בתחילתו של החופש אלפי תלמידים בגילאי חטיבה – תיכון יצאו למסע, תחילת מסע של קורס קיץ להכשרת מדריכי של"ח צעירים (משצ"ים ).
אני שיר וסיימתי השנה את כיתה ט'. לקורס שלי קוראים "קורס צבר" והוא הקורס הכי מיוחד בעולם.
המסע מתחלק לשבועיים, שבוע מסע ושבוע גיחה תחרותית. מטרת הקורס היא להכשיר, אותנו החניכים הצעירים, להפוך להיות מדריכים במקומות שונים בארץ, מדריכים שיובילו קבוצה, שינהיגו, שיראו מחויבות.
התחלתי את המסע שלי, המסע הבלתי יאומן בו הלכתי לחמישה ימים אינטנסיביים, עם אנשים שאני לא מכירה, אבל שלכולם יש רק דבר אחד משותף – כולנו רוצים להיות מדריכים. יצאנו למסע, הלכנו בהרים, צעדנו, התמודדנו עם מכשולים, עברנו עליות וירידות, והכל יחד.
להכיר אנשים חדשים זה לא תמיד פשוט, אבל שבוע שלם לא נותן לך יותר מידי אפשרויות. אותם אנשים שיש להם מטרה משותפת איתך – לעשות טוב לאנשים. מטרת כל הקורס הייתה להכשיר אותנו, הילדים הצעירים בני ה־15 להדריך אחרים, ללמד אותם להנחות צעירים מאתנו בדרך הנכונה.
המסע היה אינטנסיבי. למדנו על מקומות בארץ, ניווטנו, צחקנו, נהנינו, ראינו כל חבר מהקבוצה והפכנו אותו לכל עולמנו. החוויה שלי הייתה כל כך מיוחדת. להיות מדריכה זה אחד החלומות העצומים והגדולים ביותר שלי. הקורס לימד אותי להסתכל על החיים בצורה חיובית הרבה יותר, לראות את הצד הטוב שבדברים כי הרי אחרי כל נפילה באה העלייה.
אני בטוחה שהרבה בני נוער התאהבו בהדרכה ממבט ראשון והתחושה שסומכים עליך ונותנים לך את המקום להוביל היא ממלאת ומדבקת. והנה אני, ועוד הרבה בני נוער בדיוק כמוני, יצאנו למסע מדהים בהרי ירושלים, להכיר את המקום המופלא הזה שנקרא – ארץ ישראל.
השבוע, כל אלפי התלמידים הללו מסיימים את הקורס, מסיימים חוויה כל כך טובה וארוכה, ואני אחת מהם.
בני נוער, פקחו עיניים, צאו לראות את הארץ נצלו את החופש הגדול, תדריכו, תאהבו את האדמה שעליה אנחנו שוכנים. הרי אם אנחנו לא נאהב, מי יאהב במקומנו?
צאו להדריך ועשו טוב לאחרים, וגם לעצמכם.
