אני יודע כמה תרומה ועזרה לחברה ומעורבות של נוער בקהילה חשובים. זה נכון שיש רווח נקי לכולם – לצד הנעזר ובנוסף יש גם לצד העוזר. אך איני חושב שמסגרת התוכנית להתפתחות אישית היא המסגרת המתאימה והנכונה ביותר לכל אחד.
קודם כל אני רוצה להדגיש שאני מתנדב בלי קשר לבית הספר ולתוכנית ההתפתחות אישית ומעורבות חברתית, ויש לי חברים רבים שמתנדבים גם הם מחוץ לתוכנית. כך שמי שבאמת מעוניין להתנדב וליזום יעשה זאת עם התוכנית או בלעדיה.
איני יודע אם הבעיה בתוכנית היא העובדה שמחייבים לעשות אותה כדי לקבל תעודת בגרות, או האופציות הפרוסות בפני בני הנוער בתוכנית. לעובדה שמכריחים בני נוער למצוא מקום להשתייך אליו למשך התוכנית, יש לדעתי כמה השלכות ושאלה גדולה: האם באמת בני הנוער ירגישו מחויבות כלפי מקום ההתנדבות?
בני נוער רבים עושים דברים לא מרצונם החופשי או מאהבה למקום. בנוסף יש מקרים שבהם "ממציאים" או מייצרים מקומות התנדבותיים חדשים רק כדי למלא את מכסת השעות. אני מבין את הצורך ביצירת מגוון לאותם בני נוער שלא מעוניינים להשתייך למקומות עם ילדים או מבוגרים אך האם זה באמת מה שכיוונה עליו התוכנית בראשית דרכה? כמו למשל נער שיעזור לאב הבית חמש דקות ויסומן לו כאילו התנדב שעתיים, האם לכך כיוונו בתוכנית? ויש דוגמאות נוספות רבות לשימוש ציני במסגרת זו. ומה עושים אותם בני נוער שלא רוצים להשתייך למסגרת אחרי שעות הלימודים ורוצים ליהנות מזמן פנוי על פי הבחירות האישיות שלהם? לפי דעתי בני נוער צריכים לבחור אם להשתייך לתוכנית או להציע אפשרות חליפית לשעות התוכנית. לא צריך לכפות עליהם להתנדב, להתפתח ולהיות מעורב.
לסיכום, יש הרבה בעיות בתוכנית שאפשר לפתור בעזרת פיקוח יותר מוקפד. אני מאוד מאמין בחשיבות של ההתנדבות אבל פחות מאמין שהתוכנית הצליחה להשיג התנדבות אמיתית וטובה.
