1. בואו נתרווח רגע בכורסה (בפעם המיליון בזכות הסגר הבלתי נגמר והבלתי נסבל) ונסתכל על טבלת ליגת העל בתום הסיבוב הראשון. שפשפתם עיניים ולא התעוררתם מהחלום? סימן שמכבי אבשלום פתח תקוה באמת במקום השלישי עם 23 נקודות, זהה למאזן של האלופה.
עם כל הכבוד לברק בכר, גיא לוזון הוא מאמן הסיבוב ללא ספק, ואת תואר שחקן הסיבוב אני מחלק באהבה בין אריק ינקו לאור בלוריאן. תוסיפו ניצחונות על מכבי תל אביב, הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים, טבלו עם נחישות, הקרבה והמשך מגמת שילוב שחקני הבית, וקבלתם את הלהיט של הליגה. נכון לעכשיו, גם הגדולות לא מצאו את החיסון היעיל מולה.
2. כל הטוב הזה מלמד על כך שצריך לייצר המשכיות. אין ויכוח שלמכבי יש את מחלקת הנוער הטובה בארץ, וכעת הגיע הזמן לעלות מדרגה גם בכל הנוגע למערך הסקאוטינג. חובה לצרף איש מקצוע רציני שיביא עמו חיזוק זר איכותי ומותאם תקציב. כיום מכבי לוקה בחסר בנושא, ולמרות ניצוצות פה ושם, הרוב הגדול בחזקת נפילות כואבות. סקאוטר בעל שם שיוביל מגמת חיזוק במקומות הנכונים יוכל להוסיף לנו טייטל נחשק במיוחד: קבוצת צמרת לגיטימית בליגת העל.
3. ומעניין לעניין באותו עניין – חלון ההעברות בפתח. זמן מצוין לנסות למזער נזקים ולהיפטר מטריו המאכזבים – ארויו, סקי ולופטה. כישלון טוטאלי ללא יוצא מן הכלל, מהזרים החלשים שנחתו כאן לאורך השנים וכל קשר בינם למשחק האהוב על כולנו מקרי בהחלט. אם רוצים להמשיך לנשום אוויר פסגות, אני בטוח שאבי, גיא וכל הצוות מבינים שחיזוק של קשר וחלוץ לפחות הם בגדר חובה.
אני, בכל מקרה, קונה כבר עכשיו מקום שלישי וכרטיס לאירופה בסוף העונה. ואם אפשר גם דובדבן על הדרך – צניחה לליגה א' בצד השני של הכביש. בנימה אישית, ברוך שפטרנו שנת 2020. מי ייתן ושנת 2021 תסמן חזרה לשגרה, יציבות כלכלית ונפשית וחיים נורמליים, בריאים, טובים וחשוב לא פחות – עם קהל במגרשים.
