדובר בהחלטה הקלה ביותר – פשוט לא לשנות כלום, לא לשלם פיצויים, לא להסתכן במינוי המאמן הנכון, ופשוט לקוות שמשהו יקרה. התירוצים של האנשים בהפועל רבים – החל מסעיף הפיצוי (כ-120 אלף שקלים) בחוזהו של דגו, עד לזה שאין מחליפים ראויים בשוק (עובדה שהיא פשוט לא נכונה) ואמירה של גורמים במועדון לפיה אבי יחיאל הוא היחיד שעדיין תומך בהמשך העסקתו של דגו. בסופו של דבר האחריות היא לא רק של יחיאל – הוועד המנהל הוא נציגם של הבעלים במועדון, והוא המעסיק של המנכ"ל. הדירקטוריון, שאמור להיות מורכב מאנשי מקצוע, אמור לתת את העצה הנכונה בזמן הנכון, ואם צריך, גם לכפות את דעתו על המנכ"ל. המצב שבו הפועל מתדרדרת לה לאיטה לעבר ליגה א', ובהפועל עוסקים בדיבורים בפודקאסטים ובמינוי יועצים, הוא פשוט בלתי נסבל. מדובר במשבר המקצועי החמור ביותר שהיה אי פעם במועדון, ונראה כי הוא מתקבל באדישות לא ברורה ובחוסר יכולת של המועדון לקבל החלטות משמעותיות.
5. הנקודה האחרונה נוגעת לשחקנים. חלק גדול ממקבלי ההחלטות בהפועל מטילים את האשמה עליהם. כששחקן אחד נמצא בכושר רע, מילא. כשמדובר על תקופה של 2-3 משחקים רעים, אז מילא. אבל מצב שבו כמעט כל השחקנים מציגים יכולת רעה לאורך זמן, כולל שחקני רכש שהגיעו תוך כדי העונה, מראה שהבעיה עמוקה הרבה יותר. למרות הפנטזיות של חלק מהאוהדים והמנהלים בקיץ, הסגל של הפועל ראוי בדיוק למקום בו הוא נמצא. אין בו ברק, כישרון או שחקנים שנמצאים במגמת עלייה בקריירה. הטלת האשמה על השחקנים היא חלק מאי היכולת של הנהלת המועדון לקבל החלטות דרמטיות, ומסיטה את האש מהעובדה שהמצב מחמיר, ובהנהלה מפחדים לעשות את הצעד. נקווה שמישהו יתעורר בקרוב.
