1. מה שנראה בסיבוב הראשון עבור מכבי פתח תקוה כמו טיול קליל לפלייאוף העליון עם התבססות במקום השלישי, הפך ללחצים בחזה עם סיבוב שני רע וגירוד המקום השישי רק ברגע האחרון. ותודה למכבי נתניה שקיבלה מתנות שבוע אחר שבוע ולא ידעה לקחת. אז כמה אפשר לבעוט ולרוץ קדימה בלי שיטה? למה לשלוח חלוצי מטרה לשחק על הקו ולהחליש את משחק ההתקפה? ומה עם השינויים הבלתי נסבלים בהרכב מדי משחק? זה שיש חמישה חילופים לא אומר שכדורגל הפך לשבץ נא. על בחירת הזרים אין טעם להרחיב, פשוט כי כל קשר בינם למקצוע מקרי בהחלט. המטרה הושגה, אבל הביזיונות האחרונים מול סכנין והפועל תל אביב מבהירים היטב שמכבי הגיעה לשם בחסדי הקורונה והיעדר הקהל ולא בזכות היכולת המדהימה של שחקניה ושל מאמנה. עם קהל במגרשים, כנראה שהיינו קרובים יותר לאזורים של כפר סבא ובני יהודה.
2.כל זה כמובן לא אומר שצריך להתעלם מנקודות האור, וברוך השם לא חסרות כאלה. מישהו זוכר מתי שני שחקני מכבי פתח תקוה קיבלו זימון לנבחרת בפתיחת קמפיין מוקדמות המונדיאל? שאפו גדול לאור בלוריאן וליאל עבדה, שהרוויחו את הזימון בצדק, והלוואי שמר רוטנשטיינר יידע להשתמש בהם בתבונה ולתת להם הזדמנות לפרוח על הבמה הלאומית. לגבי בלוריאן, אני מודה שפקפקתי ביכולותיו כשעלה לבוגרים, אבל כעת אני אוכל בשמחה את הכובע. מדובר בבלם מצוין, שקט ויציב, שמבסס אט אט את מעמדו כאחד משחקני ההגנה הטובים בליגת העל. אשר ליהלום עבדה, לכולם כבר ברור שיגיע לפסגות אותן כבש מנור סולומון וישחק ברמות הגבוהות. זה רק עניין של זמן.
3.אז גיא לוזון יכול לנפח חזה ולומר שהמטרה היא אירופה, אבל כמו שזה נראה בשבועות האחרונים השחקנים שלו ניצלו את המעבר לשעון הקיץ כדי לחדש כפכפים ולבדוק את מצב החופים. הפגרה באה בדיוק בזמן כדי לעשות חישוב מסלול מחדש בכל הנוגע לנראות ולסגנון. המאמן שלנו חייב לגבש הרכב קבוע ולרוץ עם הקלפים החזקים שלו בעמדות הטבעיות עד סוף העונה. כשהמאבק על הכרטיס עם אשדוד וקריית שמונה, מדובר במשימה אפשרית והזדמנות שחייבים לנצל. מי יודע אם ומתי היא תחזור.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
