לעדי ניר, בת 64 מבת-ים, יש חלום אחד: להיות בריאה. כדי שזה יקרה היא זקוקה בדחיפות להשתלת כליה. זאת לאחר שלפני כשנתיים הכליות שלה קרסו ומזה כשנה ושמונה חודשים היא מטופלת בדיאליזה.
עדי, סבתא לשלושה נכדים, עבדה במשך 40 שנים בבנק דיסקונט וחיה את החיים. היא בילתה, נהנתה והכל היה טוב, עד אשר מצבה הבריאותי גרם לשינוי דרמטי בחייה. מורן ורסנו, בתה היחידה, מספרת: "לפני שנתיים בערך הכליות של אמא שלי קרסו. כעבור כמה חודשים היא החלה טיפולי דיאליזה, 3 עד 4 פעמים בשבוע, כל פעם 4 שעות. עם הנסיעות לבית החולים שיבא זה לוקח בערך חצי יום כל פעם".
מורן מספרת כיצד הטיפולים הקשים משפיעים על אמה: "היא מסיימת את יום הטיפולים באפיסת כוחות. מותשת ועייפה. גופנית ונפשית. חוזרת תשושה מאוד וישר הולכת לישון. הטיפולים הקשים שוחקים את הגוף ואת הנפש".
מורן יודעת שטיפולי הדיאליזה לא יוכלו להימשך עוד שנים רבות ושהפתרון למצבה הבריאותי של אמה הוא רק השתלת כליה. לכן היא פונה לציבור הרחב: "נדיר מאוד שאנשים מחזיקים מעמד בטיפולי דיאליזה שנים ארוכות כי הגוף פשוט קורס וזה החשש שלי. אני בת יחידה ולצערי אינני מתאימה לתרומת כליה לאמי ואנחנו גם משפחה קטנה. ניסינו לפרסם בקרב מכרים אבל לצערנו לא מצאנו תורם או תורמת מתאימים. נכנסנו להמתנה לתרומה מן המת, אבל זה יכול לקחת משהו כמו 6 עד 7 שנים והחשש שלנו הוא שאמא לא תוכל להחזיק כל כך הרבה שנים בטיפולי דיאליזה והמתנה. הטיפולים עוזרים עם הכליות אבל מחלישים את הגוף ומביאים לסכנת חיים. נרשמנו גם בעמותה מתנת חיים אבל גם זה לא מתקדם לצערי, לכן אנו פונים לציבור הרחב בבקשה למצוא תורם או תורמת שיתאימו לאמא".
מעבר לטיפולים הקשים וחוסר הוודאות לגבי העתיד, ישנם גם מקרים בהם מחלה קלה יחסית יכולה להפוך למסכנת חיים בגלל היחלשות המערכת החיסונית. כך קרה לעדי כאשר חלתה בקורונה. מורן מספרת: "לפני ארבעה חודשים אמא חלתה בקורונה והייתה בבית במשך חודשיים בגלל המערכת החיסונית החלשה שלה. מחלה שכל אחד מאיתנו ייצא ממנה תוך שבוע שבועיים, היא נאבקה בה חודשיים. כל מה שסיפרו אז שזה מסוכן לאנשים חולים, קרה לנו. היינו בהיסטריה ממש וזה גם היה בתקופת המלחמה מול איראן. היא הייתה יכולה למות מהסתבכות של הקורונה אבל ברור שזה בגלל טיפולי הדיאליזה שהיא עוברת ולא מהקורונה עצמה".
רוצים להישאר מעודכנים?
מורן מספרת על הרצון לראות את אמה מבריאה וחוזרת לחיים רגילים: "אמי בסך הכל בת 64. אישה צעירה שעדיין רוצה להמשיך לבלות עם החברות שלה שיצאו לפנסיה וליהנות עם הנכדים שלה. כיום, בגלל הטיפולים יש לה המון מגבלות שמקשות עליה את החיים וזה שוחק את הנפש ומתסכל מאוד. אישה בגילה לא אמורה להיות במצבה ללא שמחת חיים אלא לבלות ולדאוג לנכדיה. ידוע שיש הרבה אנשים שתרמו כליה והמשיכו את חייהם לאחר מכן כרגיל ואפילו רצו מרתון. אנחנו רק מחפשים את האחד או האחת הזאת שיצילו לאמי את החיים".
לסיום אומרת מורן בתקווה גדולה: "עמותת מתנת חיים מלווה את התהליך ויכולה להסביר ולתת פרטים. יש גם תורמים שעברו את התהליך שמעוניינים לספר איך הם מרגישים אחרי התרומה . חשוב לי להדגיש את הדחיפות והקריטיות לעשות את ההשתלה בהקדם האפשרי, זה שעון חול ומדובר בהצלת חיים. הדיאליזה לא תחזיק אותה עוד הרבה זמן".
תגובות