משכן הכנסת אירח השבוע יום עיון מיוחד ומרגש תחת הכותרת "שבח אשיר", שהוקדש כולו למורשת הפיוט הקדומה של יהדות תימן ולמפעל חייו המונומנטלי של גדול משמרי מסורת הפיוט והתפילה התימנית, אהרן עמרם ז"ל. האירוע, שהתקיים במעמד יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה, שרים, חברי כנסת, רבנים, חוקרים ואנשי אקדמיה, היווה ביטוי ממלכתי יוצא דופן לחשיבותו של הפיוט התימני כאחד מנכסי הצאן וברזל של התרבות הישראלית.
אהרן עמרם, זמר, משורר, פייטן, מלחין, חוקר מורשת יהדות תימן ואחד מהיוצרים והזמרים הגדולים והמשפיעים ביותר של המוזיקה התימנית בישראל, הלך לעולמו ב-12 במאי 2024 והוא בן 86 במותו. עמרם ז"ל, שהיה יקיר העיר פתח תקווה, השאיר אחריו את אשתו שרה לה נישא בשנת 1967, חמישה בנים, נכדים ובעיקר מסורת עתיקה רבת דורות של שימור התרבות התימנית בארץ ובעולם, שירה וחזנות יהודית תימנית.
הוא נולד בצנעא שבתימן לרומיה ולשלמה (סלימאן) עמרם בשנת 1938. בשנת 1948 עלה לישראל עם משפחתו במסגרת מבצע "על כנפי נשרים", ותחילה התגורר עמם במחנות העולים בעין שמר ובראש העין שבה גר שנים רבות, עד שבשנות השמונים עברה המשפחה להתגורר בפתח תקווה. כבר בגיל צעיר מאוד התגלה אצלו כישרון מוזיקלי מיוחד במינו. לאורך חייו הוציא עמרם ז"ל כ-150 תקליטורים, ובהם הקלטות של נעימות מתוך תפילות וספרי תורה. בין יצירותיו המוכרות ביותר, שזכו לאורך השנים למעמד של קלאסיקות פולקלור ישראליות על-זמניות, ניתן למצוא את השירים המופלאים "אם ננעלו", "אהבת הדסה", "שובי יפהפייה", "אסאלק", "אהבת רעיה רצוני" ועוד רבים וטובים.
ח״כ יואב בן צור ויונתן משריקי עם שרה ומשפחת עמרם, הענקת תעודת הוקרה, צילום משפחת עמרם
ייחודו הגדול ופורץ הדרך של עמרם היה השילוב חסר התקדים בין שמרנות קפדנית לחדשנות מוזיקלית. הוא היה המוזיקאי הראשון שהעז להקליט את שירי הדיואן העתיקים בלבוש מוזיקלי מודרני, תוך שימוש בכלי נגינה מערביים כמו גיטרות ותופים, אך מבלי להחסיר פסיק מההגייה התימנית המדויקת ומהמבנה המלודי המקורי. במקביל, הקדיש עשרות שנים להקלטה ותיעוד בקולו של כל התנ"ך, המשנה, הסידור וההגדה בנוסח תימן, ובכך הציל מכליה אוצר רוחני שלם עבור הדורות הבאים.
בשנת 2021 זכה עמרם בפרס מפעל חיים על תרומה משמעותית בתחום התרבות היהודית. לאחר זכייתו הסבירו מקורביו שהוא שמח לקבל הכרה על העשייה העצומה שלו, ושמחמם את הלב לראות שסוף סוף העוול המקפח שהיה במשך שנים ארוכות תוקן. באותם ימים אמר עמרם בראיון גלוי לב למקומון מלאבס: "לא עשיתי את הדברים בשביל לקבל פרס, אלא כדי להנחיל לעם ישראל ממה שאני יודע ולהעשיר את התרבות היהודית. אני תמיד ממשיך לחלום ובעיקר חולם שאני אהיה בריא על מנת שתהיה לי האפשרות להמשיך וליצור. אם היו שואלים אותי לפני 50 שנה על המוזיקה התימנית, הייתי אומר שזה ייגמר אצלי והיום אני רואה שזה ממשיך הלאה, שאנשים גאים לשיר את המוזיקה ולהגיד שהם חלק מהעדה".
רוצים להישאר מעודכנים?
את יום העיון המיוחד בכנסת, שנערך ביוזמת יו"ר ועדת הבריאות ח"כ יונתן משריקי ובשיתוף האגודה לטיפוח חברה ותרבות – מורשת יהדות תימן, הנחה יאיר הראל. בין הדוברים המרכזיים נשאו דברים חמים יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, השרה גילה גמליאל, השר יואב בן צור, יו"ר האגודה ד"ר יגאל בן שלום, הרב רצון ערוסי, פרופ' יוסף יובל טובי, פרופ' מאיר בוזגלו ותא"ל במיל' אביגדור קהלני. רגע מרגש במיוחד נרשם כאשר בתו, איילת עמרם, שיתפה בזיכרונות אישיים ומרתקים על דמותו המנהיגותית והחלוצית של אביה.
בניו של אהרון ז"ל, שחר, אלרם ולירון עמרם, באדיבות המשפחהקרדיט משפחת עמרם
את החלק האמנותי של הערב הובילו בניו של אהרן, המוזיקאים שחר, אלרם ולירון עמרם, אשר ביצעו יחד מיצירותיו המוכרות והמרגשות של אביהם והוכיחו כיצד השירה המפוארת ממשיכה להדהד ולחיות הלאה דרך הדור הצעיר. את הפקת האירוע המושקע הוביל בנו, לירון עמרם, אשר פועל בהתמדה להמשך החזון המוזיקלי המשפחתי. עבור שרה עמרם, רעייתו שהייתה שותפתו המלאה למפעל החיים לאורך כל השנים, ועבור כלל המשפחה והמוקירים, יום העיון היווה הכרה ממלכתית ראויה והיסטורית במי שהקדיש את כל כוחו וכישרונו כדי להבטיח שקולו של הניגון התימני לא יידום לעולם.
הנואמת האחרונה הייתה בתו של אהרן עמרם איילת, אשר ריגשה את כל הנוכחים כשדיברה על קווי דמותו האצילית של אביה בפן האישי, על נועם הליכותיו, הענווה שהייתה בו למרות מעמדו, ועל קבלה וחוסר השיפוטיות של האחר והשונה. בסיום דבריה אמרה: "אבא אהוב שלי, המשכן הזה בירושלים מצדיע לפועלך ולתרומתך האדירה היום. הלב שלנו ממשיך ללכת בכל יום לאורו של הניגון הנצחי שלך. הניגונים, הספרים והערכים שנטעת בנו ובציבור כולו, הם הצוואה החיה שלך. יהיו זכרך ומורשתך ברוכים לעד, בתך".
תגובות