קרם דה לה חלב פתיליות. רוצים מתכון של שכבת חלב? יעני גורמה של מעברות? אז תקראו בסבלנות בהמשך. בינתיים תארגנו פתיליה.
גלקסיה של חלב: בשמים או בארץ?. בגלקסיה שלנו יש מיליארדי כוכבים. לגלקסיה קוראים: "שביל החלב". הכוכב שלנו, יענו כדור הארץ, נמצא על שביל החלב. אמה מה המרתק?! שבכדור שלנו היה פעם שביל חלב אמיתי! זהו שביל הבורות, הוואדיות והעמקים שאותם חצינו בדרכנו להביא חלב לצריף. ובשביל החלב של המעברה היה הכל: פרות של הונגרים, עז של פרסים, וחמורים של עיראקים. והיה גם חלב אמיתי. אשקרה אורגינל. יעני בלי צבע מאכל, פיסטורים וחיידקים. מעניין לכם לקרוא?
מתחילים בעז. כשנשלחתי לראשונה על ידי בעלת הבית שלי, יעני אשתי, לקנות חלב, נכנסתי לקניון של חלב. זוגתי האהובה שתחיה לא אמרה איזה חלב היא רוצה ועל כן כשהגעתי לדוכן החלב עמדתי אומלל וחסר אונים. היו שם מלן ת'לפים סוגי חלב: חלב טרי, חלב סויה, חלב עמיד, חלב שכיב, חלב שקדים, חלב אורז, חלב לייט, חלב מפוסטר, חלב מלא, חלב ריק, חלב קלאסי, חלב רזה, חלב שמן, חלב דל לקטוז, חלב רב גלקטוז, חלב אורגני, חלב חופש, חלב משק, חלב רפת, חלב גמלים, חלב קיפודים, חלב הומוגני , חלב הטרוגני, חלב לקפה, חלב לתה, חלב גולמי, חלב גרעיני, חלב של פעם, חלב של אחר כך, חלב מהומגן (נשבע לכם אמיתי!), חלב נטול חלב ועוד הרבה סוגי חלב אבל נגמר לי המקום. כמעט עמדתי לפרוש אלא שבשנייה ה-90 ראיתי שורה ועליה קרטון של: "חלב עיזים מלא". וואיי, וואי!! לרגע נעתקה נשימתי יען כי נזכרתי בחלב העז של ג'יירהאן מהמעברה. זאת שנתנה לנו את הסידן המינימלי הנדרש לגוף הנערי הרזוני שלנו. "אבל רגע", צבטתי את עצמי, "העז ההיא כבר מתה, אז מהיכן מביאים עוד חלב עיזים?!" ומה זה בדיוק "מלא"? במה "מלא" בדיוק?
חלב עז פרסית. כאמור, היום בכל סופר יש מגה דוכן של חלב אבל פעם זה לא היה ככה. פעם היינו לוקחים את החלב ישר מהטבע. יעני מהעז של ג'יירהאן. בכל יום בחמש בבוקר, בשרב ובכפור, הלכנו להביא חלב מהעז. הצטיידנו בסיר מקומט, דפקנו על דלת צריף 1012 וג'יירהאן הובילה אותנו למחסן בו גרה העז. החליבה לא הייתה מסובכת, אבל הייתה מלחיצה לאללה. תחשבו על זה שעוד לא פתחת עיניים וכבר אתה צריך לצאת לקרב עם עז לא ממושמעת. בשארית כוחותינו החזקנו ברגליה האחוריות כדי שהחלבנית תלחץ על עטיני העז עד אשר הסיר התמלא בחלב. לא מפוסטר, לא מלא ולא בטיח. לפעמים העז הייתה בועטת לנו בסיר, שופכת את החלב וגורמת לנו צער לכל היום. העזה העניקה לנו חלב שנים רבות אבל יום אחד תש כוחה והיא נידונה לקורבן. ביום בו נלקחה העז של ג'יירהאן לשחיטה אצל הקצב שוקו אנו דמענו בלי הפסק.
קרם דה לה פתיליה. את חלב העז בסיר המתכת הנחנו על להבה בפתיליה כדי שהחלב ירתח והחיידקים ימותו. ישבנו מסביב וראינו כיצד בתהליך הרתיחה נוצרה שכבה דקיקה של קרום חלב מגרה. מיד כשנוצר קרם מספיק שמן, תפסנוהו בידינו והחלקניהו לתוך פינו. עם הבליעה הרגשנו שהצריף נהיה גן העדן. כל ילד קיבל פעם בשבוע את הקרם דה לה פתיליה הנ"ל. נסו בבית.
חלב פרה הונגרית. מה עושים עכשיו בלי עז? במקרה שמענו שהרפתנים ההונגרים ממושב נחלים התחילו למכור חלב פרות בלי מכסות. יעני בשחור. וכך , במשך שנים, יצאו ילדי המעברה מידי ערב בערבו להביא חלב מהמושב. התארגנו בשיירת אופניים, חצינו וואדיות ופרדסים, הגענו לאחת הרפתות וקנינו חלב פרות אורגינלי. לפעמים גם אכלנו שם אוכל של פרות. יעני את קנה הסוכר שמהם מצצנו סוכר נוזלי. הפרות ואנחנו עשינו חפלת סוכר. אבל יום אחד באה הקדמה והכל התהפך לנו, יען כי לשביל החלב שלנו הגיעה כירכרת החלב המודרנית של נאגי' ובתו סמירה, והשתנו סדרי עולם.
חלב עיראקים. נאגי' וסמירה החליטו למכור חלב בבקבוקים באמצעות מרכבה רתומה לחמור. כמובן שבלי קירור. בתוך המרכבה המוגבהת היו ארגזי עץ ובתוכם בקבוקי חלב, לבניה ושמנת. בכל בוקר היה נאג'י לוקח לנו את הריקים ומניח חדשים במקומם. לשלם? "מתי שיהיה לכם", היה אומר לנו. צדיק גדול היה ולנו לא תמיד היה לשלם. לימים, עייפו נאג'י וסמירה והחליטו להעביר את הזיכיון לרצון התימני.
חלב תימנים. אחלה חלבן היה רצון התימני. בתחילה, קו החלוקה שלו המשיך על אותה עגלה ועל אותו חמור. אחרי הכל החמור של נאג'י כבר הכיר את כל המעברה וידע היכן לעצור ואיפה להמשיך. אבל הזמן הכניע את החמור ויום אחד הוא קרס וגם העגלה הועברה לשדה גרוטאות. ביום קריסת החמור והעגלה רכש רצון טנדר גדול והגדיל את סל המוצרים. אצל רצון ראינו לראשונה שקית שוקו אמיתית. ככה הגענו למאה ועשרים, אבל הקדמה הכניעה גם את רצון. תושבי השכונה החלו לקנות חלב מהמכולת של קוקולו הפרסי ושל גורג'י העיראקי ורצון נותר ללא פרנסה. אבל רצון לא נשבר ומצא שווקים חדשים לחלוקת חלב והיום, כך מספרים, שולטת המשפחה על קווי חלוקת חלב המניבים פרנסה לא רעה. מגיע להם.
חג חלב שמח.
